אבן שהם נ

הרביעי ונתקררה דעתו. דהנה ראיתי בס' א' בשם ס' הפליאה בעה"ז יש להם לישראל דין ארוסה שנ' וארשתיך לי לעולם ולע"ל יהיה לנו דין נשואה שנא' כי בועליך עושיך ה' שמו ודא הוא סימנא דנפקי מגלות רביעי ולא יהיה עוד גלות חמישי והיא ע"פ דין גמרא דקדושין בבגדו בה כיון שפי' טליתו עליה לנשואין שוב לא יוכל למכרה לשפחות אחר אישות וזש"ה ופרשת כנפיך על אמתיך כי גואל אתה ע"ש וזהו כל ימיו של דוד היה מצער על אותו מעשה דבת שבע ר"ל על אותו מעשים ומאורעות שעבר על כנסת ישראל הנקראת בשם בת שבע כידוע לי"ח והיה דואג ח"ו כי שמא יהיה ח"ו גלות אחר גלות הד' עד שבא לפרק ר"ל לזמן שבתולת ישראל דהי' נשאית ליום הרביעי היינו לגאולה הרביעי שהגלות נמשלה ללילה וגאולה נמשלה ליום ואז כשנשאת אז בודאי לא יוסיף עוד להגלותה כנ"ל וק"ל. והא"ש המקראי קודש בפ' משפטים ושיעור הכתוב הוא כך וכי ימכור איש את בתו לאמה הכונה כמו שפירשתי באופן א' התורה סיפרה לנו וכי ימכור הקב"ה את ישראל לא"ה אמרה התורה בדבר ה' במטותא מנייכו לא תצא כצאת העבדים דהיינו במחוסר אבר ר"ל ע"י יסורין יסורי חבלי משיח כי אם יבא מלך המשיח בדור שכולו זכאי אזי יהיה כמציאה כמו שפירש הרב מהרש"א בח"א על מאמרם ז"ל ג' באין בהיסח הדעת מציאה עקרב משיח ופי' הרב הנ"ל שהכונה הוא שאם יבא משיח בדור שכולו זכאי אז יהיה כמציאה ובאם שיבא משיח בדור שכולו חייב אזי והיה כמו עקיצת עקרב מחמת חבלי משיח שיהיה אז וז"ש התורה לא תצא כצאת העבדים שלא תגרמו ע"י מעשיכם הרעים ליצא מהגלות במחוסר איברי' כמו יציאת העבדים במחוסר אבר. ואם רעה בעיני אדוניה אשר לוא יעדה ר"ל בגלות המר אנו מיועדים להש"י ואינה מיועדים להש"י כמו שדרשו רז"ל ע"פ איזה ספ' כריתות אמכם אשר שלחתיה כי כל זמן שאנו מבקשים מאתו פרנסה אמר הלא כבר גרשתיך וכשאנו מבקשים לעבוד ע"ז ח"ו אומר איזה ספר כריתות וגו' וזהו אשר לוא יעדה באל"ף ובוא"ו והפדה ר"ל ואעפ"כ יפדה אותם מהגלות אף שהם רעים בעיני אדוניהם ע"ד שאמר הכתוב למעני למעני אעשה וש"ת שיהיה עוד גלות אחר גלות הד' לז"א לעם נכרי לא ימשול למכרה ששוב לא ימכור אותם משום בבגדו. בה וכמו שדרשו רז"ל כיון שפירש טליתו עליה שוב לא יוכל למכרה כי אין שפחות אחר אישות וכנ"ל וק"ל זאת ועוד אחרת סיפרה לנו התורה הקדושה ואם לבנו יעדנה כי הרב בעל עוללת אפרים כתב בספרו שעכשיו בגלות המר נקראים אנחנו בשם בת ולע"ל יהיה נקראים אנחנו בשם בנים וכן הוא בגמרא דמנחות ע"פ הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ בנותי אלו גליות שבשאר ארצות שאין דעתן מיושבת עליהן כבנות ע"ש וזהו ש"ה ואם לבנו יעדנה ר"ל שמיעד אותנו להיות במדריגות בניו כנ"ל אז כמשפט הבנות ר"ל כל משפט ודינים שעשו האומות הנקראים בשם בנות כמש"ה כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות. יעשה לה שהש"י משיב גמולם בראשם מדה כנגד מדה כמש"ה בסאסאה בשלחה תריבנה וגו'. אם אחרת יקח לו הכונה בזה שאף שנראה לנו שהשליך אותנו אחר גוו ונגזרנו מנגד עיני הש"י ולקח תמורתינו את האומות כמו דאי' במדרש שהאומות טוענים באמת כך שכבר הסתיר הקב"ה פניו ממנו ולקח תמורתינו את האומות ע"ש וזהו ואם אחרת יקח לו אעפ"כ שארה וכסותה ועונתה ר"ל ע"ד מש"ה ואתה א להם את אכלם בעתו את אלה לא יגרע מישראל בגלות כמש"ה ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וגו' ואם שלש אלה לא יעשה לה ר"ל שאם נראה ששלש אלה לא יעשה לנו בגלות אז סימן הוא שויצאה אף חנם בלא מצות וז"ש ויצאה חנם הכוונה שיצאו מהגלות אף שיהיו דלים מן המצות כמו שדרשו רז"ל ע"פ זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם חנם בלא מצות ע"ש ונתן טעם לדבר למה ויצאה חנם משום אין כסף שאפס כסף ואז בודאי ליכא בהם שום קנאה ושנאה וכמו שאמר הכתוב חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו ופירש הרב האלשיך כי הכונה הוא שבית שני חרב מפני עון שנאת חנם וזהו חנם נמכרתם ר"ל על עון חנם דהיינו ש"ח נמכרתם לכן ולא בכסף תגאלו כי כשיכלה פרוטה מהכיס אז ליכא קנאה ושנאה ולכן בזה תוכלו לצאת מהגלות ע"ש ונלע"ד דזש"ה אל תזכור לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד ר"ל שאנו מתפללים שאל יזכור הש"י לנו עונות ראשונים דהיינו ש"ח וש"ת כי עדיין לא שבנו מטעותינו ועדיין אנו מחזיקים במדה הרעה הזאת שהיא ש"ח לז"א כי דלונו מאד ואז בודאי ליכא שום ש"ח כנ"ל וק"ל

ועפ"ז נלע"ד לבאר מש"ה בירמי' סי' מ"ו ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעיך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד. הכונה בזה כי ידוע מה דאי' במדרש איכה רבתי כי