אבן שהם כא

הסריח יותר מנבילה כי נבילה מטמאה טומאת ערב ומן זה מקבל טומאה חמורה וק"ל והנה לא הועילה לנו לא התוכחות ולא היסורין ולא גלות שכמעט שעברו עלינו הצרות כשבוע שבן דוד בא ואעפ"כ לא שברנו את גאון ורמת לבבינו דהנה בא וראה מה שאנו גורמי' במעשינו הרעים דאי' בזוהר ותרם התיבה מעל הארץ ווי לון לחייבא דאינון חטאן ומרגיזין למאריהון בכל יומא ובחובייהו דחיין לשכינתא מארעא וגרמין דתסתלק מעלמא ועלה כתיב רומה על השמים אלהים. וזה ידוע דהשכינה כביכול נקראת ראשינו כמש"ה נפלה עטרת ראשינו וגם נאמר החכם עיניו בראשו. והנה כל הנ"ל אפשר לרמז במאמר הנ"ל ושיעור המאמר של רבה בב"ח הוא כך זמנא חדא הוי אזלינן בספינתא היינו שאנו מכניסין עצמינו לעיין בעניני העולם הנקרא בשם ספינה כמו שספדו על אברהם אבינו כשמת ווי לספינתא שאבדה מקרבניטא ר"ל ווי לעולם שאבדה מנהיגו וחזינא ההיא ציפרתא היינו אומה ישראלית הנקראים בשם צפור כמש"ה ואת הצפור לא בתר פירש"י אלו ישראל דהוי קאי עד קרסולי במיא ר"ל שעומדים רק עד העקביים במים הזידונים כי זה לעומת זה עשה אלהים כמו שיש מיא דאורייתא בקדושה כך יש לעומת זה מים הזידונים בקליפה והיינו עבירות ורבה בב"ח ראה שעוברים על עבירות קלות שאדם דש בעקביו כמש"ה עון עקבי יסובני ואפ"ה ראה ורישא ברקיעא ר"ל השכינה הנקראת בשם ראשינו עלה לרקיעא כמש"ה רומה על השמים אלהים ואמרינן לית הכא מיא ר"ל שתלינן שהסיבה היא מחמת שלית הכא מיא דאורייתא ומחמת חסרון ידיעה עוברים עליהם כנ"ל ובעינן לניחות לאקורי נפשין ר"ל ללמוד עמהם תורה כמו דאי' בזוהר פ' אחרי מות מים קרים על נפש עיפה דא אורייתא ונפק ב"ק ואמר לן לא תחיתו להכא שבזה לא תעשה שום פעולה כלל דנפלה לי' חצינא לבר נגרא ר"ל דהיצה"ר נקרא בשם חצינא כמו גרזן מפריד חתיכה אחת לשנים ומפריד בין הדביקים כך היצר הרע מפריד אותנו מאבינו שבשמים כמש"ה כי אם עונותיכם היו מבדילין ביניכם לבין אלקיכם. וזהו שאמר דנפלה פי' שכן מלשון על פני כל אחיו נפל כלומר דשכן היצה"ר לבר נגרא היינו לת"ח כידוע דנקרא ת"ח בפי רז"ל בכמה מקומות בשם נגרא כמו שאמרו לית נגרא ובר נגרא דלפרקיני'. וא"כ אף שהוא לומד ויודע כל עושה עצמו כאלו לא ידע ועובר על כולם כנ"ל ואת"ל שתוכיח אותו במוסר לשבור לבבו הרע הלא ראה מ"ש החכם אין מוסר כמוסר הרגעים העוברים ר"ל הצרות שעברו עלינו ובא וראה הא שבע שנין כלומר השבוע שבן דוד בא עבר עלינו כמאמר רז"ל בחלק שבוע שבן דוד בא שנה ראשונה מתקיים כו' אמר ר"י הא כמה שביעית דהוי כן ולא אתי. ואפ"ה לא מטי לארעא פי' לא מטי השכינה לארעא מחמת שאינן חוזרים בתשובה. ולא משום דנפישי מיא ר"ל לא מחמת הרבוי עונות אלא משום דרדיפי מיא כלומר שעבירה א' רודף אותו לעשות עוד עבירה כמו שפי' הרב האלשיך על משנה בפ"א הוי רץ למצוה קלה ובורח מן העבירה שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה ופי' ה"ה הנ"ל שאמר ובורח מן העבירה ולכאורה ק' איך שייך לשון בריחה כאן שבריחה לא שייך אלא במקום דאיכא רודף משא"כ הכא מי רודף אחריך שאתה צריך לברוח לז"א שעבירה גוררת עבירה וא"כ כשיש לך עבירה אחת היא רודפת אותך לעשות עוד עבירה וא"כ אתה צריך לברוח מהרדיפת העבירה הנ"ל וזהו שאמר רבה בב"ח דרדיפא מיא שמים הזידונים רודפים אחריך להחטיא אותך יותר וק"ל: סליק דרוש מהות התשובה דרוש ג' לזמן התשובה בזמן שובבי"ם

במשלי ל"א פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף. (פירש"י יתומים שחלפה עזרתם). והנה לכאורה אין לו שחר. ונלע"ד לבאר הפסוק הנ"ל רק נקדים לבאר תחלה איזה מאמר קטן בגמ' בפרק הספינה וז"ל

אמר רבה בב"ח זמנא חדא הוי אזלינן במדברא וחזינן הני אווזי דשמיטן גדפייהו משומנייהו ונגדי משחא מתותייהו ואמינא להו אית לי מינייכו חולקא לעלמא דאתא חדא דליא לי גדפא וחדא דליא לי אטמא (פירש"י ירך) כד אתי לפני ר"א אר"א עתידין ישראל ליתן עליהם את הדין עכ"ל הג'

והנה המאמר הנ"ל דבריו חתומים וסתומים הם ואראה לבאר אותו לפי קט שכלי בעזה"י ונקדים לפרש משנה בפיאה ע"פ רמז תוכחות מוסר וז"ל המשנה בפיאה ואלו מפסיקין לפיאה הנחל והשלולית ודרך היחיד ודרך הרבים ושביל הרבים ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים והבור פירש ר"ע מברטנורא שדה שאינו זרוע. והניר פי' ר"ע מברטנורא חרישה כמי