אבן שהם פט

לנפשינו במעמד הר סיני עודנו הקול ההוא דופק בקרבי כאלו הש"י בעצמו דובר בי ע"ש נמצא זה שנפשינו קשורה בהש"י לעבוד אותו הוא נמשך מהדביקות שהי' בהר סיני במתן תורה כנ"ל וז"ש היטבת חסדך האחרון בזה שרצונך לעשות רצוני והוא נמשך מן חסד הראשון שרצית לקבל התורה בסיני כאמור וק"ל. והחסד הוא לבלתי לכת אחרי הבחורים היינו אומות העולם המכונים בשם בחורים ע"ש יבחר אלהים חדשים ואין אתה הולך אחריהם אם דל ואם עשיר. כלומר בין כשהיית אתה ישראל דל בי כשהיית עשיר לא הלכת אחריהם. ועתה בתי אל תראי כלו' כשתעשה תשובה ותהי' מכונה בשם בתי אז אל תראי וזהו ועתה ואין ועתה אלא תשובה כידוע ממארז"ל ואז תהיה בתי וז"ש ועתה בתי אל תראי כל אשר תאמרי אעשה לך וגו'. ועתה כי אמנם כי גואל אנכי וגם יש גואל קרוב ממני והוא ע"פ מה שביאר בע"א ע"פ כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך וגו' כי קרוב אליך הדבר מאד וז"ל לא נפלאת היא הוא כנגד החלק התלוי בעיון השכלי אמר שאל יטעך יצרך לאמר שלא תוכל להשיג החכמה כי היא נפלאת ממך ועמוק עמוק מי ימצאנה ובסיבה זו יכשילך לעזבה מכל וכל ע"ז אמר שקר ענה בך כי החכמה לא נפלאת היא ויגעת ומצאת תאמן כו' ב' ולא רחוקה אמר כנגד החלק הבהמי שירחיק ממך עשיית המצות לומר שכבד ממך הדבר כי לא תוכל עשותו עז"א ולא רחוקה היא ואדרבא כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו ע"ש באריכות נמצא היוצא מדבריו כי ענין התשובה והכשר מעשים הוא קרוב לאדם מאד כאמור וז"ש ועתה כי אמנם כי גואל אנכי ר"ל שבודאי יש לך גואל הנקרא בשם אנכי והוא התורה כמארז"ל אנכי נוטריקון אנא נפשי כתבית יהבית ע"ש והוא כמאמר מדרש הנעלם שבזכות התורה ישובו ישראל לאתריהון ע"ש אבל וגם יש לך גואל קרוב ממני ר"ל הוא הכשר מעשים שהוא קרוב לך מאד כאמור כי קריב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו וגו' והוא ג"כ חסד ממני וזהו וגם יש לך גואל קרוב היינו הכשר מ"ט והוא יוצא ממני וזהו ממני כלומר ממני יצאו לך דברים כבושים אלו וק"ל. ליני הלילה ר"ל בגלות המכונה בשם לילה כמש"ה שומר מה מלילה מה מליל וגו' אם יגאלך טוב יגאל ר"ל אם יגאלך טיב היינו הכשר מ"ט שלך יגאל ואם לא יחפוץ לגאלך כלומר שלא יהיו לך שום טוב וגאלתך אנכי כלומר אנכי בעצמי אגאל אותך והוא ע"ד מש"ה אנכי אנכי מוחה פשעיך למעני וגו' למעני למעני אעשה וגו' וק"ל: סליק דרוש שני לתשובה. דרוש י"ז לסוכות

גמ' דסוכה מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית בית שמאי פוסלין וב"ה מכשירין וקאמרה הגמרא שם בדף ג' ע"א דב"ש סברי גזרינן שמא ימשך אחר שולחנו וב"ה סברי לא גזרינן ע"כ ונלע"ד שלשונם הוא לשון של זהב המוכשר לקבל על הלב אף איזה רמז רמיזה בתוכחות מוסר כמש"ה דברי חכמים וחידותם כי כל דבריהם הוא בדרך חידה נאמר כידוע מרעיא מהימנא ע"ש ונ"ל שרמזו במאמרם איזה התנהגות אדה ביראת השם ובעבודת בוראו. דהנה ידוע דיש בין עובדים את השם שני כיתי ב"א יש עובד את השם ומענג א"ע בכל מיני הפנוקים ומעדני מלכים אשר עולה על שולחן מלכים ואין אכילתו ותענוגיו טורדים אותו מעבודת הבורא ב"ה כמש"ה יאכלו ענוים וישבעו יהללו ה' דורשיו ויחי לבבכם לעד וכן מש"ה יאכלו ענוים וישבעו ודורשי אלקים ויחי לבבכם וראיתי בשם הרמ"א שהכונה שהיצר הרע והיצר טוב הם שני מתנגדי' זה עם זה היצר טוב רוצה שיסגף את החומר ויגבר השכל בתורה ומעשים טובים ויצה"ר רוצה להיפך שיגביר את החומר בתאות לבו באכיל' ושתי' משא"כ החכמה תחיה את בעליה ומי כהחכם יודע פשר דבר ועושה שלום ביניהם ותופס מדת הממוצע שאוכל ושותה וייטב לבו בתורה ומצות ומע"ט וג"ח אז נותן לכל א' חלקו הראוי לו ואז שלום ביניהם וז"ש יאכלו ענוים וישבעו ודורשי אלהים ג"כ בתורה ומצות ומע"ט ואז ויחי לבבכם ר"ל שמחיה את שני הלבבות ליצה"ר וליצ"ט עכ"ל ויש שעובד את הבורא ב"ה ע"י פרישות מתענוגי הזמן וממאס את העולם ותענוגיו והנה עה"ב מכונה בשם סוכה כמאמר רז"ל עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ומעורו של לויתן עושה לכל א' סוכה וכן הוא בפסיקתא וז"ל לעתיד יבואו כל האומות לירושלים למלחמה שנא' ואספתי את כל הגוים לירושלים למלחמה וגו' ומה עשה הקב"ה מסכך על ראשם של ישראל שנאמר סכותה לראשי ביום נשק עכ"ל וז"ש רז"ל כל שבעת הימים אדם עושה את ביתו עראי וסוכתו קבע ר"ל כל הז' ימים שהם