אבן שהם נב

ההיא איתתא היינו כנסת ישראל דעיילי לההוא ביתא ר"ל שאנו נכנסים לבית המקדש למיפא ר"ל כמו שאין העיסה נגמרה תיקונה עד שנאפת כך אנו נקראים בשם עיסה כמו שארז"ל מי מעכב שאור שבעיסה מעכב ואין אנו שלימים בשלימות התיקון אא"כ הבית המקדש עומד על. תילה והשכינה שורה בבית ק"ק נבח בה כלבא היינו ס"ם שמקטרג ומלשין עלינו תמיד והוא נקרא בשם כלבא עיין בזוהר מזה וכן פירש"י פ' בשלח וז"ל אתם אומרים היש ה' בקרבנו אם אין חייכם שהכלב בא ונושך אתכם עכ"ל וגרם שאתעקר ולדה ר"ל שנעקרו ולדה היינו בני כנסת ישראל ילד שעשועים מארצם והנה כשהיתה עת צרה ההיא ליעקב מורא היה עולה על ראשם שח"ו אבד סברם ובטל סכוים לז"א א"ל מארי דביתא היינו קב"ה לא תדחלי וש"ת מי יוכל לכבוש את הס"ם כי הוא ראש השרים והגאולה שלנו תלוי' באם שנמחה שרו של עמלק היינו הס"ם כידוע עיין באלשיך בפ' בשלח ע"פ כי יד על כס יה וגו' ע"ש לז"א דשקילי ניבי' פירש"י שיניים ר"ל הלא אתם רואים דשקילין ניבי' ר"ל שכבר ניטלו ממנו ראשי גיבוריו כמו שפירש"י ע"פ ויחלוש יהושע את עמלק לפי חרב פירש"י חתך ראשי גבוריו ולא השאיר אלא חלשים שבהם. ואי' בזוהר פ' זו ר' ייסא אומר ויחלוש יהושע דתבר חילא דלהון לעילא. וא"כ כשם שחתך ראשי גבוריו למטה כך חתך גבוריו למעלה והגבור נקרא בשם שן כמו שפירש"י בשיר השירים ע"פ שינייך כעדר הרחלים פירש"י קצינים וגבורים שבך. וכן שיניך כעדר הקצובות פירש"י הדוגמא הוי ע"ש גבורי ישראל הכורתי' ואוכלים אויביהם וזהו דשקיל ניבי' היינו גיבוריו וכשם שהיו שוקלין הגבורים ממנו כך ושקילין טיפרי' היינו החלשים כמו שארז"ל טוב צפורן של ראשוני' מכריסין של אחרונים ותפס החלשים בשם ציפור וז"ש ושקילין טופרי' היינו החלשים וק"ל. א"ל איך לא נירא דשקילין טוביתך ושדי אחיזרא ופירש"י נטולה טוביתך ר"ל שכבר נטולה ממנו השפע והטובה וברכה ממנו ואלמלא ניטלה ממנו ולא ניתנה ליד האומות היינו שותקים מהתרעם על השפע שניטלה ממנו כי מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים הלא ה' חטאנו לו אך התרעומת שלנו הוא ששדי אחיזרא שנתן השפע לא"ה הנקראים בשם קוצים כמש"ה כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות וגם כבר נד ולד שאנו מטולטלין בגלות המר זה ימים כביר וק"ל. והנה מידינו היתה זאת לנו שאנו גורמים בעוה"ר שתהא שפחה תירש גבירתה והאומות עולין מעלה מעלה ואנחנו ב"י יורדים מטה מטה כי שחה לעפר נפשינו וגו' ובזוהר פ' ויחי אמרו א"ר חזקיה לא אשרי קב"ה שכינתא בגלותא אלא בגין דיתברכון שאר עממין בגינהון ופי' זהרי חמה כי האומות מצד עצמן אינם כדאים שישגיח הש"י בהן אבל ע"י שישראל בתוכם והש"י משגיח בישראל מתברכין אגב דידהו ע"ש באריכות נמצא דעיקר העמדה וקיום של האומות הוא על ידינו ונלע"ד עפ"ז לבאר פסוקי תהלים וז"ל מזמור לדוד וגו' ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי וגו' וכיון דאתא לידינו הני פסוקי תהלים נימא בי' מלתא חדתא לבאר פי' רש"י בביאור מתוק וכי הוא זה מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי פירש"י בני אדם גדולים בתורה כו' נ"ל לפרש דהנה לכאורה ק' דהלא מצינו בגמרא דגיטין וז"ל שלח לי' מר עוקבא לר"א בני אדם העומדים עלי ובידי למוסרם למלכות מהו שרטט וכ' לו אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי אעפ"י שהרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום שלח לי' קא מצערי לי טובא ולא מצינא דאיקום בהו שלח ליה דום לה' והתחולל לו דום לה' והוא יפילם לפניך חללים חללים השכם והערב עליהם לבהמ"ד והם כלים מאליהם עכ"ל והנה דוד המע"ה עסק בתורה תמיד ולמה לא כלו שונאיו א"ו צריכין אנו לומר דזהו דוקא דאם ת"ח יש לו שונא ע"ה אז הוא תקנה לת"ת להשכים ולהעריב בבה"מ כו' משא"כ כשמתקוטטי' ת"ח אהדדי דזה עוסק בתורה וזה עוסק בתורה ואף דשונא של מר עוקבא היה גניבא וגניבא היה בר אוריין אעפ"כ לנגד מר עוקבא היה נחשב לע"ה ולכן כלה מאליו כאמור משא"כ כששניהם ת"ח אז הוא הדין א' מת וא' גולה כמו שמצינו ברז"ל כששני ת"ח כו' א' מת וא' ושונאי דוד היו דואג ואחיתופל שהיו גדולים בתורה והיה מוכרח להיות שיהא א' מת וא' גולה והנה כל ימיו של דוד הי' מצטער דשמא ח"ו יהיה מגיע לו מיתה ושונאיו יגלו בראש גולים משא"כ עכשיו שראה שהיה בורח מפני אבשלום בנו והיה גולה וא"כ יגיע המיתה לשונאיו אזי מגיע לו השמחה ולזמר להש"י ע"ז וזש"ה מזמור לדוד בברחו וש"ת מזמור לדוד קינה לדוד מבעיא ליה כמו שהקשו בגמרא לז"א רבים קמים עלי ופירוש רש"י רבים בתורה כאמור ואם כן מוכרח שיהא אחד מהן מת ואחד מהן גולה ועכשיו שהגלות נפל בגורלו