אבן שהם מז

נכללו הרבה קיצי' כי איתא בזוהר הקדוש דלית שלטנותא דאומין עלייהו דישראל אלא יומא חד בלחוד ואי יתיר ישתעבדו לא על פום גזירות מלכא אלא דלא בעיון למהדר לקיבלי' וכתיב והיה כי יבואון עליך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו וכתיב אם יהי' נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגו' עכ"ל וכן באזנינו שמענו ואבותינו ספרו לנו דבת"ח שנה לאלף היה קץ א' מהקיצין וכן הרב בעל ז"ב כתבו וז"ל שמעתי ממורי מג"ע שבשנת תתנ"ו לאלף הד' היתה ג"כ קץ א' מן הקיצי' ונרמז בתורה בפסוק גאולה תתנ"ו לארץ וכן בזוהר פ' וירא אמר דבכל שיתין ושיתין מאלף שתיתאה אתערי פורקנא לישראל ע"ש וע"פ דברי הזוהר הנ"ל נלע"ד לפרש מאמר אחד בפרק הספינה וז"ל

אמר רבב"ח זמנא חדא הוי אזלינא בספינת' וסגאי ספינת' בין שיצא לשיצא דכוורי תלתא יומי ותלתא לילותא איהו בזקיפה ואנן בשיפולי וכ"ת לא מסגי ספינתא טובה כי אתא ר"ד אמר כמיחם קומקומא דמיא מסגי שיתן פרסי ושרי פרשא גירא וקדמה לי' איהו ואר"א ההוא גילדנא דימא הוא (פירש"י שם דג קטן) דאית לי' תרי שיצא עכ"ל

והנה המאמר הנ"ל הוא סתום וחתום ונלע"ד לבאר דרך רמז כיד ה' הטובה עלי דכבר הקדמנו בשם הזוהר דלא נגזר הגלות אלא יומא חד והאריכות הגלות הוא בעבור עונותינו ויצאו מה שיצאו והשטן הוא יצה"ר עדיין מרקד בינינו להסיר אותנו מעבודת הש"י ולדבר על ה' תועה והעיקר התגברות שלו הוא בת"ח כמאמר רז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ובת"ח יותר מכולם ועי"ז אין תורתו נחת רוח לפני הקב"ה כי לרשע אמר אלהי' מה לך לספר חוקי וגו' ומפתה את האדם בכל מיני פתוי' עד שכל מעשיו שהוא עושה הוא רק לייפות לבני אדם ולהתפאר בה כדי שיהא לו שם בארץ כשם הגדולים ולקנתר את חבירו בהלכה כדי שידעו אותו מקטנם ועד גדולם ולכבד אותו לפי תורתו ונלע"ד שאפשר שזה כוונת רז"ל שאמרו זכה נעשית לו סמא דחיי לא זכה נעשית לו סמא דמותא והנה לכאורה הוא מוקשה אמאי יהיה לו התורה לסם המות ולדרכינו א"ש כ"א לא היה יכול ללמוד והיה כא' מאנשי ע"ה אזי לא היה עולה על לבו שום גובה וגאון כי אמרי לי' אינשי מי שמך לאיש ומי אתה כי באת עד הלום משא"כ כשלומד אזי מתפאר א"ע בתורתו ועולה בנפיחה ביותרת הכבוד וז"ש לא זכה נעשה לו סמא דמותא כי התורה גרמה לו המות שמתפאר א"ע בגובה לבו על ידה וק"ל ונלע"ד דזהו מ"ש בתקוני זוהר חדש וז"ל הא' שכינתא בגלותא ולית בכו מאן דאתער לגבה לרצאה לגבי בעלה ולא עוד אלא כמה מארי מדרשות דאינון חבירון לגביכון בכל יומא ויומא ולילא באוריי' דבע"פ בכמה קושיין וצווחין בה ככלבין דאמרין הב הב וכו' והנה לכאורה קשה איך אמר על אילן דצווחין באורייתא צווחין בה ככלבין איזה שייכות ודמיון יש ביניהם ולדרכינו א"ש כי ידוע כי הכלבים עזי נפש כמש"ה והכלבים עזי נפש וכן אמרו רז"ל שלשה עזין הם כלם בחיות וכו' וז"ש וצווחין באורייתא כדי להיות להם העזה ככלבין שיש להם העזה ולא לומד וצווח באורי' רק שיהי' לו העזה לרדוף אחר הגדולה והגאון לומר כי מי ראוי ליקר וגדולה יותר ממנו וק"ל

והנה אותה עבירה דהיינו הגובה והגאון וגם ליבי' באורייתא כדאי להאריך הגלות עד מאד כמו שראיתי בשם א' מן המפרשים שפירש על מה שפירש"י בחומש ע"פ ויאמר אדום לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתיך פירש"י אתם מתגאים בקול שהורישכם אביכם הקול קול יעקב כו' ואני אצא עליכם במה שהורישני אבי ועל חרבך תחיה עכ"ל רש"י והנה לכאורה אין לו שחר כי בזמן שהקול קול יעקב אז אין הידים ידי עשו ומה זה שאמר ואני אצא עליכם כו' ופי' המפרש הנ"ל כי זהו שמדייק רש"י בלשונו הטהור אתם מתגאים בקול שהורישכם אביכם מתגאים דייקא ואז הקול קול ענות חלושה ואינו נחשב לקול יעקב וק"ל והנה לפתח חטאת רובץ ועומד. ומפתה את האדם עד מותו לכן אמרי רז"ל אל תאמין בעצמך עד יום מותך והנה שנות האדם מתחלקים לשלש חלקים ימי עליה וימי ירידה וימי עמידה והיצה"ר אינו שוקט מפתיותיו ומסית ומדיח את האדם מעבודת הבורא ב"ה אפי' בלילה אינו מניח את האדם לישן כמש"ה כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אופיהם בוקר הוא בוער כאש להבה וכשמסיר את האדם מעבודת הבורא ב"ה אזי יקוים בנו המקרא שכתוב והיה אם לא תשמע בקול ה' אלקיך וגי' הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה. והנה י"ל תיבת אשר בקרבך הוא מיותר ונלע"ד דהרב האלשיך פי' ע"פ ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך כי הקב"ה אומר שתשמח בכל הטוב