אבן שהם קב

היא נכונה לעשות ע"כ בקש מאת השי"ת להישר לפניו דרכיו שלא יטעה וק"ל. רבים אומרים מי יראנו טוב וגו'. דהנה ידוע דכל תאות עה"ז נראה לעין כל ותאות והשגת עה"ב אינו נראה לעין עין לא ראתה רק בהשגת הלב תליא מלתא ולכן מכנים הספרי יריאים עה"ז בשם עינים ועה"ב בשם לב כמו שפירשו על מאמר רז"ל המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה והנה בודאי רובא דרובא הוא כל חשקם ותאותם למלאות רסן בטנם ולצבור כעפר שאר מכל חמדות וטובות עה"ז וישמחו ויעלצו בהשיגם לתאותם ובני עליה המה מועטים שכל חשקם ותאותם יהיה בהשיגם עבודת הבורא ב"ה וזה שאמר דוד המלך ע"ה רבים אומרים מי יראנו טוב ר"ל שכל חשקם ותאותם הוא לתאות עולם הזה הנראה לעינים וזהו מי יראנו טוב משא"כ עולם הבא אינו נראה לעין נסה עלינו אור פניך ה' שיתנהג עמהם הבורא בפנים מאירות בזה העולם הנראה לעין כל כך הוא דבת רבים מהמון עם אבל רוח אחרת עמי נתת שמחה בלבי ר"ל כל שמחתי הוא על עולם הבא שאני משיג בלבי וזהו שמחה בלבי והנה כ"כ הפליג דוד בחסידותו שלא זו בלבד ששמח על עניני עולם הבא כמו השמחה שישמחו ויעלזו המון עם על השגתם חמדתם ותאותם מעה"ז אלא אף זו שגדלה שמחתו על עה"ב יותר משמחת המון עם על תאות עה"ז וזהו נתת שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו ר"ל שכ"כ גדלה שמחתי על עניני עה"ב יותר ממה ששמחו המון עם כשתירושם רבו וזהו מעת דגנם והמ"ם הוא מ"ם היתרון וק"ל. בשלום יחדיו אשכבה ואישן וגו'. נמשך דבריו מהקודם שאמר שכל מגמתו היה רק על תאות עולם הבא ולא על עה"ז ועי"כ לא היה בלבו שום קנאה ותחרות על חביריו רק שלום וריעות וז"ש בשלום יחדיו שהיה לו שלום עם כולם וגם אשכבה ואישן כי ידוע שאותן הלהוטים אחר תאות עולם הזה וכבוד המדומה הוא תמיד בדאגה וטרדה שאינו מניח לו לישן משא"כ מי שאינו להוט אחר תאות עה"ז אז כאשר ישכב על מטתו תיכף ומיד יכול לישן וזה שאמר אשכבה ואישן ר"ל כאשר אשכבה אזי תיכף אישן כי אני בטוח שאתה ה' לבדד לבטח תושיבני וק"ל: סליק דרוש לתפלה. דרוש כ"ג לביאת הגואל כ"ב ובלע המות לנצח

מזמור ט' למנצח על מות לבן וגו' אודה ה' בכל לבי אספרה כל נפלאותיך ופירש"י גאולה אחרונה ששקולה כנגד כל הניסים כמ"ש לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה וגו'. ויש לפרש דהנה ידוע דבעוה"ר כשנגשים לפני ארון ה' להתפלל ולבקש על נפשותינו ועל פדות נפשינו בפינו ובשפתותינו כבדנו ולבינו רחק ממנו כמש"ה יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני והוא מחמ' התגברו' יצה"ר על לבינו ולכל אשר יחפוץ יטנו ומבלבל במחשבות זרות כידוע ולע"ל יהיה נעקר יצה"ר מלבינו כמש"ה והסירותי את לב האבן מבשרכם וגו' ובודאי יהיה מחשבותינו זכה ונקיה וז"ש אודה ה' בכל לבי בלא מחשבה זרה היינו בזמן שאספרה כל נפלאותיך וכפירש"י בגאולה אחרונה ששקולה כנגד כל הניסים שאז יהיה נעקר היצה"ר מלבינו כאמור ויהיה מחשבותינו זכה וצלולה

אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון וכדי לבאר זאת נקדים לבאר מדרש ילקוט ע"פ זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו וז"ל הילקוט אמר רבי אבין אין אנו יודעין במה לשמוח אם בהקב"ה אם ביום בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך בך בתורתך בך בישועתך. דלכאורה דברי' אלה אין להם שחר ונ"ל לפרש דהנה ידוע דבגאולה אחרונה יהיה שמחה כפולה דיש לשמוח שהש"י יוציאנו מצרה לרוחה מאפילה לאור גדול וגם לשמוח על ישועות שם הוי' דכל זמן משך הגלות אין שמו שלם כידוע ואז יהיה נשלם שם הוי' ב"ה וב"ש כמש"ה ביום ההוא והיה ה' אחד ושמו אחד וגם יש לשמוח על גאולת התורה דבמשך הגלות הוא ג"כ גלות התורה כידוע והנה הרב ר' שמואל אוזידה פי' על המשנה דאבות היום קצר והמלאכה מרובה דאף בזמן הגלות כשאנו בהרוחה ומשופעים בשפע רב נקרא הזמן בשם יום וז"ש היום קצר שמעט מן המעט אירע זה לנו בזמן הגלות שיהיה לנו הרוחה המכונה בשם יום ע"ש באריכות וז"ש אין אנו יודעין במה לשמוח בזמן הגאולה אם בהקב"ה ר"ל בישועתו שיהיה נשלם שמו ית' כאמור אם ביום ר"ל בישועתינו שנצא מצרה לרוחה מאפילה לאור גדול המכונה בשם יום כאמור בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך היינו בהקב"ה בישועתו שיהיה נשלם שמו וגם על גאולת התורה כאמור וק"ל. נמצא שעיקר השמחה שצריך לשמוח האדם ימי חלדו הוא על עבודת הבורא ב"ה ולא במה שמגיע לתאות עה"ז הכלה והנבזה והנפסד רק בשמחת התורה כאמור נגילה