אבן שהם כח

אהבת השם הכה על קדקדם בשם המפורשים כי אחרי שהקב"ה בנה לנו עולם כבית מבונה ומקורה ומלא כל טוב והדליק לנו נרות חמה ולבנה כבעל הבית להאיר לנו ביום ובלילה בוודאי זה מופת אמיתי שהוא משגיח עלינו ליתן לנו די מחסורינו ע"ש באריכות ונלע"ד דזה רמז לנו שלמה המע"ה בשיר השירים משגיח מן החלונות ר"ל שהוכחה גדולה שהקב"ה משגיח בעולם הוא מן החלונות שעשה ברקיעא היינו כוכבים וחמה ולבנה וק"ל. וחכמי המחקר בטלו דעתם המזויופת וז"ל א"כ יקשה דגם השמים לא יזכו בעיניו להיות נראים קרובים לגדולתו י"ת כי גם השמים נראים כגשמים לערך רוחניות י"ת שמו שהוא א"ס בלתי בעל תכלית וא"כ לפי סברתם אף מן השמים יסולק השגחתו חלילה וזהו בוודאי אינו וא"כ כשם שהוא משגיח על השמים כך הוא משגיח על הארץ וזהו כי רם ה' ושפל יראה ועיין בס' אהבת השם שפירש בזה הסבר' פי' תפסוק מ"ש דוד המע"ה המגביהי לשבת ומשפילי לראות בשמים ובארץ ודקדק הס' הנ"ל דהוי לי' למימר המגביהי לשבת בשמים ומשפילי לראות בארץ אלא ר"ל דנגדו ית"ש נקראים גם שמים שפלים וזהו ומשפילי לראות בשמים ובארץ דכשם שהוא משגיח ורואה בשמים ואף שהוא שפל. בעיניו כך הוא משגיח בארץ ע"ש ונלע"ד דזש"ה בירמי' ב' כי עברו איי כתים וראו קדר שלחו והתבוננו מאוד וראו הן היתה כזאת ההמיר גוי אלהי' ותמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלא יועיל שמו שמים. על זאת. ר"ל ועמי המיר השגחתי שהם אומרים שאין אני משגיח בם רק המזלות והכוכבים וזה שהמירו השגחתי הוא מחמת כבודו שאומרים שהיא פחיתה נגד כבודו י"ת שמו לכן המירו השגחתי בדבר שלא יועיל וזהו כבודו בלא יועיל ר"ל שהם אומרים שכבודו של השי"ת הוא באם לא יועיל וישגיח על עולם אבל טועים הם מדרך השכל שא"כ שמו שמים על זאת ר"ל על זאת הסברא שאין כבודו להשגיח בשפלי' ראוי הי' להוות שמי' שממה וחרבה כי אף שמי' לא זכו בעיניו וק"ל ועיין בס' תפארת הקודש שפירש הוא ג"כ הפסוק הנ"ל באופן זה רק בשינוי קצת

היוצא מדברינו אלה שיש לנו הוכחות עצומות שהקב"ה משגיח עלינו וא"כ אנחנו מחוייבים לבטוח בשם ה' כמש"ה גול על ה' דרכיך ובעת עליו והוא יעשה וא"כ צריכין אנחנו להתפלל ולבקש מאתו ית"ש על הפרנסה באשר שממנו הוא בא אלינו הפרנסה. והנה המקובלים אומרים הטעם מ"מ האדם מבקש מאתו ית"ש הפרנסה ואעפ"כ ל משגיח עליו ליתן לו והא כתיב קרוב ה' לכל קוראיו ואומרים הטעם דבוודאי הקב"ה רחמיו פשוטי' לכל ותיכף ומיד שהאדם מתפלל אזי הוא משפיע שפע רק בירידת השפע הנ"ל אזי מתעורר מצד צפון כמה מקטריגים להמנע ממנו אותו שפע כי הפרנסה באה מצד צפון כמו שארז"ל הרוצה להעשיר יצפון וסימנך שולחן בצפון וכמש"ה כי מצפון זהב יאתה ומצפון תפתח הרעת ומתעוררים שם המקטריגים להמנע ממנו ע"ש בדבריהם וכבר הובא בס' שבט מוסר דברי המקובלים האלו ע"ש ובס' נזר הקודש והנה בזוהר פ' משפטים ז"ל אית טיקלא חדא בהאי סיטרא ואית טיקלא אחרא בהאי סטרא בהאי סטרא מאזני צדק ובהאי סטרא מאזני מרמה ופי' דרך האמת בגליון הזוהר טיקלא הוא גלגל ונקרא טיקלא ע"ש גלגל היוצר שמתגלגל לפניו בעשייתו ע"ש והובא מזה בזוהר פ'. פקודי מאזני צדק הוא בפתחא רביעאה בהאי פתחא קיימא חד ממנא ומאזנים שמו והאי איהו מתקלא דנטלין זכיין וחובין ובי' אתקלו כולהו כחדא ודא אקרי מאזני צדק כו' בהאי אתקלו כולהו לאתדנא ע"ש ונלע"ד שלכך נקרא בשם גלגל שמגלגלין עליו כל סיבות ועלילות דברים להמנע ממנו השפעה, והנה בודאי כשמוצאין עונות אזי מונעין ממנו השפע והבקשה שביקש ובזה הוא נקי מעונות כי בעד יסורי עניות מנכין לו עונותיו כי כל זה בחרת מעוני אמרו לאיוב כידוע ובודאי שכר מצותיו שמורה לו לעה"ב כי אפי' פושעי ישראל מלאים מצות כרמון ושכרו יהיה לו באור הגנוז לצדיקים קא כי הוא כבר נקי מעבירו' שבידו כנ"ל וליכא עבירה שיכבה מצוה והני מילי באם לא יחטא מכאן ולהבא משא"כ אם יחטא אזי יהיה לו עבירות לכבות את המצות ונלע"ד דהדברים אלו מרומזים במתק לשונו ושיעור דבריו הוא כך אמר לי ההוא טייעא היינו אליהו כידוע תא ואחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי ר"ל שניזונין ארעא ורקיעא אהדדי דייקא ר"ל ביחד דהיינו משורש וממקור א' ניזונין השמים וארץ ומלת נשקי מלשון על פיך ישק כל עמי שפירושו יזון. אזלי בכח שכלי וחזאי מופת ע"ז דעביד קב"ה כווי כווי היינו שמש וירח וכוכבים מזה מבואר שהקב"ה משגיח על עולם השפל כנ"ל וא"כ צריך לבטוח בה' ולהשליך על ה' יהבו וז"ש שקילתא לסלתאי היינו ענין הפרנסה כמו שארז"ל אינו דומה מי שיש לו פת בסלו כו' ואנחתא בכוותא דרקיעא ר"ל הנחתי על