אבן שהם עו

מפתיות יצה"ר שמסית ומדיח את האדם מעבודת הבורא ב"ה לז"א וכי מרבעתי' דרישא הוא פרסי ופלגי ר"ל שיעור משך הנחת ראשו לישן הוא משמר ופלגא דהיינו בחצות לילה יקום להודות כי ידוע שג' משמורות הוי לילה ועד חצות הוא משמר ופלגא וזהו וכי מרבעתי' דרישא פירש"י הנחת ראשו הוא פרסי ופלגי כנ"ל וע"י עמידתו בחצות לילה רמא כופתא ר"ל רמא הס"א המכונה בשם כופתא דהיינו צואה כמש"ה רחץ ה' את צואת בנות ציון היינו החטאים והמקטריגים כידוע ממאמר רז"ל העושה עבירה אחת קנה לו קטיגור אחד והמקטריגים נקראים בשם צואה הזוהמה מהקדושה והכונה שרמא את הס"א ממדריגתו ע"י עמידתו בחצות לילה כנ"ל. זאת ועוד אחרת וסכרי' לירדנא ר"ל שמסכר את פה מדת הדין מלקטרג בעולם כי ז"ל המג"ע באופן מ"ט וז"ל ואתחנן אל ה' שרוצה לעורר הרחמים בעולם שכל ימיו היה מתעסק להמתיק הדינים כמש"ה ומשה עלה אל אלהים ר"ל להמתיק צרופי אלהים ולכן בעת ההיא כשהיה הוא בן ק"ך שנה שהם כנגד ק"ך צרופי אלהים כו' ועליהם בקש אעברה נא ר"ל רוצה אני להעביר הירדן שנקרא כן שמשם יורד דין לעולם ע"ש באריכות היוצא מדברי מג"ע שהירדן הוא כנוי למדת הדין וז"ש רבב"ח וסכרי' לירדנא שבמעלות חצות לילה מסכר למדת הדין שלא לירד דין בעולם וכמו שכתב הר"ח שמהפך ממדת הדין למדת הרחמים וק"ל: סליק דרוש אלול. דרוש י"ד ר"ה לתקיעות

רב ספרא משתעי זימנא חדא הוי אזלינן בספינתא וחזינן ההוא כוורי דאפיק רישא ממיא, ואית לי' קרנא וחקוק עלייהו אנא בריא קלה שבים והוינא ש' פרסי ואזלינן לפומי' דלויתן א"ר אשי ההוא עיזא דימא הוי ובחישא ואית לי' קרנא (כך היא גרסת רש"י ופירש ובחישה חופרת בים בקרני' למצוא מזונותיה) עכ"ל

והנה המאמר הנ"ל צווח ואומר דרשוני. ונלפע"ד לבאר מאמר הנ"ל דרך רמז שהר"ם הנ"ל דיבר ממעלת השופר איך אנו מעוררין את הרחמים בתקיעות שופר וכבר בארתי את המאמר הנ"ל כיד ה' הטובה עלי בדרושים הקודמים ועתה אשוב ידי לפרשו ולבארו באופן אחר בענין תקיעות שופר דאי' בזוהר וירא ביומא דר"ה דדינא אשתכח בעלמא איהו קאים לקטרגא וישראל בעיין לאתערא בשופר וקב"ה אתער רחמי כו' ועוד אי' בזוהר אזדרזו בהאי יומא והבו לי חילא ובמה בשופר דאי אשתכח קל שופרא כדקא יאות ומכווני בי' לתתא האי קלא סליק ובקע רקיעין עכ"ל והתעוררת הרחמים הוא ע"י התעוררת לבות בני אדם לתשובה ע"י קול השופר כמש"ה אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו וכתב הרמב"ם וז"ל אעפ"י שתקיעות השופר בר"ה, גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים משינתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם. וחזרו בתשובה וזכרו בוראיכם אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו לדרכיכם ומעלליכם ויעזוב כ"א מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה עכ"ל כי ראוי הוא לחרד חרדה וילבש אותו חרדה כמדו מפחד ה' ומהדר גאונו כי בא לשפוט הארץ כד דינא יתיב וספרין פתיחין וכל צבא השמים נצבים עליו מימינו ומשמאלו על דבר המשפט מעשה איש ופקודתו מעשה איש ותחבלותיו ומי האיש אשר לא יחרד לבו ויקרע את לבבו לי"ב קרעים בשומו אל לבו חטאיו באיזה פנים אנו עומדים ליום הדין כי מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי ובפרט אשר מכף רגל ועד ראש אין בו מתום אשר מלוכלך בצואת עונותיו עון ביטול תורה הוא גדול עד מאד פוטר מים ראשית מדון ואמרו רז"ל וויתר הקב"ה על ע"ז וג"ע וש"ד ולא וויתר על ביטול תורה ובזוהר אמרו מאן דפסק יתפסק חיוהי עון ביטול תפלה שדרשו רז"ל ע"פ כרום זולות לבני אדם דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם וז"ל הזוהר ווי לב"נ דפגים צלותי' פולחנא דמארי' עלי' אתמר כי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם זכאה ב"נ דידע למפתי למארי' ברעותא ובכוונה דלבא ווי לי' למאן דאתי למפתי למארי בלבא רחיקא ולא ברעותא הה"ד ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו וגרים לי' לאסתלקא מעלמא עד לא מטי יומא עון חלול שבת חמירא שבת יותר מע"ז כמו שפירש"י בחולין וכאלו כפר בכל אורייתא כולה עון חילול י"ט המבזה את המועדות אין לו חלק לעה"ב עון זלזל נטילת ידים כל האוכל בלי נטילה כאלו בא על אשה זונה וכל המזלזל בנט"י נעקר מן העולם עון ביטל ציצית ותפילין אמרו