אבן שהם סו

ויהבינן לי' אמר לן דמרחקינן תלתא פרסי אפכית לי' ולא יכילת לי' עכ"ל

והנה המאמר הנ"ל אומר דרשוני כי הוא חתום וסתום מכל צד

ונלפע"ד לבאר המאמר הנ"ל כיד ה' הטובה עלי רק נקדים להעתיק כאן דברי הרב הגאון בעל ע"א ע"פ ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן ופירש"י וכי במוסרה מת והלא בהר ההר מת אלא שחזרו שמונה מסעות לאחוריהם ופירש הרב הגאון הנ"ל וז"ל דמקרא הזה מדבר בפשע ישראל שהסיעו א"ע ופנו אל הש"י עורף ולא פני' ע"ד שנא' ויסעו מהר ה' ודרשו רז"ל שנסעו מאחרי ה' כד"א נאצו את קדוש ישראל נזורו אחור כי נסיעת השלם נוכח ה' דרכו ונסיעת הרשעים הוא מאחרי ה' כמש"ה כי פנו אלי עורף ולא פנים וכאן רמז שפירשו מן השי"ת שנמשל לבאר שנאמר אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בורות נשברים ועזבו את תורת ה' שנמשלה ג"כ לבאר שנא' יפוצו מעיינותיך חוצה ונוזלי' מתוך בארך וזהו ויסעו מבארות ב' מיני באר הנ"ל כשהיו במקום בני יעקן ונסעו מוסרה רמז שבזמן שישראל נסוגי' אחור מאת השי"ת אזי הם נותני' עליהם מוטות ומוסרות שעבוד מלכיות ושעבוד מוסרות של יצה"ר ע"ד שאמרו חז"ל כל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות זהו שאמר הכתוב שם מת אהרן ר"ל בזה שנסעו מאת הש"י היא היתה סיבת מיתת אהרן כי הסיר הקב"ה צילם מעליהם כדי שלא יגין הצדיק עליהם כו' ומספר ח' מסעות שחזרו לאחור הוא ע"ד שאמרו ב"מ ע"ז א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות. זהירות מביא לידי זריזות. זריזות מביא לידי נקיות. נקיות מביא לידי פרישות. פרישות מביא לידי טהרה. טהרה מביא לידי קדושה, קדושה מביא לידי יראת חטא. יראת חטא מביאה לידי ענוה וזהו אליבא דר' יהושע שאמר ענוה גדולה מכולם ובין הכל יהיו שמונה וזהו השמונה מסעות הנ"ל עכ"ל והנה בוודאי ראה ראינו שיש כמה וכמה שעוסקין בתורה ואפ"ה אינן מגיעין ובאין לידי מדות הנ"ל וצ"ל זה שאמר רבי פנחס ב"י תורה מביאה לידי זהירות וכו' הוא דווקא כשיראת חטאו קודמת לחכמתו ומקיים כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן כו' כי אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה ואי' בר"מ אוקמוה מארי מתניתן אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה ואין מיתה אלא עניותא ר"ל שאינו דואג על חמדת עה"ז ותענוגיו ואז הוא בוודאי ניצל משלש דברים שאמרו רז"ל עליהם שהמה מוציאי' את האדם מן העולם הייינו עה"ב והשלש דברי' המה הקנאה והתאוה והכבוד וז"ל המתני' בפ"ב ר"א הקפר אומר הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם משא"כ כשחכמתו קודמת ליראת חטאו הוא להיפך מן הקצה אל הקצה ואינו יכול להגיע עד תכלית השלימות הנ"ל מחמת שהוא מוטבע בשלש מדות הרעות האלה בקנאה ותאוה וכבוד כנ"ל וק"ל

והנה ידוע משארז"ל להתפלל וז"ל מודה אני לפניך ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות אני רץ והם רצים אני רץ לחיי עה"ב והם רצים לבאר שחת כו' והנה הדברים מועטים הנ"ל מחזיקים את המרובה שהם מעט הכמות ורב האיכות וכללו בדבריהם הנ"ל כל התוכחות מוסר שהאריכו למעניתם כל הספר מוסר שאיש השלם כל עמלו הוא לבא לידי תכלית ולתקן את נפשו ורוחו ונשמתו כדי שיוכל לחזור למקום שנחצב' נשמתו משם ולהשלים האילן העליון כידוע לי"ח משא"כ ברשע כל עמלו הוא לריק כמו דאיתא במדרש ש"ט א"ר איבו כל ריגושם של רשעים וכל יגיעם לריק שנאמר ויגעו עמי' בדי ריק אבל ישראל לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה עכ"ל והנה אם היה אדם משים אל לבו הדברים מועטים הנ"ל שיש חילוק גדול בין עובד אלהים ללא עובד בוודאי הדברים האלה היו מביאים אותו לתכלית השלימות ולפרישות מתענוגי הזמן והיה יכול להפך אפי' מחומר לצורה כידוע שאיש השלם שנוכח ה' דרכו מהפך מחומר לצורה משא"כ ברשע שמהפך מצורה לחומר ואפשר לומר שלכך נקראו בלשון המורגל בפי כל בשם עם הארץ הכוונה שהם עמי הארץ שאפי' הצורה שבהם נתהפכה לחומר ולארץ

והנה ידוע מהזוהר ש דרחיק מאורייתא רחיק מקב"ה ונלע"ד לפרש ע"פ פשוט דידוע שהקב"ה קרוב למי שהוא עניו ושפל רוח שנא' אני אשכון את דכא ושפל רוח וגו'. וידוע הוא משאחז"ל למה התורה נמשלה למים מה מים מניחין מקום גבוה ויורדין למקום נמוך אף התורה אינ' מתקיימת אלא במי שדעתו שפלה וזהו מאן דרחיק מאורייתא והוא משום שדעתו גבוה ורחבה במדות הנ"ל הוא רחיק מהקב"ה שנא' גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל ודרשו רז"ל א"ת אותו אלא אתו שאין אני והוא יכולין לדור בעולם וק"ל. והטעם הוא משום שהתורה