אבן שהם מט

ומכרם לאמה היינו לאומות שנקראים בשם אמה ושפחה כמש"ה ושפחה כי תירש גבירתה וקאמרה התורה במטותא מינייכו לא תצא כצאת עבדים שלא תגרום בעוניך אריכות הגלות עד בעתה ותהי' דומה לעבד כמו שע"ע יוצא בסוף שש אף אתה אם לא תזכה תוכרח להיות בגלות עד סוף אלף הששי וכ"ה בזוהר הבאתי דבריו לעיל בפ' המן ע"ש לכן אם רעה בעיני אדוניה היינו כ"י יהי' רעה בעיני אדוניה אשר לוא יעדה ר"ל שכבר יעדה את כ"י לו לאשה במתן תורה ועכשיו לא יעדה לא באלף וזהו הקרי והכתיב של לוא יעדה אזי והפדה בתשובה שאף הוא מסייע בפדיונה כי הבא לטהר מסייעין לו מלמעלה. לעם נכרי לא ימשול כלומר שלא תגרום בעוניך להמשיל את הנכרים בבגדו בה ר"ל בשביל שבגדת בתורה והב' של בבגדו הוא משמש בעבור ואם לבנו יעדנה ר"ל כי ידוע מה שדרשו רז"ל ע"פ ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת למד לא נאמר אלא לא יקים היינו להחזיק ללומדי תורה והנה רבים מבני עמינו טועים בזה שסוברים בדעתם שאם מחזיק ללומדי תורה אזי הותרה לו הרצועה לעשות מה שלבו חפץ וחלילה לומר כך שמהחיזוק הנ"ל יצא היזק בגופו ובנשמתו ח"ו וזש"ה ואם לבנו יעדנה ר"ל לבנו לת"ח הנקרא בשם בנו של הקב"ה כמש"ה וכל בניך למודי ה' וכ"ה בתקוני' אם כבנים אם כעבדים ת"ח נקראים בנים למקום ע"ש יעדנה ר"ל יחזיקנה כפי' המתרגם יקימנה ושיעור הכ' כך הוא ואם לבנו יעידנה שיחזיק לבנו של הקב"ה אפ"ה כמשפט הבנות יעשה לה כלומר כדין תורה שבכתב ותורה שבע"פ הנקראים בשם בנות כנ"ל יעשה לה. ואם אחרת יקח לו ר"ל דידוע דיש לאדם אשתו ראשונה דהיינו תורה הקדושה שהיא ראשונה במעלה כמש"ה ה' קנני ראשית דרכו וגו'. או מצד שהיא מזדווגת עם האדם בהיותו במעי אמו ואשה שני' היינו אהבת הזמן ואהבת העוה"ז כידוע ונלפע"ד דאפשר רמזו רז"ל במתק לשונם הטהור באומרם כל המגרש אשתו ראשונה אפי' מזבח מוריד עליו דמעות כי ידוע מה שאמרו רז"ל כל הזובח יצרו מעלה עליו הכתוב כאלו כבדני בשני עולמות וכן אמר דהמע"ה זבחי אלהים רוח נשברה וגו' והנה דהמע"ה אמר פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתיך וזה ששנה ופירש קשה יותר מכולם ואף שעוסק במצות והנה זה ששנה ופירש מהתורה ואח"כ זובח יצרו ועוסק בתורה אפ"ה מהראוי הוא שפלגי מים ירדו עיניו לא שמרו תורתו הקדושה זה זמן זמניהם וז"ש רז"ל כל המגרש אשתו ראשונה היינו תורתו הקדושה שמגרש ממנו ופורש ממנו אפי' מזבח ר"ל שזובח יצרו ועוסק בתורה אפ"ה מוריד עליו דמעות עליו דייקא ר"ל על זמן הביטול שביטל כמה ימים ושנים ועברו זה זמן זמנים בשה"י ופה"י וק"ל. וזש"ה ואם אחרת יקח לו ר"ל שעזב אשתו ראשונה היינו תורה הקדושה ולקח אשה אחרת היינו אהבת העה"ז ותענוגיו אפתה יראה עכ"פ שארה כסותה ועונתה לא יגרע. הכונה בזה שארה היינו מזונות מזון דאורייתא וגם כל מזונותיו והיה בעבור עסק התורה שיהיה חז' ובריא כאולם לעסוק בתורה וזהו שארה ר"ל מזונתה וגם רמז במלת שארה שיהיה המזונות ע"פ דת של תורה שלא יהי' בה שום איסור וספק איסור וזהו שארה. כסותה היינו כסות של תורה כמש"ה צדק לבשתי וילבישני. וגם רמז במלת כסות כסותה דרבנן כמו שאמרו רז"ל סודרא סוד ה' ליראיו ופירש"י דרך ת"ח לעטוף סודר. וגם רמז שיהא הכסות ע"פ דת של תורה שיקיים ובחוקותיהם לא תלכו ולא יהא בבגדו שום חשש וספק שעטנז והבגד המתחייב בציצית יראה שיהא בו ציצית וזהו כסותה ועונתה היינו לקבוע עתים לתורה כמן שאמרו רז"ל קבעת עתים לתורה כל זה לא יגרע עכ"פ אף שלא עוסק בתמידות. וש"ת שאם לא יעשו כל אלה אזי אבד סברם ובטל סכוים הנה כבר אמרו רז"ל אין בן דוד בא אלא בדור שכולו חייב או בדור שכולו זכאי אך החילוק הוא אם הדור כולו חייב אזי יעמיד הקב"ה עליהם מלך קשה כהמן ויהיו בדוחקא וביגונא עד שיכלה פרוטה מן הכיס והנה ידוע מ"ש הכתוב כל זה בחרת מעוני כי עניות קשה מכולן וז"ל בתקוני ז"ח ע"פ עת לבכות ועת לשחוק ורזא דמלה מיד דייתי בכי' עת דדחקו לישראל מיד יהא לון עת פורקנא הה"ד עת צרה היא ליעקב וממנה יושע דהא סגיאין הוו עיתין דעקו הה"ד משגב לעתות בצרה כו' ורזא דמלה בבכי יבואו בבכי דדלות דכך סליק חושבין בבכי כחושבן ד"ל ע"ש באריכות וזש"ה ואם שלש אלה לא יעשה לה אפ"ה ויצאה חנם ר"ל שיוצאת מן הגלות אף בחנם חנם בלא מצות אך ורק שבאם יצאו מהגלות בלא זכות דמצות אזי יצאו אין כסף כי יהיה אז אפס כסף וההוא דוחקא הוא קשה מכולן כנ"ל וק"ל

באופן אחר נלע"ד לפרש הפסוקים האלה בפ' משפטים אך ורק נקדים לפרש מדרש פליאה אשר הוא שגור ורגיל בפומי דאינשי וכי הוא זה כל ימיו של דוד היה מצטער על מעשה דבת שבע עד שבא לפרק בתולה נישאת ליום