אבן שהם יג

דרוש א' להתעורר לתשובה לשם יחוד קב"ה ושכינתיה

גמרא בע"ז אמר שמואל עוד אחרת יש להם ברומי אחת לשבעים שנה מביאין אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חיגר ומלבישין אותו בלבושו של אדה"ר ומניחין לו קרקפלו של ר' ישמעאל בראשו (פירש"י של ר"י כ"ג ומתוך יופיו נכנס בלב בת קיסר להפשיטו עור פניו וחנטה אותו באפרסמון ועדיין היא מונח בגנזי רומא) ותלו לי' בצוארי' מתקלי ארבעה זוזי פיזא ומחפין את השוקים באינך ומכריזין וקורין לפניו סך קירי פלסתר (פירשו תוספות סך קירי אדון) אחוהי דמרנא זייפנא דחמא חמא ודלא חמא לא חמא מאי אהני לי' רמאה ברמאותי' ולזייפני' בזייפנותי' ומסיימי בה הכי ווי לדין כד יקום דין ע"כ

והנה המאמר הלז סתום וחתום מכל צד א' יש לדקדק אמאי דוקא ברומי יש להם המנהג הזה. ב' למה דוקא לע' שנה עושין זאת. ג' לענין מאי מרכיבין. ד' אמאי דוקא מלבישין אותו בלבושו של אדה"ר. ה' לאיזה ענין מניחין קרקפלו של ר"י ומה שמחפין את השוקים באינך אין לו שחר וגם כל המאמר הנ"ל הוא נפלא. ונלע"ד כיד ה' הטובה עלי לחוות דעי במאמר הלז לפרש אותו דרך רמז תוכחות מוסר שכוונו חכמינו בלשונם לשון של זהב כמש"ה דברי חכמים וחידותם לעורר לב האדם אל התשובה ושאין לו שום טענה ומענה ופ"פ בעולם הבא לעת פקודתו כמ"ש חובת הלבבות וכבר בארתי לך אחי מחובות התשובה וגליתי לך מאופני החזרה מה שיש בו טענה עליך ונפסקה בו אמתלאותך ומה תאמר מחר לאלקיך סכלתי ולא סכלת או תאמר עשיתי מה שעשיתי ואינו יודע ומה תהיה תשובת השאלה הזאת ומבלי ספק נהיה נשאלים עכ"ל. וכן אמר החכם מה תשיב לשולחי דבר בשואלו על זמן העבר

והנה לכאורה היה עולה על לב האדם לפטור עצמו מן הדין כמאמר רז"ל בחלק א"ל אנטנינוס לרבי גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין כיצד גוף אומר נשמה חטאה כו' ונשמה אומרת גוף חטא א"ל אמשול לך משל למה"ד למלך ב"ו שהיה לו פרדס נאה והושיב בה ב' שומרים אחד חיגר וא' סומא כו' מה עשה הרכיב חיגר על סומא ודן אותם כא' אף הקב"ה מביא את הנשמה וזרקה בגוף ודן אותם כא' עכ"ל. ונמצא שלכאורה היו להם טענת לפטור א"ע ובאמת אינו כן ושמעתי שז"פ הפסוק תצא רוחו ישוב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתונותיו ר"ל תצא רוחו והיה יכולין ליפטר א"ע כנ"ל מה עושה הקב"ה ישיב נשמתו לאדמתו דהיינו לגופו שנקרא אדמה אז ביום ההוא אבדו עשתונותיו וק"ל. ומצאתי שז"פ הפסוק משפטי ה' צדקו יחדיו ר"ל צדקו משפטיו היינו יחדיו שמרכיב הגוף והנשמה יחדיו וק"ל. והנה כל עיקר הגבהות והרמות הלב הבאה לאדם הוא מכח המלבושים נאים כמש"ה כמשא כבד יכבדו ממני מש"א נוטריקון ממון שמלות אכילה והוא ג"כ במדרש ע"פ ותתפשהו בבגדו ע"ש. ב' גם מחמת שהוא נאה ויפה מאד בתוארו ועי"ז פחז יצרו עליו כדאי' בגמרא מעשה בנזיר א' שראה בבואה שלו במים ופחז יצרו וביקש לטורדו מן העולם ג' גם מחמת שהוא להוט אחר אסיפת הממון כמש"ה אץ להעשיר לא ינקה והוא מחמת שרואה בכבוד המדומה במי שיש לו מן הממון רב ורב תועלתו. ד' המניעה לאדם מתשובה הוא מחמת בושה מבני אדם המלעיגים עליו שהיה רואין אותו מנעוריו לא היה הולך בדרך הישר וטוב ועכשיו הוא מתנהג בדרך החסידות ואומר לו מי שמך לאיש כו'. ומלעיגים עליו כידוע מהמנהג הרע הנהוג בזמנינו כשרואין לאיזה אדם שהולך בדרך הישר שהוא בעיניהם כשוטה וקורין לו חסיד שוטה כו'. והנה בודאי בני אדם וגם בני איש שעוסקין בעבודת הבורא בודאי לא ילעיגו עליו והעיקר הלעג הוא מבני אדם יושבי שער יושבי קרנות ברחובות קריה וחוצות כמש"ה ישיתו בי יושבי שער כו'. והנה על כל אלה הדברים מראים לאדם סתירה לזה וכך הוא הוצעות הדברים של המאמר הנ"ל יש להם ברומי היינו ברומי של עולם. אחת לע' שנה היינו ימי שנותינו בהם ע' שנה מביאין אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חיגר היינו הרכבת הגוף בנשמה ודנין