אבן שהם עח

כל אוירין כדאי' במ"ר ולשון רכה תשבר גרם לשון התינוקת בתורה שהיא רכה שוברת כוחן של צרות וכן הוא בשל"ה תשב"ר גר"ם נוטריקון תינוקת של בית רבן גזירות רעות מבטלין והם במקום כרובים וז"ל הזוהר והא כהנא לא חמא לשכינתא בשעתא כד הוי אעל אלא עננא הוי נחית וכד הוי נחית מטי על האי כפורת ומתערין גדפייהו דכרובין ואקשי להו ואמרי שירתא כו' וקליהון שמע כהן במקדשא כדין שוי קטורת באתרי' ואתכוין במה דאתכוין כו' עאל באתר דאעאל שמע קל גדפי דכרובים מזמרין ואקישן גדפין פתח כהנא פומיה בצלותא ברעותא בחדותא וצלי צלותיה בתר דסיים זקפין כרובייא כלמקדמין ומזמרין כדין ידע כהנא דרעותא הוא ועידן חדותא לכולא ועמא ידעין דאתקביל צלותי' עכ"ל ועכשיו בעוה"ר שאין קול ואין עונה לעתות בצרה וצריכין אנו להשמיען קולן של תינוקת בית רבן ויחשב כקול הכרובים כי ז"ל הזוהר כרובים אנפי זוטרי כרביין פני אדם ופי' דרך האמת כנערים תרגום של כרובים כרביא פני תינוק והכרובים פורשים כנפים למעלה סוככים בכנפיהם ומגינים בכן שמו בעדינו רנה ותפלה פני נורא עלילה. והרימו קולכם בבכי ויללה. פני שוכן מעלה ותתפללו בעד אביכם ואמכם שיזכו לראות בשמחתכם ולא יראו ח"ו שום צער בגידוליכם ויאריך הש"י ימי אביכם ואמכם שלא יעזבם ח"ו אתכם יתומים שתהיו ח"ו כצאן אשר אין להם רועה כי אתם נמשלים לאילן שענפיו מסבבים אותו ונאחזים בו כשהשורש נשרש בארץ אבל כשנעקר השורש מארץ אזי הענפים נפרדים כך כשאביכם ואמכם קיים אזי אתם כשתילי זתים סביב לשולחנם משא"כ כשנעדר אביכם ואמכם אזי הבנים נפזרים ונפרדים איש מעל אחיו והאספו כולם יחד לבכות ולהתפלל מלב ונפש כמו שהתפלל אלי' הובא בתנא דבי אליהו וז"ל רבש"ע ראה נא בענינו וריבה ריבנו ויעלה עלבינו לפניך מה נעשה לנו בכל שעה ושעה וזכור כמה בעלי בתים יש בהם שאין להם פרנסה ועוסקין בתורה בכל יום תמיד זכור כמה עניים יש בישראל שעכו"ם מושכין את בשרם מעליהן שכופין ליתן מסים ועוסקין בתורה זכור כמה סומין יש בישראל שאין להם מזונות ונותנין ולומדים את ביניהם תורה זכור כמה נערים וקטנים יש בישראל שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם ועוסקין בתורה תמיד זכור כמה זקינים וזקינות שמחמדין ומתאוין ומצפין לישועתך בכל יום תמיד אבי שבשמים צדיק אתה ה' וחסיד אתה וכל מעשיך באמונה יגולו רחמיך על בניך עכ"ל לכן בגודל רחמיו וחסדיו הגדולים המרחם עלינו צוה לנו לתקוע בשופר לעורר לבנו לתשובה ולעורר הרחמים ולכן תקנו ג"כ קדמונינו ז"ל. לתקוע כל שלשים יום קודם ר"ה להתעורר לב האדם כדין בע"ח שנותנין לו זמן ב"ד ל' יום והנה כבר כתבו הספרי מוסר שראוי ונכון כל הימים האלה כל איש חכם וה' נתן, לו לשון למודים לדעת את יעוף דבר ליתן קולו בבכי' ומוסר לפני העם ועי"ז מתכפר להם עונותיהם כמש"ה שמעו ותחי נפשיכם וכ"ה במדרש ש"ט וז"ל בשעה שהחכם יושב ודורש לפני הצבור ועונין עליו איש"ר אפי' אם נחתם גז"ד עליהם אני מוחל להם ומכפר עונותיהם של ישראל עכ"ל והנה כל הדברים הנ"ל מרמז לנו ר"ס הנ"ל במאמר הנ"ל ושיעור דבריו זמנא חדא הוי אזלינן כו' וחזינן ההוא כוורא היינו אומה ישראלית הנמשלת לנוני ימא כידוע חזי אותם דאפיק רישא ר"ל שהיה להם נשיאת הראש וכל זה בא להם ממיא ר"ל מכח התגברות רחמים הנקרא מי חסד וקאמר באיזה דבר התעוררו את הרחמים והחסד בעולם לז"א ואית לי' קרנא ר"ל קר' השופר ועל ידו חקוק עלייהו כמש"ה חקוק על לוח לבך כלומר, שע"י השופר חקוק על לוח לבם אנא בריא קלה שבים ר"ל שנשבר לבם בקרבם וקנאו מדות הכנעה ושפלות שמדמין בנפשם שהמה השפילים ונבזים שבעולם המכונה בשם ים כמאמר המליץ העולם ים זועף כו' וז"ש אנא בריה קלה שבים וזבחי אלהים הוא רוח נשברה. ועוד הוינא ש' פרסי היינו שלשים יום שמר"ח אלול ועד ר"ה כי ידוע דמהלך אדם בינוני ביום עשרה פרסאות ושלשים יום הוא ש' פרסי וזהו והוינא ש' פרסי ואזלינא לפומיה דלויתן לשמוע דברי הגדה ותוכחות מוסר מפי החכם הנמשל ללויתן עיין בשל"ה ותמצא שמכנה לת"ח בשם לויתן א"ר אשי ההיא עיזא דימא הוא ר"ל אפי' שהיו עזין מאד ואפ"ה ובחישה חופרין חפירה וחתירה מתחת כסא הכבוד לקבל תשובתם בזכות ששומעין דברי החכם ועוד ואית. ליה קרנא ר"ל קרן הסופר וכבר אמרנו שקול השופר בוקע כל אוירין ורקיעין ומתעוררים הרחמים וק"ל

והנה ידוע שהשטן הוא יצה"ר מטפס ועולה בר"ה ומלשון על בני האדם וז"ל הזוהר בפ' אמור בר"מ פקודא מ"ב דא לתקוע שופר בר"ה דהוא יומא דדינא לעלמא כמה דאוקימנא והא אוקמוהו וכו' בגין דההוא מקטרגא חפי וכסי ואנעל פתחא על מלכא אתר דדינא שרי למתבע דינא על עלמא: