אבן שהם ס

בקסתם קסת הסופר לפרש הסימן הנ"ל כל א' ואחד לפי דרכו ואף אני אחד מאזובי הקיר אודנו להש"י שזיכני לפרש בו לפי קט שכלי ע"פ רמז תוכחות מוסר פי' ודרוש מחודש אשר לא דרכו בו הראשונים ומקום הניחו לי להתגדר בו וגם בביאר חד גדיא ואתחיל לבאר הסי' הנ"ל בס"ד דהנה ידוע דראש לפרישות הוא הבטחון כי הוא יסוד וקוטב שעליו סובבים כל דרכי הפרישות אך ורק כגון דא צריך אני להודיע מה דאי' בספר חובת הלבבות וז"ל בשער הבטחון פ"ג והקדמה הד' שתהי' השגחתו חזקה והשתדלותו גדולה לקיים מה שחייבו בו הבורא מעבודתו ולעשות מצותיו ולהזהר מאשר הזהירו ממנו כפי מה שהוא מבקש כדי שיהי' הבורא מסכי' לו במה שהוא בוטח עליו כמו שארז"ל עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך ואמר הכתוב בטח בה' ועשה טוב ואמר טוב ד' לקוו לנפש תדרשנו אבל מי שיבטח על הבורא והוא ממרה אותו כמה הוא שכל וכמה דעתו חלושה והכרתו ע"ש באריכות וזהו שרמז בעל האגדה לפע"ד קדש את עצמך בתחילה ואח"כ ורחץ בקב"ה ר"ל אח"כ תבטח בהש"י כי רחץ מלשון בטחון הוא כמו שאנו אומרים בבריך שמי' בי' אנא רחיץ והרבה כמוהו והנה זה ידוע כי מי שרוצה לבטוח בה' שירחם הש"י עליו בודאי גם הוא צריך לאחוז במדת הרחמים לרחם על אחרים ואז מרחמין עליו מן השמים כמו שאמרו רז"ל כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים כו' והנה מדת הרחמים הוא לחומל על דלים להחזיק ידם במנה יפה לקיים וחי אחיך עמך אך לא כל אדם זוכה לזה שיהי' לו כל כך הסתפקות להשיב ידו גם לזה לפזר מעותיו לעניים ודלים לזה יש תקנה קלה ומעולה מאד דהיינו לפייס לעני בפה רך כמו שאמרו רז"ל הנותן לעני מתברך בששה ברכות והמפייסו מתברך בי"א ברכות ובזה משתתק פה של עני לעורר קטרוגים נגד הש"י כמו שאמרו רז"ל ע"פ או יחזיק במעוזי שלום יעשה לי כביכול שעושין לו שלום כו' ע"ש ונלע"ד דז"פ בגמרא דשבת אמרי לי' רבנן לריב"ל אתו דרדקי האידנא לבי מדרשא ואמרי מילי דאפילו בימי יהושע ב"נ לא אתמר כוותייהו אלף בית וכו' סמ"ך עיי"ן סמך עניים פ"א כפופה פ"א פשוטה פי פתוח פי סתום וכו' ונלע"ד לחבר המדרש הנ"ל דאמר סמך עניים רק לא כל אדם זוכה להשיג יד כדי להסמיך נופלים לז"א פי פתוח ר"ל שיפתח פה לפייסו ובזה אתה סומך אותו. ואז פה פתוח ר"ל הפה של עני שהיה פתוח להטיח דברים כלפי מעלה נעשה פה סתום וק"ל. והנה אחרונים כתבו שיש להדר אחר כרפס שהוא נוטריקון ס' פרך ר"ל ס' רבוא עבדו עבודת פרך ובגמרא דסוטה ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך אר"א בפרך בפה רך פירש"י משכום בדברים עד שהרגילם בעבודה וזהו שמרמז כאן בעל הגדה אם תרצה לבטוח בה' אזי עכ"פ כרפס נוטריקון ס' פרך ר"ל סמך בפה רך את העני דבזה תזכה שמרחמים עליך מן השמים וק"ל וש"ת אם אני מוכרח לקדש את עצמי אפרוש מכל עניני עה"ז לגמרי להדמות כאישי' הרוחני' לז"א יחץ ר"ל שיהיה חצי לכה וחצי לה' כמו שאמר הכתוב גם מזה ומזה אל תנח ידך ועיין בח"ה בשער הפרישות בפ"ק שהאריך בענין הזה ומסכים מכל צד לדברינו ע"ש והנה טרם כל צריך להתוודות על חטאיו כמו שדרשו בזוהר ע"פ ונפש כי תחטא וז"ל דכד מטון יומין לאסתלקא מן עלמא קב"ה תוהא עלי' ואומר כי תחטא ושמעה קול אלה והא אומינא לה באומאה דשמי דלא לשקרא בי ואסהידת בה כד נחתת לעלמא והוא עד בשעתא דיתיב קמי' מלכא או ראה או ידע או ראה אינון חובין דעביד ואסתכל בהו או ידע בבירורא דמלה דעבר על פקודא דמארי' אם לא יגיד אם לא יודי עלייהו קמי' מאריה מה כתיב כד יפוק מהאי עלמא ונשא עונו וכד נשא עונו האיך פתחון לי' פתחא והאיך יקום קמיה מאריה עכ"ל וזהו שמרמז בעל האגדה כאן בתיבת מגיד ר"ל שיגיד ויתודה עונותיו ואח"כ רחצה יעשה תשובה עליה' כמש"ה רחצו והזכו וגו' ואח"כ תאחוז במדת אהרן כמשרז"ל הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה וזהו מוציא מצה ר"ל שתוציא המצה והמריבה מבני אדם ותעשה שלום ביניהם. ואח"ז מרור כורך כמשרז"ל מכריז ר"י הזהרו מזבובים בעלי ראתן רשב"ל אכרך ותני להו נמצא התקרבות אצל ב"א נקרא כריכה בפי רז"ל והנה אמרו רז"ל היאך היה אהרן מקרבן לתורה את בני האדם שהיה מתחבר עם הרשעים עד שהיו בושים ואומרים אלו ידע אהרן כו' הי' עוצם עיניו שלא להסתכל בפנינו ומתוך כך היו נמשכים לחברתו ולומדים תורה ממנו וזהו מרור כורך ר"ל הרשע שנקרא מרור כורך עמך תתחבר עמך ועי"ז תקרב אותו אל התורה כנ"ל וק"ל

או י"ל באופן אחר ע"פ מה שכתבתי לעיל בשם האריז"ל ע"פ אם רעב שנאיך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על