אבן שהם יד

אותו ביחד כדי שלא יהיה להם פ"פ ליום הדין ואם אמר יאמר האדם שיצרו פחז עליו מחמת המלבושים נאים לכך לא היה יכול להתגבר עליו לכן מלבישים אותו בלבושו של אדה"ר כי המלבושים של אדה"ר אין כמוהם בכל הארץ כדאי' בילקוט ע"פ הוא היה גבור ציד ר"י אומר הכתונת שעשה הקב"ה לאדם ולעזרו היו עם נח בתיבה והנחילם לנמרוד ובשעה שהיה לובש אותם כל בהמה חיה ועוף היו רואין את הכתונת על נמרוד ובאין ונופלין על פניהם לפניו והיו בני אדם סבורין שהוא מגבורתו לפיכך המליכו עליהם ע"ש ואפ"ה היה יושב אדה"ר ק"ל שנה בתענית והעלה זרזי תאנים על בשרו ונכנס לגיחון עד צוארו ומרבה בתשובה וא"כ כל זה לא עיכב לאדה"ר להרבות בתשובה וק"ל ואם טוען ואומר מחמת יופיו פחז יצרו עליו כנ"ל לזה מניחין לו קרקפלא של ר"י כ"ג בראשו כלומר ראה איך הוא היה יפה ונאה עד מאד עד שנכנס לבת קיסר להפשיט עור פניו ואפ"ה גבר וכבש יצרו עד שמסר עצמו למיתה משונה על ק"ה וק"ל. ואם המניעה היה מחמת שהיה בהול על ממונו שהיה סבר שתועלתו רב לזה תולין לו בצואריה מתקלי ד' זוזי פיזא דאי' בגמ' בגיטין בני ציון היקרים המסולאים בפז מאי מסולאים בפז אלימא דהוי מחפי בפיזא והאמרי דבי ר' שילא תרתי מתקלא אסתירא פיזא נחות בעלמא חדא ברומי וחדא בכ"ע פירש"י איסתרי סלעים

והנה ידוע דסלע הוא ד' זוזי וא"כ על כל העולם כולו אינו רק ד' זוזי פיזי וזהו שתולין לו מתקלי ד' זוזי פיזא כלומר שזה כל העולם וא"כ על מה אתה היית רץ וייגע כי לא יועיל הון ביום עברה וק"ל. ואם טוען מחמת הבושה שהיה פניו משתנה ככרום מחמת ב"א יושבי שער המלעיגים עליו כשהולך בשוק כנ"ל לזה מחפין את השוקים באינך דאי' בגמ' דע"ז שלחו להו רומאי ליונאי אבן טובה ואינך איזה מהן יעשה בסיס לחבירו פירש"י אינך הוא נופך ע"ש. והנה ידוע דהאבן נופך היה בחשן בי"ב אבני חושן ואפוד ועליו היה נחקק יהודא ואי' באלשיך למה היה אבן נופך ביהודא שנופך הוא ירוק ויהודא כשאמרה לו תמר הכר נא למי החותמת נתבייש עד שנעשה פניו ירוק ואפ"ה הודה ולא בוש ע"ש. ולכן מחפין את השוקים באינך היינו באבן נופך לרמז לו למה לא הי' למד מיהודא שאפי' נעשה פניו ירוק ואפ"ה הודה ולא בוש וגבר על יצרו וא"כ נפסקו כל אמתלאות וק"ל. אך ורק אין לך אדם מישראל שלא יהיה מלא מצות כרמון כמארז"ל אפי' פושעי ישראל מלאים מצות כרמון רק שהמצות שהם עושין הוא מלא פניות ומרמה ולא לשם שמים רק להתגדל בעיני הבריות שיהיה מכבדין אותו כל רואיו לזה מכריזין וקורין לפניו סך קירי פלסתר שהשלוחי דין קורין להנשמה קירי היינו אדון שהנשמה היא מעולם הנשמות דהיינו מבריא' והמלאכים הם מעולם היצירה וגם הוא חלק אלוה ממעל לכך קורין אותה אדון ומכריזין שכ סך מצות של הנשמה הוא פלסתר שאין לו מצוה שיהיה זך ונקי מפניות העולם וק"ל וש"ת מהיכן בא לו הפניות וזיופי' בעבודת הבורא ב"ה לז"א אחוהי דמרנא זייפנא היינו יצה"ר שהוא אחיו של הנשמה כדאי' בזוהר ויאמר אברם דא נשמתא אל לוט דא יצה"ר הפרד נא מעלי כי אנשים אחים אנחנו דא לימינא דא לשמאלא ע"כ ועפ"ז תבין מ"ש רז"ל על ד' דברים חמה לוקה וא' מהן על שני אחים שנשפכו דמם כא' ועיין בס' בית פרץ ביאר על המאמר הלז ע"פ הזוהר הנ"ל. וזהו אחוהי דמרנא כלומר אחיו של הנשמה דהיינו יצה"ר הוא זייפני' וגרם להיות זייפן וק"ל וקורין לפניו דחמא חמא ר"ל דחמא בעודו בעה"ז ולא היה עיניו טח מראות זה יזכה דחמא עכשיו באור הגנוז והצפון לצדיקים בעה"ב. ודלא חמא שהיה עיניו טח מראות ועיניו השע מלהסתכל בדרכי ה' זה לא חמא באור הצפון הנ"ל כי הרשעים בחושך ידמו. וא"כ מאי אהני לי' לרמאה ברמאותי' וכו' כלומר צאו וראו מאי אהני לי' שהיה מרמה לבני אדם ומראה א"ע לפניהם לצדיק ולישר והיה שבע תועבות בלבו כמאמר החסיד בעל חובת הלבבות וז"ל ומה יועילני שבח ב"א והשם טוב שיהיה לי בתוכם עם ידיעתי בקיצורי במה שאני חייב לבורא ית' ומה הנאתי בכבודם והדורם ואין להם יכולת להועילני ולא לדחות הנזק מעלי ע"ש שמאריך בתוכחות מוסר להשיב לנמהרי לב ע"ז. ומסיימי בה הכי ווי לדין כד יקום דין ר"ל ווי ואוי יהי' לדין היינו לרשע הזה כד יקום דין היינו צדיק בתחית המתים כמש"ה אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם וק"ל, ובפרט אם ישים אדם אל לבו שמלבד החרפות והביושים שיהיה לו בעה"ב גורם עוד בעונותיו הרעים ג"כ ליענש בעה"ז במיתת בנים הקטנים וכדומה להן. ונלע"ד דהמשנה ראשונה בב"ק מרמז לנו איך שגורם אדם בענותיו מיתת בניו הקטנים ושארי עונשים קשים ומרים כי ז"ל המשנה ארבעה אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כהרי השור ולא זה וזה שיש