אבן שהם יב

ולא יחטא וא"כ. גם בעדת צדיקים יש ג"כ חטאים. ע"ו משיב כי יודע ה' דרך צדיקים דהנה ידוע שרובא דרובא הוא צדיק ורע לו שהקב"ה מייסר את הצדיקים בעה"ז בעבור אותן החטאים כדי לתת להם שכרם בעה"ב בעבור שיש להם זכיות מרובין מעונות משא"כ לרשעים שיש להם עונות מרובין מזכיות נותן להם שכרם בעה"ז וע"כ רשע וטוב לו בעה"ז ועי"ז נאבד מן עה"ב כמש"ה ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. וידוע הוא כי עה"ז נקרא דרך שהוא דרך לעה"ב וכמו שביאר הרב האלשיך ע"פ אשרי תמימי דרך ע"ש וזש"ה כי יודע ה' דרך צדיקים כלומר מייסר עולם הזה של צדיק הנקרא דרך כאמור ויודע הוא מלשון ויודע בהם אנשי סוכות שפירושו הוא יסורין וכן פירש הרב ע"א ע"פ יודע צדיק נפש בהמתו שהצדיק מייסר את נפש הבהמי היינו הגוף ע"ש ודרך רשעים תאבד ר"ל ודרך היינו עה"ז של רשעים תאבד אותם מעה"ב כאמור וק"ל

ועתה באתי לנעוץ סופה בתחילתה כמו שיעדתי בהקדמתי רק נקדים לבאר פסוק א' בתהילים תורת ה' תמימה משיבת נפש דהנה כתבתי בדרוש ז' דרוש גלות וגאולה ביאור על מדרש רז"ל בשם בעל המחבר כתונת פסים וכי הוא זה מעשה ברוכל א' שהיה מחזר בעיירות והיה מכריז מאן בעי חיי אכניפו לו כ"ע והראה להם פסוק מי האיש החפץ חיים נצור לשונך מרע. וביאר הרב הנ"ל ע"פ מה שביאר הרב האלשיך ע"פ ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם ר"ל כי הנשמה לעולם רצונה לצאת מהגוף כי הוא מאור רוחני ואינה רוצה להיות בחומר עכור כי כל דבר ודבר רוצה לקשר א"ע בשורשו לכן בכל נשימה ונשימה רוצה לצאת מהגוף ומיד המיתה מוכנת לו אבל אחר שראתה השכינה למטה על הארץ ואיכא שורשה הכא א"צ אז לצאת מהגוף. וזש"ה ונתתי משכני בתוככם ובזה ולא תגעל נפשי אתכם וזה: שהכריז הרוכל מאן בעי חיי ר"ל שלא יתפרד הנשמה מהגוף ואמר תקנה לזה נצור לשונך מרע כי אמרו רז"ל אמר הקב"ה לבעל הלשון אין אני והוא יכולין לדור בעולם וא"כ כשלא יספר לה"ר אז תוכל השכינה להיות בארץ וא"צ אז להתפרד הנשמה מהגוף ע"כ. והנה ידוע משארז"ל בעירובין מאי תקנתי' שלא יבא לידי לה"ר יעסוק בתורה שנאמר מרפא לשון ק חיים וגו'. וגם אמרו שאין להקב"ה בעולמו אל ד' אמות של הלכה וא"כ כשעוסק בתורה בודאי לא יבא לידי לה"ר ומשרה השכינה בארץ כאמור אזי הנשמה כשתראה השכינה למטה תשוב אחור להיות בתוך הגוף וזש"ה תורת ה' תמימה משיבת נפש לתוך הגוף וק"ל. והנה דהמע"ה סיים ס' תהלים בפסוק כל הנשמה תהלל יה הללויה ודרשו רז"ל במ"ר פרשה י"ד וז"ל ר' לוי בשם ר"ח אמר על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבוראו מ"ט כל הנשמה תהלל יה ופי' הרב בעל נזר הקודש משום דק"ל דהל"ל כל הנשמות תהלל יה מאי כל הנשמה בלשון יחיד לכך דרש כל הנשמה כו'. כי בכל נשימה תכסף הנפש לצאת וה' מעמידה בגוף כו' ע"ש באריכות וכבר הקדמנו דעיקר השארת נפש בגוף הוא בא מחמת השראת השכינה בעולם וע"י עסק התורה משרה השכינה בעולם ואצולי מצלי מהמניעות השראתה כאמור והא"ש הסמיכות כל הנשמה תהלל יה וקשה הול"ל כל הנשמות כנ"ל וע"כ מוכרחין אנו לומר כל הנשמה תהלל יה שעל כל נשימה שאדם נושם צריך לקלס לבוראו כי בכל נשימה תכסוף לצאת וה' מעמידה בגוף ע"י השראת השכינה בארץ והפעולה לזה הוא עסק התורה כאמור לכן מסמיך לזה אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וגו'. ובמושב לצים לא ישב וכמו שבארתי וכל עסקיו הוא כי אם בתורת ה' ובזה הוא מתקן הכל וק"ל