אבן שהם לד

ראשך אל יחסר וגם רז"ל אמרו תן שמן לנר עד שלא כבה כו' וקאמר הפסוק מהיכן נמשכה לו זאת לז"א ויום המות מיום הולדו ר"ל שיום המות הוא לנגד עיניו מיום הולדו ועי"כ נמשכה לו שיהיה בעל שם טוב וק"ל. והנה ידוע ומפורס' לכל שבזכות הצדקה יבא הגואל ב"ב כמש"ה ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ונלפע"ד דכוונתו הוא ע"פ מ"ש רז"ל במדרש הנעלם וז"ל שלשה גליות גלו ישראל וחזרו בזכות ג' אבות וגלות ד' בזכות משה יתחזרון תא ואחזי לך לא אתגלי ישראל אלא על ביטול תורה שנא' ויאמר ה' על עזבם את תורתי כו' כד יתובין ויתעסקון בתורה בזכות משה אני גואלם ע"ש והנה ידוע שהת"ח נקראו בני חורין חורין משעבו' מלכיו' דאפי' ממס המה פטורין והנה עיקר השבוי' היושבים בשביה בגלות המר הם שאר המון עם וזש"ה ציון אלו ת"ח המצוייני' בהלכה ראוי' הם שנפדה משא"כ ושביה בצדקה כי בשלמא ת"ח במשפט תפדה כלומר ע"פ משפט ודין ראוי' לפדות איתם כי כל עיקר הגלות הוא מחמת ביטול תורה משא"כ אלו ת"ח המצויינים בהלכה ראוי' הם שנפדו משא"כ ושביה ר"ל שאר המון עם אינם ראוי' לפדות אלא בצדקה שהקב"ה יעשה עמהם צדקה וע"י איזה זכות יעשה עמהם צדקה לז"א בצדקה ר"ל ע"י מה שהם עושין צדקה עם הת"ח ומשלם להם הקב"ה מדה כנגד מדה כי כן מדתו וק"ל והנה כל זה הוא דווקא אם המחזיק החזיק הלומדים מיגיע כפיו ולא מגזל וגניבה כי התורה אמרה אני ה' שונא גזל בעולה וכן אמר שלמה המע"ה טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל מלחמו דייקא ולא מלחם אחרים כי עליו נאמר ובוצע בירך ניאץ ה' ונלע"ד ע"פ זה לתרץ קושי' תוספות במס' שבת וז"ל הגמרא שם אמר רב בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עיתים לתורה והקשו תוס' דהא אמרינן בסנהדרין אין תחלת דינו של אדם אלא על ד"ת שנאמר פוטר מים ראשית מדון. וע"פ מה שהקדמנו א"ש דודאי התחלת דינו הו על ד"ת כנ"ל רק על תורה הי' לו תירץ דהיינו ע"י מה שהחזיק ללומדי' תורה הוא יוצא בזה עסק התורה כמו שעשה יששכר עם זבולון כידוע לכך שואלים אותו מתחלה נשאת ונתת באמונה כלומר דזה אינו אא"כ היה המחזיק עוסק במשא ומתן באמונה משא"כ כשמשא ומתן הוא בשקר אז שונא גזל בעולה ואינו אלא מנאץ וק"ל. ונלע"ד דזש"ה בישעי' נ"ד עני' סוערה לא נחמה הנה אנכי מרבץ בפוך אבניך וגו' וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך בצדקה תכונני רחקי מעושק, והנה לכאורה אין לפסוקים הללו הבנה אבל ע"פ מה שהקדמנו א"ש דידוע מ"ש הכתוב והי' מעשה הצדקה שלום כי העני מריב ומטיח דברים כלפי מעלה וקורא קטגורי' משא"כ כשנותנין לו צדקה אז הנותן לו עושה שלום בינו לבין הקב"ה וזש"ה או יחזיק במעוזי שלום יעשה לי' וזש"ה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ר"ל שיבנה בה"מ ב"ב וירושלים עיר הקודש יבנה על תילה ואמר הכתוב והזכות הגורם לזה הוא וכל בניך למודי ה' ודרשו רז"ל א"ת בניך אלא בוניך היינו ת"ח שנקראו בונים שהם בוני' עולמות כידוע שיעסקו בתורה תמיד וע"י זכות התורה יבנה ירושלים כנ"ל וש"ת תינח הת"ח שארי המון עם מאי איכא למימר באיזה זכות יזכו לזה לז"א ורב שלום בניך וע"י מה הוא שלום לת"ח ואינם מריבים ומטיחי' דברים כלפי מעלה לז"א בצדקה תכונני ר"ל ע"י הצדקה שאתה נותן לו בזה תכונני ובזכות זה יזכו לזה אך ורק בתנאי זה תעשה צדקה ורחקי מעושק ר"ל מגזל תרחק עד מאוד שיהא הצדק' מממון כשר ולא מגזל וק"ל ונלפע"ד דלא זו שהוא מנאץ ה' בזה שעושה צדקה בממון גזל אף זו שגורם ג"כ להת"ח שנהנה ממונו הלז שאין תפלתו נשמעת כי נתפטם מאסור וכ"ה משמעות מדברי רב סעדי' גאון שמצאתי בשמו וז"ל שהאוכל דבר גזל או גניבה וריבית ועושק שוחד ומ"מ בשקר אין תפלתו נשמעת דכתיב ואשר אכלו את שאר עמי ע"ש דמשמעות דבריו הוא שלאו דווקא זה שגזל וכו' אף אם לא גזל בעצמו רק שהגזלן נתן לאחר הגזילה שגזל ואותו שקיבל ממנו אכל הגזילה הנ"ל אז אין תפלתו נשמעת וק"ל ונלע"ד דזש"ה בישעי' שריך סוררים וחברי גנבים כי ידוע דהתורה אמרה בי שרים ישוררו והנה המחזיק לת"ח נקרא חבר לת"ח כמו זבולון ליששכר וזש"ה שריך סוררים ר"ל הלומדי' הם סוררים משום וחברי גנבי' שהחברי' של הלומדי' היינו המחזיקי' אותם המה גנבים ונתפטם הת"ח מאסור וק"ל ונלע"ד עפ"ז לבאר כמה פסוקים בתהילים וכי הוא זה ה' בעזך ישמח מלך ובישועתיך מה יגל מאוד תאות לבו נתת לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה. כי ידוע דהת"ח הוכרחין להיות ניזונין מע"ה כי ז"ל הר"מ בפ' נשא אינון ת"ח דדמיין לשבתות וי"ט לית לון אלא מה דיהבין לון אינון חילין היינו ע"ה וכו' ובגין דעתידים ישראל למטעם מאילנא דחיי דהאי איהו ס' הזוהר יפקון בי' מן גלותא ברחמי יתקיים בהון ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר ואילנא טו"ר כו' לא שלטא על ישראל לא יתפרנסון ת"ח מע"ה אלא מסטרא