אבן שהם סא

ראשו וה' ישלם לך א"ת ישלם אלא ישלים לך ופי' ה"ה ז"ל כי ידוע שבכל א' וא' מעורב טוב עם רע בנשמותוהן אך בצדיק הוא רוב טוב ומיעוט רע וברשע הוא להיפך וע"י מה שהצדיק מחבר א"ע אל הרשע להוכיח אותו ואינו שומע לדבריו אז נבררין הרע מהצדיק וניתן לרשע והטוב שברשע ניתן לצדיק וזהו אם רעב שונאך היינו רשע האכילהו לחם לחם של תורה כי גחלים הרע שבך אתה חותה על ראשו של הרשע וה' היינו הטובה שברשע ישלים לך עכ"ל. וזהו שמרמז בעל האגדה אחר שתקדש את עצמך ותבטח בה' כצ"ל אז מגיד לאחרים רחצה שירחצו את עצמם מעונם כלומר שתקשוט את אחרים ג"כ ואז ממ"נ תעשה לך פעולה אם תחזירם למוטב ותוציא יקר מזולל ואז כפיו תהיה כפיו של הקב"ה כמש"ה אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ואם לא ישמעו לך אזי מוציא מצה ר"ל שתוציא מהם הקדושה והטוב שבנשמותיה' הנקרא בשם מצה כידוע מספרי המפרשים שמצה הוא מרמז על הקדושה. ומרור כורך ר"ל והרע שבקרבך הנקרא בשם מרור כידוע מכמה טעמים נקרא מרור טעם אחד שממרים את חיי האדם ומרה תהיה לו באחרונה וטעם ב' כמו שפירשו המקובלים מרור בגימטריא מות והמות נקרא ס"א כידוע ויהי' מרור שבך כורך ר"ל נכרך עם מרור שברשע וק"ל. וש"ת אם אתעסק בעבודת הבורא מתי אעשה לביתי רחיים תלוי בצוארי וצריך לפרנסם לז"א שולחן עורך ר"ל פרנסה שלך תהיה תמיד מוכן כמש"ה כ"א בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. וש"ת הלא ראה ראינו צדיק ורע לו לז"א צפון בירך ר"ל אף אם תראה לפעמים שצדיק מצטמק ורע לו אזי תדע נאמנה שבזכותו כל ישראל ניזונין כמארז"ל כל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש וזהו צפון ביר ר"ל ישראל הנקראים בשם צפון כמו שיסד הפייטן בשביעי של פסח ונצח ברכותיך יזכירו צפוניך ופי' המפרש צפונך אלו ישראל ע"ש. בזכותך הם נתברכין וק"ל. זו ועוד אחרת הלל נרצה ר"ל שהנביא אמר אל יתהלל חכם בחכמתו גבור בגבורתו עשיר בעשרו כ"א בזאת יתהלל המתהלל השכל ויודע אותי נמצא שבכל הילולך אינה נרצה להש"י משא"כ אם תקדש א"ע ותתנהג א"ע כאמור בזה הלל שלך נרצה להש"י כמו שאמה הכתוב כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל ויודע אותי וק"ל

נמצא שסימן הנ"ל מרמז על הנהגת אדם מורה חטאים בדרך בדרכי ה' הולך נכחו נוכח פני ה' דרכו להכרית ולהצמית את הס"מ והנחש דאינון שאור וחמץ מן העולם ועי"ז נזכה לביאת הגואל בט"ו בניסן כמש"ה כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות וכמו דאיתא בתיקוני זוהר וז"ל שאור וחמץ דאינון ס"ם ונחש אומאה דיתמחי בי"ד בניסן יומא דפיסחא וזהו פי' המשנה אור לי"ד בניסן בודקין את החמץ הנ"ל לאור הנר דידוע דאיתא בזוהר במדרש הנעלם בזכות התורה יבא משיח כי גלות הרביעי הוא משום ביטול תורה שנאמר על עזבם את תורתי הבאתי דבריו בשערים הקודמים ע"ש והנה הצדיקים אמרו רז"ל בפסחים דומים בפני השכינה כנר בפני אבוקה וזהו לאור היינו תורה כי נר מצוה ותורה אור ודוקא לאור הנר כלומר לאור היינו תורה של צדיקים דוקא וזהו הנר כי הצדיקים נמשלו לנר כנ"ל וק"ל

ועפ"ז נלע"ד לפרש הזמר שיסדו קדמונינו לזמר בליל הפסח וכי הוא זה חד גדיא חד גדיא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא ואתא שונרא כו'. הנה לכאורה הם דברים תמוהים מאי כוונו קדמונינו בזמר הנ"ל ולמה דוקא תקנו לזמר הזמר הנ"ל בליל פסח ועוד הלא ליל שמורים הוא שלא יחרוץ כלב לשונו וכלבי ושונרא מאי בעי הכא ושארי דקדוקים המבוארים מבין

ונלפע"ד לבאר כיד הטובה עלי דהבעל הזמר הנ"ל מרמז בכאן כל מה שאירע לנו מיציאת מצרים ועד הנה ועד קץ ביאת משיחנו שיבא במהרה בימינו א"ס. כי הנה אמרו רז"ל בניסן נגאלו ובניסן עתידים לגאול וכבר הקדמנו מה דאי' בתיקוני זוהר שהס"מ והנחש יתמחי בי"ד בניסן והנה בעינינו אנו רואים שהגיע י"ד בניסן ואפ"ה אותותינו לא ראינו שיתמחי זרעו של עמלק וס"מ ונחש ואין אתנו יודע עד מה והנה כדי שלא יעלה על לב איש שאבדה ח"ו סברינו ובטל סכוינו לזה תיקן בעל הזמר הנ"ל לזמר את הזמר הנ"ל בליל פסח בליל ט"ו בניסן לרמז כי עוד יש חזון למועד ואף כי יתמהמה נחכה לו ועתה אתחיל לפרש את הזמר הנ"ל בס"ד מרישא ועד סיפא דהנה ידוע דישראל נקראו בשם גוי אחד בארץ אך ורק עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו שעשו את העגל וכיפר להם הש"י את עון העגל בנתינת מחצית השקל כמש"ה זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל וגו' לכפר על נפשותיכם ופירשו המפרשים לכפר ועל עון