אבן שהם קא

תורה ואין דבורו בנחת עם הבריות ודרכיו מכוערים ואין משאו ומתנו באמונה מה הבריות אומרים אוי לזה שלמד תורה פ' שלא למד תורה ראו איך מעשיו מתוקנין וא"כ אתם שמגנין ומבזים אותי גורמין לבזות את התירה בעיני הבריות וזהו כבודי לכלימה. או י"ל ע"פ מאמר רז"ל ושמתם זכה נעשה לו סמא דחיי לא זכה נעשה לו סמא דמותא ופירשו המפרשים דידוע דכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ובת"ח יותר מכולם נמצא זה שעוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סמא דמותא שמתגבר עליו היצה"ר מאוד וק"ל והנה ידוע ששונאי דהמע"ה היה אומרים עליו שדוד אין תוכו כברו ותורתו הוא רק מן השפה ולחוץ וא"כ תורתו הוא גריעותו שנעשית לו סמא דמותא וזהו כבודי לכלימה וק"ל והכל הוא מחמת שאתם תאהבון ריק תבקשו כזב סלה. ודעו כי הפלה ה' חסיד לו ר"ל לא כמו שאתם אומרים שאני מתחסד רק בפני הבריות שקר ענה בכם רק חסיד לו דייקא שאני מתחסד לפני השי"ת והראיה ה' ישמע בקראי אליו ובוודאי הוא מחמת שאני קורא אותו באמת בתמימות לב כמש"ה קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת. רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם. דידוע מה שדרשו רז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר שנאמר רגזו ואל תחטאו אי אזיל מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנא' אמרו בלבבכם וכו' ואיתא בברכות א"ל אלי' לרב סלא חסידא לא תרתח ולא תחטא. נמצא מי שהוא רגזן הוא בוודאי חוטא ואיתא בזוהר פ' תצוה ע"פ חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו דההיא נשמה קדישא טריף לה וסאיב לה בגין אפו כו' ואי תימא הא רוגזא דרבנן רוגזא דרבנן טב איהו לכל סטרין דהא תנינן דאורייתא אשא איהו ואורייתא קא מרתחי ליה דכתיב הלא כה דברי כאש נאם ה' ע"ש נמצא ת"ח אף שהוא רגזן אינו חוטא וזש"ה רגזו ואל תחטאו ר"ל אף שתרגזו לא תחטאו הסגולה הוא אמרו בלבבכם היינו שתעסקו בתורה כאמור וק"ל. וע"פ פשוט י"ל דהמע"ה היה מוכיח להם ואומר רגזו ואל תחטאו חרדו מלפני הקב"ה ואל תחטאו לפניו כפירש"י ותשימו לבבכם על מה שאתם מקצרים בעבודתו ונפסקה אמתלאותיכם וטענותיכם כמאמ' בחובת הלבבות בשער התשובה וז"ל וכבר בארתי לך אחי מחובות התשובה וגליתי לך מאופני החזרה מה שיש בו טענה עליך ונפסקו בו אמתלאותיך ומה תאמר מחר לאלהיך סכלת ולא סכלת או תאמר עשיתי מה שעשיתי ואינו יודע ומה תהיה ותשובת השאלה הזאת ומבלי ספק נהיה נשאלים ע"כ. וז"ש אמרו בלבבכם על משכבכם כלומר על מה שאתם שוכבים על מטות העצלות כמו שפירש הרב האלשיך ע"פ עד מתי עצל תשכב ע"ש וג"כ אמרו בלבבכם מה שאתם דומו סלה שלא יהיה לכם שום פתחון פה ליום הדין ונפסקו במתלאותיכם כאמור בחובת הלבבות זבחו זבחי צדק ובטחו אל ה' ר"ל שתזבחו יצריכם וזהו זבחי צדק וש"ת מי יוכל לכוף את מי שהוא תקיף ממנו לז"א ובטחו אל ה' שהבא לטהר הש"י מסייע לו וכמו שדרשו רז"ל ע"פ צופה רשע לצדיק וגו' ה' לא יעזבנו בידו וכו' וזה שבקש דהמע"ה במזמור ה'. ד' נחני בצדקתך למען שוררי הישר לפני דרכיך כי אין בפיהו נכונה וגי'. דהנה ידוע דגדול העון חלול השם דהיינו כשרואין המון עם איזה דבר מכוער בת"ח ולומדין ממנו וזהו שגגת תלמוד עולה זדון כשת"ח עובר עבירה אפי' בשוגג עולה להמון עם לזדון שאומרים הותרה הרצועה ועושין זאת במזיד ולדעתי שזה הוא הטעם שיצה"ר הוא בת"ח מתגרה יותר מכולם שכשת"ח עוברין עבירות אז כל העם נגררין אחריהן ולומדין ממעשיהן וז"ש ה' נחני בצדקתך שלא אעבור שום עון וחטא אף בשוגג ועשה זאת למען שוררי בעבור המון עם המעיינים ומצפים בי כמו שפירש"י ויהיו לומדין ממעשי. הישר לפני דרכך וגו'. יובן זאת ע"פ מה שפירש הרב בעל ע"א על מאמר רז"ל תלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מטהר השרץ בק"ן טעמים אמר רבא אני אדון ואטהרנו כו' והקשו התוס' מאי חריפות הוא זה לטהר השרץ שהתורה טמאתו בהדי' ותירץ הרב בעל ע"א וז"ל ול"נ שתלמיד ותיק זה היה מוכיח את העם בזה המראי' פנים של היתר על כל מעשיהם ואינן רואין חובה לעצמם כלל כי בכל מעשה או פעולה שיצרם מתאוה לה יעשוה מיד אך יורו היתר לעצמם פעמי' ושלש עד אשר יהי' בעיניהם כהיתר ממש והוכיחם תלמיד זה לאמת שלא יפה עושין שהרי השרץ הכל מודים בו שטמא טמא יקרא ואעפ"כ אוכל לטהרו בק"ן פנים קל וחומר שיש כח ביד שכלו של אדם לטהר כל מעשה רע ולהיות מורה היתר לעצמו עכ"ל וז"ש הישר לפני דרכיך כי אין בפיהו נכונה ר"ל שבקש מאת המקום ב"ה להישר לפניו דרכי השם שלא יכשל בשום חטא ועון ונתן טעם לדבריו שיש מקום לטעות כי אין כלו' אף שהוא בוודאי אסור ואין ראי' ונכון לעשות. בפיהו נכונה היצה"ר ממתיק בשפתי אלקות שלו ומראה ק"ן פנים שהוא נכונה וראוי ונכון לעשות כך ושיעור דבריו הוא כי אין דבר שהוא בודאי אין נכון בפיהו דיצה"ר