אבן שהם סה

הערבים הוא אחר חצות היום היינו אחר רוב שנותיו של אדם וק"ל על מצות ר"ל כמו מצה בלי שאור כך באכילתו אל יהיה כוונתו לשום תאות היצר שנקרא שאור שבעיסה ומרורים יאכלהו שיזכור עונותיו וחורבן בה"מ באכילתו וק"ל לא ישאירו ממנו עד בוקר ר"ל כי העה"ז נמשל ללילה והמיתה היא הבוקר כמש"ה ופנית בבוקר והלכת לאהליך ועיין ברב האלשיך מזה לא ישאיר התשובה עד בוקר היינו עד המיתה ויעשה תיכף ואו כשיעשה כך אזי ועצם לא ישברו בו ר"ל כי המפרשים פירשו ע"פ ונהמת באחריתך ככלות שארך ובשרך ואמרת איך שנאתי מוסר ופירשו המפרשים משום דבזוהר אי' שכל זמן שבשרו של אדם קיים בקבר אזי מתחדשין עליו דינים בכל יום אף כשהוא צדיק עד שבשרו נרקב ונכלה אז נשתתק מעליו הדין והנה רז"ל אמרו רשעים עונותיהם חקוקים על עצמותיהם ר"ל אף שהגוף והבשר כלה אעפ"כ לא נשתתק הדין מעליו מפני שעונותיו חקוקים על עצמותיו והנה הרשע כ"ז שבשרו קיים אינו נוהם שסבר שהוא צדיק לפי שרואה שגם לצדיקים הדין כך אך אחרי כן כשהבשר כלה ורואה שאעפ"כ לא נח הדין מעליו אז נוהם וזש"ה ונהמת באחריתך ככלות שארך ובשרך וק"ל וז"ש התורה אם יעשה תשובה ועצם לא ישברו בו ר"ל כשיכלה הבשר ונשארו העצמות יהיה נח רוגז הדין מעליו וק"ל אך ורק ככל חוקות הפסח (יעשו אותו) ר"ל כל מה שמדבר בתורה יעשו אותו יקיים זאת כי לא המדרש הוא עיקר אלא המעשה וכמו שפירש הרב בעל ע"א על מארז"ל האוכל לחם בלא נטילה כאלו בא על אשה זונה ע"ש וק"ל והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא הי' ר"ל שלא מת מעולם ומכנה המיתה בשם דרך כמש"ה אנכי הולך בדרך כל הארץ והכוונה שהוא בא לעולם רק בפעם הראשון הנ"ל וא"כ לא חטא מעולם אך ורק וחדל לעשות הפסח ר"ל לתקן מה שפה סח דברים בטלים ושפתי חלקות ומכנה התיקון בלשון עשי' כמו שפירש"י על ויעש אלהים את הרקיע תקנו על עמדו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה כמש"ה יכרת ה' כל שפתי חלקות. כי קרבן ה' לא הקריב ר"ל מה שהיה ראוי לקרב את השם באותיותיו ע"פ דבורו שיהא פיו ולבו שלם ויהי' דבורו בתורה ובדבר יראה שעל דיבר כזה מתקרב השם באותיותיו והוא לא הקריב כלומר הרחיק והפריד את השם ע"כ ראוי ונכון כמו שהוא הכרית כביכול את השם כן מדה כנגד מדה נכרת נפשו מעמיה ולא עוד חטאו ישא האיש ההוא בלבד ולא זכיות כי הזכיות שלו נטל ממנו זה האיש שהיה מדבר ממנו כנ"ל וק"ל ולא עוד וכי יגור אתכם גר ר"ל ואם תראו שיגור עמכם הנשמה הנקראת גר בארץ ועשה פה סח לה' כי בלא"ה הנשמה מסתלקות כנ"ל וכחוקת הפה סח בתורה וכמשפטו כן יעשה וש"ת איך אוכל לקיים כל ד"ת לז"א חוקה אחת יהיה לכם היינו כמשארז"ל בא חבקוק והעמיד על אחת וש"ת שאם אקיים התורה יהיה תועלת רק לנשמה ולא להגוף כמו שפירש האלשיך על מארז"ל כתיב עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון כל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לע"ל ומראה להם הקב"ה עד שהם בעה"ז ונפשם שבעם והם ישנים כו' כד דמך ר' אבהו אחוי לי' י"ג נהרי דאפרסמונא דכי' אמר להון אילן דמאן אמר דידך אמר אילן דאבוהו ואני אמרתי לריק יגעתי לתוהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את ה' ופירש הרב האלשיך לפי שהגוף בשרו עליו תאבל באמור אוי לי כי עניתי מאד בעבוד ה' ועתה הנפש תעלה לאכול מפריה ואני לקברות אובל למקום עפר רימה ותולעה ע"כ מראה להן מתן שכרן טרם צאת הנפש מהגוף באופן שבאמצעות הנפש: אשר בו עדיין ומה גם בעת מות שניתוסף בה שפע קדושה רבה כמש"ה תוסף רוחם יגועון אז גם הגוף קונה שפע מאותה הארה של מתן שכר באופן שגם החומר לא ירקב בקבר רק ישאר כישן שינת עריבות כענין ר"א בר"ש ור' אחא בר יאשיה וז"ש אילן דאבוהו כלומר מן אבהו כמו שהוא לגוף ונפש שכולם יהנו ואני אמרתי כי איגע שהוא הגוף לריק ואין לו שכר רק לנפש אכן משפטי את ה' בעל הרחמים שאינו מקפח שכר שום בריה עכ"ל וז"ש וש"ת שהגוף לריק יגע ועמל לז"א חוקה אחת יהיה לכם ותרגם אונקלוס קיימא חד יהא לכון ר"ל שגם להגוף יהיה לו קיום וזהו ולגר היינו נשמה ולאזרח הארץ היינו הגוף לשניהם יהיה קיום והעמדה וק"ל: סליק דרוש לפסח דרוש י' לשבועות מענין עסק התורה

אמר רבה בב"ח זימנא חדא הוי קא אזלינן במדברא ואתלוי בהדן ההוא טייעא דהוי שקיל עפרא ומורה לי' ואמר הא אורחא לדוכתא פלן והא אורחא לדוכתא פלן אמרין לי' כמה מרחיקינן ממיא ואמר לי הבו לי עפרא יהבינן לי' ואמר לן תמניא פרסא תנינן