אבן שהם יח

יסמוך בבחרותו על היותו חזק ובריא אולם כי יראה עב גשמות חומרו מלא דשן כי עכ"פ יש לחוש שפתאום על הארץ יריקו עכ"ל וע"ש באריכות. וזש"ה כאן כי הנה ראה כי הנה הסתיו עבר ר"ל שימי הזקנה הנקראים בשם חורף עבר אז הגשם היינו גוף הגשמי חלף הלך לו שפוחת והולך וא"כ על מי אתה עמל על דבר שכלה ונפסד. וש"ת הלא אני עדיין חזק וברי אולם כי בחור הוא לז"א הניצנים נראו בארץ ר"ל אילן שמוציא פרח היינו אדם בימי בחרותו מוציא פרח וכמש"ה בבוקר יציץ וחלף כי ימי בחרות נקראים בשם בוקר כמש"ה בבוקר זרע זרעיך וגו' ונראו הם בארץ שפתאום על הארץ יריקו וק"ל. לא זו אף זו גזירה לגזירה גזירה מופנית מב' צדדים והוא עת הזמיר הגיע וגו' ונקדים לפרש מאמר א' ביומא ת"ר ג' קולן הולך מסוף העולם ועד סופו ואלו הן קול גלגל חמה וקול המוני של רומי וקול נשמה בשעה שיוצאת מן הגוף ובעי רבנן רחמי אנשמה בשעה שיוצאת מן הגוף ובטלוה עכ"ל והנה לכאורה טעמא בעי אמאי בטלוה דווקא קול דנשמה ונלע"ד בדרך אפשר ולא בהחלט כי הקול דנשמה הוא מחמת צערה שמתפרדת מהגוף וכמו דאית' בזוהר שהנפש משתאיל עם כל שייפא ושייפא כב"נ דמשתאיל עם חברי' כד יהך לאתר אחרא ע"ש והנה בוודאי הוא נשמה של רשע יש לה צער גדול שלא הכינה כלום לעה"ב ונמשכה אחר תאוות גופני' משא"כ בנפש הצדיק אי' בזוהר במדרש הנעלם וז"ל וירא אליו ה' וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים כו' ואז נשמת הצדיק היא שמחה במעשיה ושמחה על פקדונה דתנא אר"י נשמתא של צדיק מתאוה אימתי תצא מן העה"ז שהוא הבל כדי להתענג בעה"ב עכ"ל והנה ידוע שהנכון לכסות עוונות האדם כידוע מקרבנות שכולם היו שחיטתן בצפון שלא ידעו מי הקריב חטאות וכן הודוי צריך לומר בלחש כדי שלא יכירו הרשע וא"כ אם היה נשמע קול הנשמה אז היו יודעין שזה היה רשע כנ"ל לכן בעו רבנן רחמי' עלי' ובטלוהו שלא לפרסם אותו לרשע. והנה רבנן בטלוהו ובימי שלמה לא בטלו עדיין וזש"ה ולא עוד אלא שקול התור נשמע בארצינו ר"ל קול הנשמה הנקרא יונה כמו דאי' בזוהר יונה נחתא לספינת' ע"ש שהנשמה מכונה בשם יונה. וקולה נשמע בארצינו קודם מיתה ושיעור הכתוב כך עת הזמיר הגיע היינו מיתה שהוא נכרת מן העולם מלשון לזמר עריצים ואז וקול התור היינו נשמה נשמע בארצינו ותתפרסם לרשע בעולם וק"ל: סליק דרוש התעוררת התשובה. דרוש ב' מהות התשובה

גמרא בפ' הספינה אמר רבה בר בר חנה אשתעו לי נחותא ימא האי גלא דמטבע לספינתא מתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא ומחינן לה באלוותא (פירש מקל) דחקיק עלה אהי"ה אשר אהי"ה י"ה י"ה ה' צבאות אמן אמן סלה ונייח

והנה המאמר הנ"ל עמוק מאוד והנה כל יורדי הים ימא דאורייתא ירדו ונחתו לפרשו ואף אני א' מאזובי הקיר אודה להש"י שזיכני לילך בעקבי הראשונים לפרש המאמר הלז כפי שיורנו מן השמים ואתחיל לבאר אותו בס"ד דהנה ידוע דעיקר הכנעת יצה"ר אינו אלא מתשובה גמורה והנה א' בגמרא דשבת דחשב שם גדולי' בעלי תשוב' וקאמר וגדול שבדורינו נתן צוציתא ופירש"י על שם ניצוצי' דנור ע"ש בפירש"י ותוס' ועפ"ז פי' הגאון בעל המחבר של"ה דרך רמז מ"ש רז"ל ליבון הוא שיהא ניצוצות ניתזין ממנו ופי' ה"ה על דרכי התשובה שיהא מלבן עונותיו עד שיהא ניצוצות וכו' כלומר שיהא כמו נתן צוציתא ע"ש בפירושו. וש"ת הכח אבני' כחי וכי מה אני לבא עד הלום שאזכה לעשות תשובה כזו. הנה כבר ידוע כי כל התחלות קשות ואין האדם מחויב רק להתחיל והקב"ה גומר בעדו כמו שאמרו רז"ל הבא ליטהר מסייעין לו. גם אמרו אמר הקב"ה אם תפתחו לי פתח כחודה של מחט אני אפתח לכם כארובות השמים ע"ש והנה התשובה נמשלה לים כמו דאי' במדרש תפלה נמשלה למקוה מה מקוה פעמים פתוחה ופעמי' נעולה אף שערי תפלה פעמים פתוחים ופעמי' נעולים שנאמר דרשו ה' בהמצאו וגו' ותשובה נמשלה לים מה ים לעולם פתוח אף שערי תשובה לעולם פתוח ע"ש ומצינו שהיצר הרע נקרא בשם ספינה כמו שפירש הרב האלשיך ע"פ בישעי' ל"ג כי אם שם אדיר ה' לנו מקום נהרים יאורים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט ופי' הרב הנ"ל וז"ל כי מקודם לזה הוכיח הנביא שיהיו דווקא צדיקים ואז בוודאי אל יהי' נחרב בה"מ לעולם וש"ת הלא שם עיקר יצה"ר כי כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ועם תופשי התורה נעשה אדיר ושמא יוכל לנו אל נירא כי הנה אם אז שם אדיר הנה ה' לנו שלא יעזבנו בידו בזכות הצדיקים כי הוא מקום נהרים הם רבנים