אבן שהם לא

קרנא שאוחז בקרן היינו בעיקר הדבר דהיינו אמונת היחוד וגם וחקוק עלייהו אנא ברי' קלה שבים ר"ל שחקוק על לוח לבם אנא ברי' וכו' ר"ל שפל ומשופל בעולם והעולם נקרא ים כמ"ש המליץ העולם ים זועף רב מצולה וכו' וכדי הנהוג בע"ה שאמרו רז"ל ואם ע"ה הוא ישפיל דעתו ועוד והוינא ש' פרסי ר"ל דמהלך אדם בינוני ביום עשרה פרסאות ושלשים יום הוא ש' פרסי ור"ל שאני הולך בעסק פרנסתי שלשים יום כמו הגמלני' כנ"ל ואזלינא לפומי' דלויתן פירש"י שיאכלני ר"ל כדי שיהי' לת"ח הנקרא בשם לויתן כמו שפי' השל"ה על מאמר רז"ל לויתן בחכה הועלה כו' והוא מלשון לוית חן הם לראשיך וזהו לפומי' דלויתן כלומר שמחזיק לת"ק שיהי' לו מה לאכול א"ר אשי ההוא עיזא דימ' הוא ר"ל מלשון עוז שהוא גבור שבעולם לכבוש יצרו משום דבחישה פירש"י חופרת בים בקרני' למצוא מזונותי' ונמצא שהוא נהנה מיגיעו כי גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מיראת שמי' ועוד ואית לי' קרנא ר"ל אמונת היחוד וכבר אמרו רז"ל שבא חבקוק והעמידם על אחת וצדיק באמונתו יחי' וק"ל. ובענין זה אמרתי לפרש מאמר קטן בפ' הספינה וכי הוא זה

אמר רבב"ח זמנא חדא הוי אזלינא במדבר וחזינא הני אווזי דשמיטן גדפייהו משומנייהו ונגדי משח' מתותייהו ואמינא להו אית לי חולקא מינייכו לעלמא דאתי חדא דלי' לי גדפא וחדא דלי' לי אטמא פירש"י ירך) כד אתי לפני ר"א אמר עתידין ישראל ליתן עליהם את הדין ע"כ

והנה המאמר הנ"ל הוא מוקשה כולה מראש ועד סוף ונלע"ד לבאר בענין הנ"ל שמצוה גדולה להחזיק ללומדי תורה ואי' בזוהר הבאתי דבריו לעיל דעיקר תוקפי' דאוריי' כדאית מאן דמסמיך למארי תורה משא"כ כדלית מאן דמסמיך אז חלשא תוקפא דאיריי' והנה בעוה"ר בדורינו אנו רואי' איך הלומדי תורה יושבים ביגונא ובדוחקא בלחץ הפרנסה וחכמת סופרים תסרח ועשירי עם יושבים בשלוה ובהשקט כחמר דיתיב על דורדיא ואינם משגיחים על לומדי תורה ויש לכל א' מהם תירץ אויב הכת הלומדים שביניהם אומרים למה לנו להחזיק את לומדי תורה הלא בעצמינו אנו לומ י' התורה ובאמת טועים הם בזה דאי' בתוספתא במס' סוטה דף ל"ז מביא מדרש ע"פ ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת וז"ל למד ושמר ועשה והי' סיפק בידו להחזיק ולא החזיק ה"ז בכלל ארור וז"פ במשנה אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך היינו עשירות שנקרא טוב כמש"ה וזהב הארץ ההיא טוב אל תחזיק אותו לעצמך רק תפרנס גם אחרים וק"ל והכת הב' הם עמי הארצים אומרים כי אנו בעצמינו מתפללים תמיד ואומרים תחינות ובקשות כמו ספר תהלים ומעמדות וכבר ביקש דוד שיהא חשוב כנגעים ואהלות וא"כ למה לנו להחזיק ללומדי תורה ונלע"ד דז"פ המסורה בדרך צחות ד' הן הן אני עץ יבש. הן אני ערל שפתים. הן אני כפיך לאל. הן אני נשארתי לבדי. הנה המסורה הנ"ל מרמז על ב' כיתית הנ"ל ועוד על כיתה שלישית דיש כיתה ג' אומרי' בפיהם הלא כבר אמרו רז"ל העושה צדקה בכל עת זה הזן את בניו ואת בנותיו כשהם קטנים וצדקה תהיה לנו וע"ז מרמז בעל המסורה כת הלומדים אומרים הן אני עץ יבש דידוע דהאדם נמשל לעץ השדה כמש"ה כי האדם עץ השדה והנה מי שיש לו מיא דאוריית' נקרא עץ לחה משא"כ מי שאין לו מיא דאורי' נקרא עץ יבש וזהו שאומרים הלומדים הן אני עץ יבש בתמי' הלא אני בעצמי יכולני ללמוד ול"ל להחזיק. וע"ה אומר אני ערל שפתים בתמי' הלא שפתי מספרים תהלות ה' ואומרים תהלים ומעמדות וש"ת שאינו דומה מי שאומר תהלים למי שלומד הלכות לז"א הן אני כפיך לאל שלפני הקב"ה חשוב תהלים שלי כמו הלכות שלך שכבר התפלל דוד שיהא חשוב כנגעים ואהלות. והכת הג' אומרים הן אני נשארתי לבדי בתמי' הלא רחיים תלוי בצווארי והעושה צדקה בכל עת זה הזן בניו ובנותיו כשהם קטנים וצדקה תהי' לנו וק"ל. והנה איתא במדרש רבה פ' שמיני ע"פ ולזקני ישראל אר"ע נמשלו ישראל לעוף מה העוף אינו פורח בלא כנפים כך ישראל אינם יכולים לעשות דבר בלא זקניהם ופי' בעל שפתי דעת זקינים הם ת"ח כמאמר רז"ל זקן זה קנה חכמה ע"ש והנה בזוהר אי' דהתפילה נקראת גדפין דשכינתא. וגם ידוע משארז"ל ע"פ חמוקי יריכיך מה ירך בסתר אף ד"ת צריכין להיות בסתר נמצא דנמשלה התורה לירך ואפשר לומר דהדברים אלו מרומזי' במאמר רבב"ח ושיעור דבריו הוא כך זמנא חדא הוי אזלינא במדברא ר"ל בעולם שהפקר כמדבר וחזינא הני אווזי ר"ל בעלי תענוגי' שדומי' לאווז כמו האווז הוא כחוש על גבו ושמן על בטן כן הרשעים שרואים תמיד למלאם את בטנם עיין במפרשים מזה באריכות וקאמר שראה רשעים דשמיטן גדפייהו היינו זקניהם כנ"ל משומנייהו ר"ל מטובותם שאינם מחזיקים אותם ונגדי משחא מתותייהו ר"ל שכל עשרם ושללם הנמשל לשמן כמש"ה וישמן ישורון ויבעט וכן שמנת עבית