אבן שהם מד

ייתי קב"ה לפקדא לאיילתא יסתכל מאן אינון דקיימין בהדה בכל אינון דמשתכחי עמה בכל עובדוי דכל חד וחד כו' בגין דההוא דיתקיים בהימנותא יזכה לההוא נהירו דחדוה דמלכא כו' וזש"ה והיה אין והי' אלא שמחה ביום הששי היינו באלף הששי כנ"ל ואז הכינו את אשר יביאו ר"ל שיכינו תורה ומ"ט להביא עמהם לעת המועד וק"ל. זאת ועוד אחרת והיה משנה על אשר ילקטו יום יום ר"ל כי הנה ידוע שהקדמוני' אחזו בשער לסגור הדלת ויראו מגשת אל סודות התורה כמאמר רז"ל אמר לי' ר"י לר"א תא ואגמרך מעשה מרכבה א"ל אכתי לא קשאי כדקא נח נפשי' דר"י א"ל ר"א תא ואגמרך מעשה מרכבה אמר אי זכאי גמירנא מר"י רבך עכ"ל ונמצא שהיו דוחי' בשתי ידים ללמוד החכמה הזאת אך ורק שכבר הודיענו הרב איש אלקי האריז"ל ע"י הרח"ו תלמידו כי האיסור והעונש מה שנאמרו על מגלה רזין היה בדורות הראשו' אבל בדורות הללו דהיינו משל"ה לאלף הששי מצוה ומצוה ללמוד וללמד סודות התורה למי שראוי לזה ע"ש מלתא בטעמא. והנה כתיב כי כפליים לתושיה שהתורה נקראת תושיה שמתשת כוחו של אדם והיא מכופלת דהיינו נגלה ונסתר וזש"ה והיה משנה על אשר ילקטו יום יום ר"ל שבאלף הששי יהי' הלימוד כפל דהיינו נגלה ונסתר וק"ל והנה ידוע מ"ש שמואל בגמרא אין בין עה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות שאז לא יהי' שום שנוי רק שנהי' אנחנו בני חורין משעבוד מלכיות ולפי דבריו צ"ל מה שאמר הכתוב וגם דרשו רז"ל שלעתיד יהיו הצדיקים מראין על הקב"ה באצבע שנאמר כי זה אלקי' אלקינו וגו' הוא נאמר על עה"ב דהיינו על אחר התחיי' וזש"ה ערב וידעתם כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים ר"ל בזמן המשיח שיהי' לעידן ערב כמו שהבאתי בשם הזוהר וז"ל כמאן דמתקן עצמו ביומא שתיתאה מכי ערב שימשא לאעלא בשבתא כו' ואז וידעתם רק כי הוציא ה' אתכם מארץ מצרים דהינו משעבוד מלכיות שהיו מצירים לישראל ועיין בילקוט בראשית שאמר שם בפירוש שארץ מצרים קאי ג"כ על שארי מלכיות שמצירים לישראל אבל ובוקר וראיתם את כבוד ה' ר"ל בוקר של תחה"מ אז וראיתם את כבוד ה' עד שיהיו מראין באצבע וק"ל. וש"ת באיזה זכות יזכו לנהורא דא לז"א בשמעו את תלונותיכם על ה' והוא ע"פ הזוהר פ' ויקרא ע"פ משא דומה אלי קורא משעיר קלא שמענא בגלותא דשעיר אינון דדחקי בינייהו אינון דשכבי לעפרא ומאי אמרי שומר מה מלילה שומר מה, מליל אינון תבעין לי על מטרוניתא מה עבדית מן מטרוניתא דילי כדין כניש קב"ה לכל פמליא דיליה ואמר חמו בני רחימין דאינון דחיקין בגלות אושבקין צערא דילהון ותבעין לי על מטרוניתא כו' והיינו ע חילול שמו הגדול בין הגוים ועל פירוד שם הוי' שנא' כי יד על כס יה שאין שמו שלם כו' וזש"ה בשמעו הקב"ה תלונותיכם שאתם מתרעמים הוא על ה' ר"ל על חילול השם ועל פירוד הוי' כנ"ל כי כל א' וא' אומר בלבו ונחנו מה כי תלינו עלינו והעיקר התלונה הוא על חילול שמו הגדול שמחולל בין העמים וק"ל. כנלע"ד לפרש הפסוק' הנ"ל ואם שגיתי אתי תלין וה' הטוב יכפר בעדי

והדברי' האלו רמז בעל המסדר הסליחות באומרו אזכרה אלקי' ואהמי' בראותי כל עיר על תלה בנויה ועיר ד' מושפלת עד שאול תחתיה ובכל זאת אנו ליה ועינינו ליה והנה לכאורה האי בכל זאת אנו ליה וגו' הוא בלתי הבנה ולדרכינו א"ש רק נקדים מה ששמעתי פי' ע"פ מרחוק ה' נראה לי כי ידוע מ"ש הקב"ה וכבודי לאחר לא אתן כי זהו משכון שלנו ששמו הגדול, אינו שלם וכשם שכבודו לאחר לא אתן ויהי' שמו הגדול בשלימות כך בישועתו יהי' לנו ג"כ ישועה וזהו מרחוק ה' ר"ל מזה שרחוק שם הוי' זה נראה לי כלומר שבוודאי יהי' ישועה ג"כ לי והדבר הזה נראה לי ע"כ ודפח"ח והנה כבר הקדמנו בשם הזוהר שהקב"ה מתפאר בכל פמלי' דילי' במה שישראל שבקון צערא דילהון ותבעון על חילול שמו הגדול וז"ש בעל הסליחה אזכרה ד' ואהמי' בראותי כל עיר על תלה בנוי' וכו' ובכל זאת אנו ליה ר"ל שאף שירושלים עיר הקודש מושפלת עד שאול תחתי' ואנחנו גולי' אפ"ה אנו ליה ר"ל שעיקר האנינות שלנו על שם י"ה כי אנו הוא לשון אנינות כמו שכתבו הפוסקים שלא לומר בברכת המזון אנו מודים לך משום דהוא לשון אנינות כמש"ה אנו ואבלו וז"ש אנו ליה שכל עיקר אנינו' שלנו הוא על מה שאנו משתמשי' רק בחצי שמו הגדול שנ' כי יד על כס יה וגו' אין כסא שלם ואין שמו שלם עד שימחה זרעו של עמלק. ועינינו ליה ר"ל וגם כל הבטחותינו לזה ששמו רק י"ה וא"כ מוכרח להשלים ואז אף אנו יהיו נגאלים בעת השלמת שמו הגדול וק"ל. ונלע"ד דז"פ הפסוק נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו על זה הי' דוה לבינו ר"ל על כבוד הקב"ה שנקרא זה כמש"ה זה אלי ואנוהו הי' דוה לבנו עד אימתי יהי' מחולל שמו הגדול בין הגוים וק"ל. והנה כלו כל הקיצים ואין הדבר תלוי אלא