אבן שהם מג

מה כי תלינו עלינו ע"כ הנה הספיקות רבו חדא איזה שייכות נסיון התורה לכאן. ב' קשה אומרו ולקטו דבר יום ביומו ופי' תרגום אונקלס פתגם יום ביומי' איך שייך לקיטה בדברים ומאי שייכות הוא לכאן. ג' קשה אומרו והיה ביום הששי ולא נאמר בו מה יהי' ושארי דקדוקים ונלע"ד הש"י מרמז למשה ואהרן כל המאורעות והפרתקאות דעדו על ישראל וגם ישועת ישראל לאחר זמן ובאיזה זכות יהי' התשועה להם וההפרש שיש בין ימות המשיח לתחיית המתים כל זה גילה לנו התורה הקדושה ואתחיל לבאר ואקדים לך איזה הקדמות דאיתא בפרקי אבות ר' יונתן אומר כל המקיי' את התורה מעוני סופה לקיימ' מעושר וכל המבטל את התורה מעושר סופה לבטלה מעוני ודקדק הרב הגאון האלשיך בפי' התורה כי איך אמר כל המקיים את התורה מעוני סופו להעשיר והנה עד ממהר ר' חנינא בן דוסא שקיום את התורה מעוני ולא העשיר עד יום מותו וכן ר"א בן פדת ורבים כאלה. וכן כמה עשירים בטלו את התורה מעושר ולא הענו. וע"ק למה לא אמר מה משפט המקיים מעושר והמבטל מעוני ופי' הרב הנ"ל כי בא' מב' פני' מנסה הוא ית' את האדם או בעושר או בעוני והנה כל עני יתלונן מי יתן וינסנו ה' בעושר ולא ידע כי גדולה סכנת נסיון העושר מסכנת נסיון העני וז"ש שהמע"ה רש ועושר אל תתן לי פן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי ונמצא שעובר בב' לאוין על הגניבה ועל שבועת שקר אך לא זו בלבד סכנת נסיון העושר כ"א פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה' שהוא לכפור בעיקר חלילה נמצא כי נסיון העוני טוב מנסיון העושר והוא כי העוני תכניע את האדם ומהכנעה יבא הכשרון משא"כ העושר וז"ש ר"י אל תקוץ בעניות דע לך כמה טובות העוני שאם תקיים את התורה מעוני על כי יכניעך סופך שתקיים אף מעושר שלא יספוק גסות הרוח להחטיאך כי מדת הכנעה מעוני הושרשה בך משא"כ אם היית עשיר אשר בטלך העושר את התורה ותושרש בגסות הרוח עד כי גם תהי' אח"כ עני לא יספיק העוני להכניעך עכ"ל והנה הקב"ה נתן לנו ארץ אשר לא תחסר כל בה כל א' וא' ישב תחת גפנו ותחת תאנתו כחמר דיתיב על דורדיא ואפשר שזה היה להם לנסיון אך ורק שהיה להם מענה בפיהם לומר מי יתן שהי' מנסה אותנו בעניות כי גדול סכנת נסיון העושר כנ"ל גלל כן גלה אותנו מארצינו לבין האומות ואז על פת לחם יפשע גבר כדי להביא אותנו בכור נסיון העוני והנה ידוע מאמר רז"ל חמרא דפורגית' ומיא דיומסית קפחו עשרת השבטים וז"ש הקב"ה ומספר והולך מן המאורעות שיהי' לישראל ומהתנהגות עם עמו ישראל שמתחלה הנני ממטיר בעצמי לכם לחם מן השמים ופירש בילקוט מן האוצר השמים שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים כו' והשפעה יהיה ע"י קב"ה בעצמו ולא ע"י שר ועי"ז ויצא העם ר"ל מן ארץ הקדושה יצאו כי תענוגם יגרום להם זה ליצא בגלות המר ואז ולקטו דבר יום ביומו ר"ל ע"י צער כמו שדרשו רז"ל כתיב וברדת הטל על המחנה וכתיב ויצא העם ולקטו דמשמע מחוץ למחנה הא כיצד צדיקים יורד להם על פתח בתיהם ויצא העם ע"י טירחא כי הורעו את מעשיהם וקפחו את פרנסתם וש"ת למה לך כל זה ליתן להם תחלה שפע רב ולבסוף לבחון אותם בכור העוני לז"א למען אנסנו הילך בתורתי אם לא לכן הוצרכתי לנסות אותם בשתיהם בעשירות ובעניות שלא יהיה להם שום פתחון פה וק"ל וכדי לבאר הדקדוק הלשון דבר יום ביומו ות"א פתגם יום ביומי' אקדים לך הקדמה מארז"ל פ"ע שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב ר"ש בן אליעזר בשם ריב"ק כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנ' ודבר בעתו מה טוב ע"כ והנה בזמן שלוותינו לא היינו צריכים לחפש ולחקור אחר דבר שיביא טובה לעולם כי ממילא היה תמיד טובות וגנזי ברכה בעולם משא"כ בגלות המר שאין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו וידל ישראל מאוד והלוך וחסור לכן צריכין אנו לחקור ולחפש אחר דבר שיביא טובה לעולם והיינו לחפש אחר פסוק לקרוא אותו בזמנו וזש"ה ויצא העם בגלות ואז ולקטו דבר יום ביומו ר"ל שצריך ללקוט בתורה לקרוא כל דבר יום ביומו היינו דבר בעתו כדי להביא טובה וברכה לעולם וק"ל וש"ת למה תענש אותם ליצא בגלות לז"א למען אנסנו הילך בתורתי אם לא. ומספר והולך מה יהיה בסופם וז"ש והי' ביום הששי הכוונה בזה שיהי' השמחה והגאולה באלף הששי שהוא יום ששי של הקב"ה כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול וז"ש והיה ביום הששי אין והיה אלא שמחה היינו גאולה ביום הששי כי ז"ל הזוהר בפרשת וירא וכד ייתי אלף שתיתאה דאיהו רזא דוא"ו כדין וא"ו יוקים לה"א כו' ובשית מאה שנין לשיתתאה יתפתחון תרעין דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה כב"נ דמתקן ביומא שתיתאה מכי ערוב שימשא לאעלא בשבתא כו' עכ"ל לענינינו. והנה איתא בזוהר פ' שמות ווי מאן דיזדמן בההוא זמנא בגין כד