אבן שהם נג

ואם כן המיתה מגיע לשונאיו וראוי לזמר על זה

והנה בילקוט שמעוני פתר הני קריא בגלות רבים אלו האומות שנאמר הוי המון עמים רבים לנפשי אלו ישראל ע"ש ואף אני אלך בעקבות הדרוש הנ"ל ולהמשיך המקראות הנ"ל בעניני הגלות דהנה ידוע מאמר רז"ל ע"פ היו צריה לראש כל המיצר לישראל נעשה ראש וז"ש ה' מה רבו צרי דתיבת רבו הוא משמש לשון גדולה כמו שפירש"י על תיבת רבים וכן ע"פ לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם וכן רבתי בגוים ושיעור הכתוב הוא ה' מה רבו כלומר מי שעולה לגדולה הוא צרי וזהו מה רבו מה שמתנשאים ומתגדלים הם צרי כאמור. לא זו אף זו רבים קמים עלי ר"ל דאיתא בזוהר פ' ויחי א"ר חזקי' לא אשרי קב"ה שכינתא בגלותא אלא בגין דיתברכון שאר עממין בגינהון ופי' זהרי חמה כי האומות מצד עצמן אינם כדאי' שישגיח בהם הש"י אבל ע"י ישראל בתוכם והש"י משגיח בישראל מתברכין א"ה אגב דידהו ע"ש וזהו רבים אלו הע"ה קמים שיש להם תקומה הוא עלי כלומר בעבורי כאמור. או י"ל באופן אחר דזהו שרבים היינו א"ה קמים עלי הוא משום שרבים אומרים לנפשי דהנה ידוע מש"ה חבור עצבי' אפרים הנח לו חלק לבם עתה יאשמו ודרשו רז"ל שכ"ז שישראל הם באגודה א' אין כל אומה ולשון יכולין לשלוט בהם משא"כ כשחלק לבם שהם בפירוד לבבות עתה יאשמו אז האומות שולטין בם וידוע כשישראל הם באגודה אחת נקראו בלשון יחיד כמש"ה ויחן ישראל נגד ההר משא"כ כשהם בפירוד לבבות נקראו בשם רבים כמו ויחנו ויסעו וזש"ה זה שרבים קמים עלי הוא מחמת שרבים אומרים לנפשי שקוראים אותי בשם רבים מחמת פירוד לבבות שבינינו כאמור. ומה גם רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו והוא ע"פ מה שבארתי פסוק אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם ר"ל שכל נחמתינו בגלות המר שיש לנו משכון טוב כמש"ה בכל צרתם לו צר שכל מקום שגלו שכינה עמהם ואנו בטוחים שיגאלנו ע"י גאולת השכינה אמנם תיבת לו הוא קרי וכתיב שהכתיב הוא באל"ף והקרי הוא בוא"ו וזש"ה אני ה' לא שניתי ר"ל תיבת לא שניתי מאלף על וא"ו ובזה תדעו שאתם בני ועקב לא כילותם ע"ש נמצא שכל נחמתינו הוא יוצא לנו מתיבת לו והם אומרים אין ישועתה של כנסת ישראל תיבת לו וזהו אין ישועתה לו. רק באלקים סלה כלומר שיהיו תמיד במדת הדין הנקרא אלקים כמו שכ"י לעת עתה הם תמיד במדה"ד כמאמר רז"ל אין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו כו' כך יהי' בתמידות כל זה הוא מה שא"ה אומרים אבל ואתה ה' מגן בעדי ר"ל שאני רואה ששם הוי"ה ב"ה אינו שלם כמש"ה כי יד על כס יה וגו' ואמרו רז"ל אין שמו שלם כו' הוא מגן בעדי שע"י ישועתו יהיה לנו ג"כ ישועה וזהו ואתה ה' דייקא מגן בעדי ששם הוי' הוא מגן בעדי וגם מגן בעדי כבודי היינו תורה הקדושה ואין כבוד אלא תורה כו' שע"י התורה יהיה נגאלים כדאי' במדרש הנעלם וז"ל ג' גליות גלו ישראל וחזרו בזכות ג' אבות וגלות רביעאה בזכות משה יתחזרון תא ואחוי לך לא אתגלי ישראל אלא על ביטול תורה שנ' ויאמר ה' על עזבם את תורתי כד יתובון ויתעסקון בתורה בזכות משה אני גואלם ע"ש וגם מג' בעדי מה שמרים ראשי דהנה ידוע מ"ש רז"ל במדרש איכה דביום שנחרב הבית נולדו ב' משיחין והרב האלשיך פי' ע"פ ראשך עליך ככרמל וז"ל דאי' בגמ' ריב"ל אשכח לאליהו דהוי יתיב אפיתחא דמערתי דרשב"י א"ל אימתי ויבא משיח א"ל זיל שיילי' לדידי' א"ל והיכן יתיב א"ל אפיתחא דרומי פירש"י שהוא בשמים נגד פתח רומי וז"ש אל יעלה על רוחך שיש עיכוב מצד מלכך הוא מלך המשיח שלא נולד עדיין כי הלא ראשך שהוא ראש לך הוא עליך כבר בשמים ואין עיכוב מצדו ע"ש באריכות וזהו מרים ראשי ר"ל שאתה מרים לראשי היינו משיח מארץ לשמים וא"כ בודאי יש תקוה לאחריתנו זאת ועוד אחרת קולי אל ה' אקרא ויענני והוא ע"פ מה שביאר הרב האלשיך פסו' אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאוננו וז"ל שאומרת התורה אם תראו אוהבי ביסורין אל תאמרו שאיני אוהבת אוהבי כי הנה אני אוהבי אהב והראי' שאני אוהבם הוא כי ומשחרי ימצאונני ואם לא אהבתי אותם לא הייתי עונה אותם בכל קראם עכ"ל וז"ש גם מגן בעדי ע"י שכל זמן שקולי אקרא אל ה' ויענני בזה ניכר שהוא אוהב אותי בזה הוא מגן בעדי וגם יש ראיה נכונה מהר קדשו סלה דאי' במדרש אברהם קראו לירושלים הר וגם לבית המקדש הר כי הר שמם יהיה בחורבן ועיין באלשיך ע"פ ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי וידוע הוא משרז"ל לא זזה שכינה מכותל מערבי אפי' בחורבנה וא"כ מזה מוכח בראי' נכונה שיש תקוה לאחריתנו ועוד חזון למועד לבנות בית מקדשינו וז"ש מהר קדשו סלה ר"ל שיש לנו ראיה מהר כלומר מבית המקדש שנקרא הר היינו שחרב כהר ואפ"ה קדשו סלה שתמיד קדושתו שורה שם ומזה ראיה שלא עזב אותנו כאמור. וש"ת למה מתאחר