אבן שהם פג

הנשמה זה הגוף יקום לעת התחיה. והנה יציבא מילתא כי קרוב ה' וימינו פשוטה לקבל שבים תמיד כל הימים רבות עתים אך אמנם מפני תקנת השבים פתח טוב פתח לעוברים ושבים בחודש אלול וימי רצון המה לקבל פושעים וחטאים חטאת הצבור והיחיד אשר הלך חשיכים בתכונתו הרעה ומרעה אל רעה יצא הולך ונתקל תקלה אחר תקלה וכשלון אחר כשלון עד אשר יהיה כמוכה בסנוירים הולך חשיכים ואין נוגה לו כל אשנה כולה הנה המלך ה' צבאות פלא יועץ אל גבור יעמוד בפרץ לפניו לקבלו בשתי ידים בפנים מאירות אשר שב אל ה' בכל לב ונפש בסוף השנה היינו ימי חודש אלול ויעל בתשובתו הרמתה עד ה' לא זו אף זו שכמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו שגבר חסדו על יריאיו וכאב את בן ירצה ואף מי שהלך חשיכים ואין נוגה לו בסוף השנה ימי חודש אלול פתח טוב פתח לעוברים ושבים בעשרת ימים שבין ר"ה ליה"כ לרפאית בהן כל איש אשר בו הנגע ומצא כדי גאולתו לכפר עליו מאשר חטא על הנפש ואסמכוהו חכמים אקרא דרשו ה' בהמצאו אלו ימים שבין ר"ה ליה"כ

והנה כבר הקדמנו בשם האריז"ל שמי שעושה תשובה גמורה בעשי"ת מוחלין לו בכל יום מימי השבוע שבעשי"ת מה שחטא ביום ההוא כו' ובזה נבא לביאור הפרשה הנ"ל ושיעור הכ' הוא ואיש כי ימכור בית ר"ל שימכור נשמתו קדישא כמש"ה לעם נכרי לא ימשול למכרה וכפי' הזוהר וז"ל מאן עם נכרי עלובתא איהי נשמתא כד נפקת מעלמא וב"נ אסטי אורחא בהדה היא בעת לסלקא לעילא גו משריין קדישין בגין דמשריין קדישין קיימין בהאי אורחא דג"ע ומשריין נוכראין קיימין בההוא אורחא דגיהנם זכתה נשמתא כמה משריין קדישין קא מתעתדין לה לאתחברה בהדה ולמיעל לה לג"ע לא זכתה כמה משריין נוכראין מתעתדין באורחא דגיהנם ואינון משריין דמלאכי חבלה זמינין למעבד בה נוקמין אתא קרא ואוכח לעם נכרי לא ימשול למכרה אינון מלאכי חבלה כו'. וזהו ואיש כי ימכור בית הכוונה שימסור את בית של הקב"ה היינו נשמה קדישא למ"ח והנשמה מושב עיר חומה ר"ל שישיבתה שלה בגוף ממארי תורה כמו שפירש ע"ז בר"מ אי אנון ממארי תורה אתקריאו בתי ערי חומה כו' וזהו מושב עיר חומה כי הגוף נקרא בשם עיר כמאמר רז"ל ע"פ עיר קטנה וגו' עיר קטנה זה הגוף והוא מכר את הנשמה שלו לחיצונים ע"י מעשיו הרעים שהלך חשיכים ושוגה כל שנתו בהבל וריק והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו ר"ל שיש לו זמן ועת לפדות א"ע ואת נפשו מהחיצונים עד תום שנת ההיא שמסר ומכר את נפשו להחיצונים דהיינו עד ר"ה שאף בסוף שנתו בימי אלול שערי תשובה פתוחים לפניו ולפדות את נפשו מעבור בשחת זאת ועוד אחרת ימים תהיה גאולתו הכוונה ימים ימי עשרה שבין ר"ה ליה"כ תהיה גאולתו שאף שלא שב בסוף שנתו בימי אלול עוד יש לו תקנה לשוב בעשרת ימי תשובה וזהו שתרגם אונקלס עידן בעידן יהא פורקניה ר"ל באותו זמן ובאותו יום עצמו שחטא באותו יום עצמו כששב בתשובה גמורה דהיינו למשל ביום א' שבעשרת ימי תשובה מוחלין לו על כל יום א' של השנה כולה וכן ביום ב' מוחלין לו על כל יום ב' של השנה כולה וכן כולם וכמו שכתבתי בשם האריז"ל וק"ל וקאמר ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה ר"ל שהלך חשיכים ואין נוגה לו במלאת לו שנה תמימה דהיינו בימי חודש אלול כלומר שלא שב עד ר"ה וקם הבית וגו' ר"ל כי הבלתי שב לפני ה' וממתין עד עשי"ת לא יועילו ולא כלום אם לא שב והודה ועזב צד מה קודם ר"ה וכמו שהמשילו הספרי מוסר אותו למלך שהלך למלחמה ויש לו חיל רב אם החיל הולך לפני המלך אז המלך בודאי לא יבא לידי סכנה ביד אויבו משא"כ אם המלך הולך לבדו לפני החיל שאם יפגיעוהו אויביו רוכבי סוסים ופרשים אז יקחהו אופל ושם נפל שדוד כן הדבר הזה כי הבלתי שב ומתקן עותתו בצד מה לפני ר"ה יפגעוהו אויביו המה בני האלהים הבאים להתיצב על ה' וכל גונדא דחימה ח"ו משא"כ השב קודם ויש בידו חבילות חבילות של מצות כי הוא עושה חיל גדול ללכת לפניו למחסה ולמסתור מיום חרון אף ה' וע"ז נאמר צדיק הראשון בריבו וארז"ל קדמי' לרשיעא עד לא יקדמינך ופירשו הקדמונים דז"פ הגמ' אחורי ארי ולא אחורי אשה ר"ל לשוב אחר מזל אריה חודש אב ולא אחורי אשה מזל בתולה דהיינו אחר חודש אלול שמזלו בתולה כי אם לא יהיה לו זכיות שיהי' עכ"פ שקולין עם עבירות שלו והוא יהיה מכת הרשעים גמורים ח"ו שנכתבים ונחתמים לאלתר למיתה דהיינו בר"ה ופירשו בתוס' וז"ל כל זה דקרי הכא גבי רשעים מיתה וגבי צדיקים חיים כלומר לחיי עה"ב ע"כ וזהו ואם לא יגאל בצד מה עד מלאת לו שנה תמימה דהיינו הלך חשיכים עד ר"ה אז וקם הבית היינו נשמה קדישא אשר בעיר היינו גוף אשר לוא חומה ר"ל שהיה לו חומה שהיה ממארי אורייתא אבל באמת לא חומה שלא היה עוסק