אבן שהם כה

תנח ידיך ודרשו רז"ל ולערב היינו לעת זקנותו וזש"ה אפי' לפנות ערב ירחץ במים במי התשובה כמו דאיתא במ"ר ע"פ ורוח אלהים מרחפת על פני המים ורוח אלהים זו רוחו של משיח מרחפת על פני המים בזכות תשובה הנמשלה למום ע"ש. ואז וכבא השמש ר"ל תיכף ומיד כשיוצאת נשמתו הנקראת שמש כמש"ה עד אשר לא תחשך השמש. יבא אל תוך המחנה קדושה. אך ורק אם ויד תהיה לך מחוץ למחנה ר"ל שתהי' לך מקום בתוך הקליפות מחמת שלא תיקן א"ע לגמרי לכסות כל פשעיו ונשאר לו כמה עבירות שלא תיקן אותם ומחמת זה יש לו יד בתוך הקליפות אז ויצאת שמה חוץ כי לא תוכל לעלות ולכנוס במחנה קדושה מחמת שלא חפי' כל עובדוי והתיקון לזה הוא שלא יבא לידי עבירה הנ"ל הוא ויתד תהי' לך על אזניך כי הקדמנו שכשפוגם ברית הלשון אזי ממילא נפגם ברית המעור והסיב' לזה מה שפוגם ברית הלשון והאם המילדת אותה הוא נטית אוזן לשמוע דברים בטילים ואז כששומע דברים בטילים אז גם הוא יחרץ לשונו וכקבר פתוח גרונו כי לעצור במילין מי יוכל והנה דרשו רז"ל ע"פ ויתד תהי' לך על אזניך שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעו באזניו והיינו דאר"א מפני מה אצבעות של אדם דומות כיתידות שאם ישמע דבר שאינו הגון יניח אצבעו באזניו וזהו שאמרה התורה תקנה לזה ויתד תהיה לך על אזניך והי' בשבתך חוץ ר"ל ברחובות קריה ששם אסיפת מהמון העם ושם עיקר דברים בטילים וחפרת בה ביתד הנ"ל ולא עוד אלא שמזה תקנה לך מעלה יתירה בשלמותך דהיינו וכסית את צאתך ר"ל גנאי שלך הדומה לצואה תכסה בזה המידה כדאיתא בוא'. יחוסי דבבל שתוקיתא שלהן. כי בוודאי כשאתה אינו שומע דבריהם אז בוודאי תהי' שותק לדבריהם ובזה אתה מראה יחוסך וק"ל

נחזור לענינינו לפרש הרבה בב"ח הנ"ל דהנה נלע"ד דבנים נקראים בשם גדפא דאי' בזוהר ע"פ ויאמר אברם אבני ה' מה. תתן לי ואנכי הולך ערירי דלית לי ברא בהאי עלמא ואוליפנא דכל מאן דלית. לי' ברא בהאי עלמא אקרי ערירי מכאן דב"נ דלא זכה בבנין בהאי שלמא לא זכה כההוא עלמא לאעלו גו פרנדא ע"ש באריכות לשונו הטהור. א"כ נשמע מהמאמר הנ"ל שעיקר העלתינו לעה"ב הוא ע"י בנים לכן נלע"ד שהרבה בב"ח מכנה לבני' בשם גדפי' שהגדפיי' מעלין את העוף למקום הרמה והנישא וגבוה כך הבנים מעלין נשמת אביהם במקום הרמה ובית אל וק"ל. והנה ידוע מהזוהר דת"ח נקראים בשם ירכי' דעולם קיימא עליהון וז"ל הזוהר ת"ח כמה חובה גרים דא דבגין דלית מאן דאסמיך דאורייתא בדקא יאות אינון סמכין חלשין וגרמין לאתתקפא לההוא דלית לי' שוקין ורגלין לקיימא עלייהו ע"ש באריכות ונלע"ד שהם הן הדברים הנאמרים במאמר הנ"ל ושיעור דבריו הוא כך זמנא חדא הוי אזלינן במדברא היינו בעולם שהפקר כמדבר וחזינא הני אווזי ר"ל חכמי' שארז"ל הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה עיין במהרש"א בחדושי אגדות טעמו ע"פ סוד וז"ש הני אווזי מכנה לחכמי' בשם אווזא כנ"ל דשמיטן גדפייהו ר"ל בנים הקטנים נשמטין מהם והסיבה המביאה לזה הוא משומנייהו מחמת וישמן ישורון ויבעט וכמו שאמר הנביא השוכבי' על מטות שן וסרוחי' על ערסותם ואוכלים כרים מצאן וגו' ועי"ז ונגדי משחא מתותייהו כי ידוע דהזרע קודש נקרא בשם שמן והנה ע"פ סוד דהשפע הבאה ממוח חכמה נקראת שמן כידוע לי"ח וידוע דהזרע בא ממוח לז"א ונגדי משחא שנמשך הזרע הנקראת משחא מתותיוהו שמוציא שז"ל ר"ל ואמינא להו אית לי חולקא מינייכו לעלמא דאתי ר"ל שיכול להיות שיש לי חולקא מינייכו לעה"ב כי יכין רשע וצדיק ילבש ורז"ל אמרו זכה נטל חלקו וחלק חבירו בג"ע ואמר להם זאת כדי שישימו על לבם שנאבדי' מן העה"ב ע"י תענוגיהם בעולם הכלה והנפסד והם רמזו למו שהם מתקנין העון הזה לז"א חדא דלי' לי אטמא ר"ל בשבילי מחמת שאמרתי להם זאת דלה אטמא ירך היינו ת"ח שנקראו בשם ירך כנ"ל דעלמא קיימא עלייהו ודלה אותו מעניותו וחדא דלי' לי גדפא ר"ל כי הגדפיי' רמז למצות כמ"ש רז"ל למה נמשלה כנסת ישראל ליונה מה יונה כנפיה מגינות עלי' אף ישראל מצות מגינות עליהון והנה ידוע שכל המצות ומ"ט שאדם עושה בעודו הוא רשע מוסיף כח ועוז בקליפה וכשחוזר בתשובה עיקר התשובה הוא להוציא נשמות. קדושות העשוקות בבטן הקליפות כמש"ה חיל בלע ויקיאינו, מבטנו יורישנו אל ואז הגשמות שהיו עשוקות בתוך הקליפה יוצאת לתוך הקדושה וז"ש חדא דלי' לי גדפא ר"ל שהרים מהקליפו' הגדפיי' הנ"ל דהיינו מצות ומ"ט שלו כנ"ל ואז עי"ז גם נשמת בניו הוציאם מהם להכניס בקדושה כד אתי לפני ר"א והוצעתי לפניו הדברים הנ"ל שע"י תוכחת ומוסר התעוררו לתשובה לז"א עתידין ישראל היינו צדיקים וחסידים הנקראים בשם ישראל כמו שפורש הרב האלשיך ע"פ ולא אותי קראת יעקב