עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאבן שהם

אבן שהם מח

Even Shoham 48 · אבן שהם · free full Hebrew text

Open in the reader →

שעשית בעה"ז תשמח עי"ז בעה"ב ואף שלא עשית הכל בעצמך כי אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו אפ"ה תשמח כאלו הכל שלך וזו היא מתנה אשר נתן לך ה' אלקיך לך ולא בלבד תועיל זכותך לעצמך כ"א גם ולביתך והלוי הוא הגוף הנלוה אתך בעשותך כל מצוה ואפי' הגר אשר בקרבך הוא יצה"ר ישמח ג"כ ע"י צדקת הצדיק כמו דאי' בזוהר משל לזונה ע"ש נמצא היוצא מדבריו שהיצה"ר נקרא בשם גר וזש"ה והגר אשר בקרבך היינו יצה"ר יעלה עליך מעלה מעלה ועי"ז אתה תרד מטה מטה וק"ל והנה כל הדברים האלה מרומזים במאמר רבב"ח הנ"ל וכך הוא שיעור דבריו זמנא חדא הוי אזלינן בספינתא ר"ל היינו מכניסים עצמינו לעיין בעניני יצה"ר הנקרא בשם ספינתא עיין לעיל במהות התשובה שהבאתי ראיה והקדמה אמיתית לזה מהרב האלשיך שהיצה"ר נקרא בשם ספינה ע"ש וסגאי ספינתא בין שיצא לשיצא דכוורי ר"ל עיקר הילוכו של יצה"ר הוא לפתות בין שיצא וכו' היינו הלומדים כי כל ישראל בכלל נקראים בשם כוורא כמו שארז"ל ישראל נמשלו לנוני ימא כו' ות"ח שבהם הם הסנפירים של הכוורא שעל ידם הם משוטטים ועוברים מהצרות הנקראים בשם מים הזידונים כמש"ה אזי עבר עלינו מים הזידונים וי"ל שנקראים בשם שיצא משום בזמן שהקול קול יעקב אין הידים ידי עשו ונחלש כחו של ס"ם ונחש ונמצא שהת"ח שיצא אותו ומכלה אותו שלא יוכל לפעול פעולתו הרעה ולכן אמרו רז"ל ובת"ח יותר מכולם שמתגרה בת"ח משום שהת"ח הוא כלי משחית לחבל את היצה"ר וק"ל ומפתה אותו תלתא יממא וכו' היינו בתלתא חלקי שנותיו ימי עלי' וימי עמידה וימי ירידה ומפתה אותו ביממא ולילא וזהו תלתא יומיא וגם תלתא לילותא ר"ל בתלתא חלקי שנותיו ביומים ובתלת חלקי שנותיו אלו בלילה ועי"ז איהו בזקיפה שיצה"ר שהוא שר של עשו הוא עולה מעלה מעלה ואנן בשיפולי כלומר אנו מטה מטה וכ"ת לא מסגי ספינתא טובא ר"ל שלא על זמן ארוך יש לו כח ורשות הנ"ל כד אתי ר"ד אמר כמיחם קומקמא דמיא ר"ל כד נתחמם אדם בעבירות הנקראים בשם מים היינו מים הזידונים וכן אמר הכתוב בירמיה ויאמר ה' אלי מה אתה רואה ואומר סיר נפוח ופי' המפרשים הסיר הוא האדם והעבירות הוא מכנה בשם רתיחה שיצה"ר בוער בקרבו ומרתיח את כל הגוף ע"ש ואז ברתיחתו את הגוף במי הזידונים מסגי ס' פרסי כלומר יש לו עוד עלי' ס' שנין כנ"ל בשם הזוהר דבכל שיתין ושיתין מאלף הו' אתער פורקנא כלומר כשמגי' שיתין שנין מאלף הו' ואינם שבין בתשובה אזי נתארך עוד הגלות שיתין שנין ויש ליצה"ר עליה עוד של ס' שנין ופרסי הוא מלשון פרוסה כלומר מדריגה היינו ס' מדריגות ס' שנין ושדי פרשא גירא ר"ל שהת"ח שבדור הנקראים בשם פרשא כמו שאמר הספדן אבי אבי רכב ישראל ופרשיו כו' שדין בו גירא בתורתם או בתפילתם ואקדמי' ליה איהו שמקדם יצה"ר א"ע להביא חבילות עבירות לעכב הגאולה ואר"א ההוא גילדנא דימא הוא פירש"י שם דג קטן היינו ישראל שנקראו בגלותן בשם קטן כמש"ה עמוס ז' ואומר אדני ה' סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא ופירש הרב האלשיך כי קטן הוא בזכיות או ר"ל כמו שפירש"י כי קטן ארי מטלטלין וה"פ ההוא גילדנא זהו שהם דג קטן ומטולטלין בטלטולי דגברא הקשה מי הוא הגורם לזה וקאמר דימא הוא ר"ל מרשעים שנקראים בשם ימא כמש"ה והרשעי' כים נגרש מהם יצא תקלה הנ"ל וש"ת מי יימר דעיכוב הוא מחמת רשעי הדור הוא כנ"ל דלמא העיכוב הוא מחמת שעדיין לא נולדו משיחין לז"א דאית לי' תרי שיצי היינו תרי משיחין ונקראים בשם שיצא היינו סנפירים שבהם ישוטו ממי הגלות וגם נקראים בשם שיצא מלשון כליון שמשצין ומכלין את הא"ה כלומר שיש להם כבר המשיחין הנ"ל כמו שפירש הרב האלשיך ע"פ כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו ר"ל זמן הגלות הוא עבר וגם הצרות שנמשלו לגשם כבר חלפו וש"ת העיכוב מצד משיחי' לז"א הניצנים נראו בארץ ר"ל ב' משיחין נראו כבר בארץ כמו דאי' במדרש איכה דביום שנחרב הבית נולדו ע"ש וא"כ שכבר אית לון תרין שיצא היינו משיחין וק"ל

נחזור לענינינו לפרש הפסוקים בפ' משפטים הנ"ל דהנה ידוע משארז"ל שית אלפי שנין הוי עלמא ובשביעי חרוב והנה בודאי אף אם לא זכו ויהי' בעתה לא יאוחר עכ"פ מאלף הששי כי אם לא עכשיו אימתי באלף השביעי דחריב עלמא ועיין מזה בהקדמת הזוהר בפסק הגאון כמהו' יצחק דלטאש ומצאתי בס' בשם עיר מקלט השש שנים של עבד עברי הם כנגד ו' אלפי שנין הוי עלמא ע"ש וכל הנ"ל נלע"ד שרמזה התורה הקדושה במתק דבריה וכך שיעור דבריה וכי ימכור איש היינו הקב"ה שנא' ה' איש מלחמה את בתו היינו ישראל הנקראת בשם בנות כנ"ל וזהו שפירש רש"י ובקטנה הכתוב מדבר ע"ד שנא' כי קטן יעקב ופי' הרב האלשיך קטן בזכיות ע"ש וגם התורה נקראת בשם בנות