אבן שהם סד

לשם של י"ה והלב (הוא חצי השם ו"ה דהיינו קנה הלב הוא ו' ה' אונות בריאה הוא ה' נמצא שהלב הוא חצי השם ו"ה לכן צריך שיהא פיו ולבו שוים לאפוקי המחניף ופיו ולבו אינם שוים מכריתין את השם לב' חצי השם בפה וחצי השם בלב זה שאמר יכרת ה' כל שפתי חלקות עכ"ל והנה בעל ח"י האריך בפרטי עון לה"ר וכיוצא שהוא בפגם הדיבור וז"ל כי כל הדברים אשר יביע כל איש המה כמוסים בלב כל איש וכשעולה ברצונו של אדם לדבר מיד נאצל הדבור מהלב וזהו בחי' עולם היחוד סוד אות י' שבשם הוי' ובהגיע הדבור לחזה הוא בחי' עולם הנשמות סוד ה' שבשם הוי' וכשעולה הדבור לגרון הוא בחי' עולם המלאכים סוד אות ו' שבשם הוי' ובהגיע הדבור לפה ויבטא בשפתים הוא בחי' עולם הגלגלים בחי' אות ה' אחרונה שבשם הוי' באופן כי באדם רמז ד' עולמות ובכל דבור אשר יבטא בשפתיו מהוה שם הוי' כו' ראה עד כמה מגיע פגם המנבל את פיו בדברים בטילים ופשיטא ח"ו בדבור רע שמצער הקב"ה באותו הדבור שמוציא בשפתיו וע"ז הי' מתרעם הנביא לאמר הוגעתם ה' בדבריכם עכ"ל לא זו אף זו שמצינו שמסלק נשמתו ממנו שאינה יכולה לדור בו אם הוא אוחז בחטא הלשון ועיין לעיל מה שפירשתי עי"ז מאמר אחד בפר"א כל המלשין אדם בסתר אין לו חלק לעה"ב ע"ש במאמר: רבב"ח המדבר בעניני אווזא באופן ג' ע"ש לא זו אף זו שבחטא ההוא מאבד זכיותיו שנוטל ממנו הזכיות זה שהוא סופר עליו הלה"ר ופירשו המפרשים דזה הי' שמחתו של דהמע"ה שהי' מזמר כמש"ה מזמור לדוד בברחו וגו'. ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי ופירש"י רבים בתורה ר"ל דאם היה מדבר ממני איזה ע"ה שאין לו שום תורה ומצות אז הייתי עצב ע"ז אך עתה שאני רואה שהמדבר ממני הוא ת"ח רב בתורה וא"כ יש לי מה ליטול ממנו לכך אמר מזמור וק"ל והנה כמעט שהלשון הוא גורם לסבב כל העבירות לכך אמר שהמע"ה החיים והמות ביד הלשון לכך אסרו חכמים לשיח שיחת חולין שאמרו השח שיחת חולין עובר בעשה שנא' ודברת בם בד"ת ולא בדברי חולין מפני שראו כי הרבה הלשון עושה וק"ל והנה האדם הנבזה עכ"פ אם הוא בגלגול הב' יראה לתקן את עצמו דזה לא כל אדם זוכה שיתקן א"ע בגלגול א' אבל עכ"פ בגלגול הב' נכון וראוי לתקן א"ע לפי כשבא בגלגול הג' אזי היצר מושרש בו שנעשה בעל חזקה שעשה חזקה בו שלש פעמים כדין חזקה וקשה לפרוש ממנו משא"כ בגלגול הב' שבקל יוכל לדחותו מעליו וק"ל והנכון הוא לזרז א"ע תיכף ומיד כשבא היצ"ט דהיינו אור לי"ד כמו שפי' הרב האלשיך על המשנה אור לי"ד בודקין אח החמץ לאור הנר ע"ש והכי אמרו בגמרא דע"ז אשרי איש ירא את ה' אשרי בעודו הוא איש ירא את ה' אבל לפחות מן הראוי שלא יאוחר מן התשובה אחר רוב שנותיו ובאו ימי הזקנה והם ימי ירידה כי מי יודע מה יולד יום והנה התעוררת אל התשובה הוא בב' דברים הא' כמו שכתוב הרמב"ם וז"ל עורו ישנים משינתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראיכם אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו לדרכיכם

היוצא מדבריו שהאדם יביט לנפשו איך היא הושחרה ולכלכה בצואות עונותיו והיא בתו של ממ"ה הקב"ה כמ"ש בזוהר ע"פ וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים ע"ש מוסר גדול הב' הוא זכירת יום המות כמאמר רז"ל ע"פ רגזו ואל תחטאו ואם לאו יזכור לו יום המיתה שהוא אורחא רחיקא וזוודא קלילא ובפרט בעת שרואה מיתת ב"א פתאום כמאמר החכם אין מוסר כמוסר הרגעים העוברי' ובפרט אם מת א' ממשפחתו כמ"ש רז"ל אחד מן האחים שמת ידאגו כל האחים א' מן החבורה שמת ידאגו כל החבורה ע"ש וש"ת הכח אבנים כחי לעשות ולקיים כל התורה כולה והנה כבר תיקן חבקוק כמ"ש רז"ל בא חבקוק והעמיד על אחת וצדיק באמונתו יחיה והנה כל הדברים האמורי' רמז לנו התורה כי ידוע מהראיז"ל שפי' שם פסח על שם סיפור הנס וזהו פה סח והא"ש כל הפ' דלעיל איש איש כי יהיה טמא בעונות וזהו איש איש שיהיה בגלגול הב' והוי ב"פ איש בעולם אמרה תורה יביט לנפש וזהו לנפש ר"ל שישגיח לנפש איך לכלכה אותה בתו של ממ"ה הקב"ה וכמ"ש הרמב"ם כנ"ל או יזכור בדרך רחוקה אורחא דחיקא וזוודא קלילא וז"ש לכם או לדורותיכ' ר"ל או שאירע לכם שא' ממשפחתו נעדר או מבני חבורה נעדר ישים זאת אל לבו וישבר היצה"ר וינגף ועי"ז יבא שיעשה פה סח לה' שכל מגמת דבריו יהיה הכל לה' בתורה או במצות וק"ל ואימתי יהיה זאת לז"א בחודש השני ר"ל כשתתחדש בגוף חדש בפעם שני והנה מן הנכון הוא בארבע עשר יום ר"ל בי"ד שנה שחושב יום לשנה כנ"ל אך לפחות א הערבים יעשו אותו ר"ל כי חייו של אדם נקרא יום אחד כמש"ה היום לעשותם ובין