אבן שהם יט

יאורים הם תלמידי' רחבי ידים מרחיבים התורה כי בהמה יותש כחו של יצה"ר כ"א פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד באופן שאל תלך בו אני שיט הוא כח יצה"ר להחטיא עכ"ל ועפ"ז נלע"ד שרבה רמז בדבריו ובלשונו הזך כל הנ"ל ושיעור דבריו הוא כך אשתעו לי נחיתא ימא הינו גדולה בעלי תשובה שמכניסין עצמם בתשו' הנמשלה לים כנ"ל האי גלא של הים דהיינו גלא תשובה כלומר כח התשובה דמטבע לספינתא ר"ל ליצה"ר הנקר' בשם ספינה כנ"ל הוא דווקא דמתחזי כי צוציתא דנורא ר"ל כמו נתן צוציתא כנ"ל וש"ת וכי מה אני ומה חיי לבא לתשובה גמורה כזו לז"א חוורא ברישא דמצינו דהיסורים נקרא בשם חוורא דאיתא בגמרא דחלק מה שמו של משיח חוורא דבי רבי שמו ופירש"י שהוא בעל היסורים ופי' הרב מהרש"א בח"א לכך נקרא בשם חוורא דבי ר' משום דר' נמי הוי בעל יסורין כנודע ע"ש וזהו שאמר רבה במתק לשונו חוורא ברישא ר"ל שהיסורין הוא שצריך לסבול לדרכי התשובה הוא רק בתחלה כי כל התחלות קשות וק"ל ומחינן לה באלוותא ר"ל שמכים ליצה"ר בתורה הנקרא מקל נועם כידוע כמאמר רז"ל בראתי יצה"ר בראתי תבלין היינו תורה וכן אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד וק"ל דחקיק עלי' אהי' וכו' ר"ל דחקק בתורה אהיה וכו' כי לכאורה טעמא בעי למה התורה תבלין ליצה"ר ונראה לומר משום דהיצה"ר מפתה ומסית להאדם מדרכי הבורא ית' בכמה מיני פתוי' ושקרים וצריך להשיב עליו ע"פ התורה בראיות אמיתות ועיין בח"ה מענין זה

והנה דבוודאי היצה"ר אומר לו להאדם למה לך להטריח את נפשך ולסבול עול תורה ומצות עליך הלא הקב"ה מסתיר פנים מכם בגלות המר ועזב אתכם כמאמר ההוא מינא עמא דאהדרינהון מארי לאנפי' מיניהו והנה התשובה באה ע"ז ועוד ידו נטוי' ע"ש בגמרא דחגיגה. וזהו דמחינן לה באלוותא היינו במקל נועם זו תורה דחקיק עלה שכתובה בתוכה אהיה אשר אהי' ודרשו רז"ל אהי' עמכם בשעבוד זה ואהי' עמכם בשאר גליות וא"כ אף בגלות המר לא עזב אותנו ומשגיח בנו וק"ל וש"ת דיהי' העולם מתנהג על פנים השוה ונהי' כך תמיד לזה אמר יה יה ה' צבאות דאיתא בס' סמיכות חכמים להגאון מהו' נפתלי כ"ץ ע"פ ביום הוא אכה כף אל כף גם מ"ש רז"ל נשים במועד מענות אבל לא מטפחות ומפרש רש"י מטפחות וד אל יד על המתים ולכאורה הוא פליאה ולשמחה מה זו עושה קינה מבעי' ליה ומפרש הרב ז"ל דאי' בזוהר ע"פ ויורהו ה' עץ דא קב"ה ופי' האר"י ז"ל משום דשם הוי' ב"ה בהכאת האותיות זה עם זה עולה כמנין עץ כמו י"פ ה' הוי נ' ה"פ י' הוי ג"כ נ' הרי הכאת ב' אותיות י"ה עולה מאה ועוד ו"פ ה' הרי ל' ה"פ ו' הוי ל' ס"ה עולה כמנין ק"ס כמנין ע"ץ ואי' במקובלי' ע"פ ביום ההוא יהי' ה' אחד היינו דעכשיו בעוה"ז הוי שם הקב"ה הוי"ה לע"ל יהי' ב"פ י"ה י"ה וז"ש ביום ההוא יהיה ה' אחד נמצא דעכשיו עולה הכאת האותיות דשם הוי' כמנין עץ משא"כ לע"ל שיהי' ב"פ י"ה ויהי' הכאת האותיות ב"פ מאה וכ"ף עולה מאה וז"ש הש"י ביום ההוא לע"ל אכה כ"ף אל כ"ף היינו שיהיו הכאות האותיות ב' פעמים כ"ף ולזה רמזו הנשים שמכים יד ע"ג יד המת לרמז הנ"ל שיבא משיח ואז יהי' כ"ף אל כ"ף כנ"ל. ואז יהי' בלע המות לנצח עכ"ל ועפ"ז פי' הרב בעל ספר מעשה רוקח גמרא בסוכה וז"ל הגמרא גבי שמחת בית השואבה היו חסידים ואנשי מעשה אומרי' אנו ליה וליה עינינו ופריך הגמרא והא קיי"ל האומר מודים מודים משתקין אותו משום דמחזי כב' רשויות ומשני ה"ק לי"ה אנו מודים ולי"ה אנו מיחלים ולכאורה הוא דחוק תירוץ הש"ס אבל לפי הנ"ל א"ש וכן היו אומרי' לי"ה אנו מודים היינו בעוה"ז אנו מודים רק לשם י"ה פעם א' ולי"ה אנו מייחלים היינו על לע"ל שיהי' אז ב"פ י"ה ודפח"ח. וזהו שמרמזין ליצה"ר במה שמזכירין לו י"ה י"ה וה"פ י"ה י"ה ה' צבאות ר"ל מה שעכשיו ה' צבאות יהי' לע"ל י"ה י"ה כלומר יהי' ה' אחד ולא ימשול לא שום שר ושופט רק ה' אחד וק"ל אמן בעה"ז ואמן בעה"ב ר"ל מה שמרמז לו אהי' אשר אהי' הוא אמן היינו אמת וגם מה שמרמזים לו י"ה י"ה הוא בעה"ב הוא ג"כ אמת ויהי' סלה לעולמי עולמים וק"ל. והנה מהראוי לעשות תשובה אף על עבירות שאדם דש בעקביו כמ"ש דהמע"ה עון עקבי יסובני ודרשו רז"ל עבירות שאדם דש בעקביו מסבבין אותו ליום הדין ופי' עפ"ז בעל שיח ספוני' פי' הכתוב קלים היו רודפינו ר"ל קלים היינו עבירות קלים שאדם דש בעקביו הם היו רודפינו וק"ל והסיבה לזה הוא ביטול תורה דהעבירו' החמורים הם מבוארים וגלוי' לכל שהם עבירה אך ורק עבירות שאדם דש בעקביו הוא מחמת שאינו מחזיק אותן לעבירו' כלל מחמ' חסרון ידיעה ידיעת בית רבו כמאמר רז"ל אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה והנה לכאור' הוא תמוה עד מאוד איך הניח בטול תורה לחקור לבסוף כשלא מצא