אבן שתיה פ

לומר משום דאין מי שיכיר והואיל דהאב נאמן ה"ה האם נאמנת אלא ע"כ שאין זה אלא מדרבנן. ועוד אפילו אם נאמר שכוונת הרא"ש שהחיה נאמנת מן התורה מ"מ הא משמע מדבריו דאי לאו דכתיב יכיר מסברא לא הוי אמרינן שנאמנת אף דאי אפשר בלאו הכי וזה היפוך מסברת הפנים יפות וצ"ע ועיי' בפי' המשניות להרמב"ם בפ"ק דב"ק על המשנה של שום כסף ובפני ב"ד ע"ש

סימן לא

מה שהשבתי על התשובה דלעיל לרב אחד וז"ל מה שכתב מר דבמילתא דעבידא לאגלויי ממש נאמן נכרי אפילו להקל ואף אם אינו מסל"ת לכאורה הסכמת הפוסקים דאפילו בגילוי מילתא בעלמא שהוא עדיף ממלתא דעבל"ג מ"מ כל שהוא לקולא אפילו ישראל אינו נאמן ומכש"כ נכרי כמבואר בב"ש סי' קנ"ה ס"ק כ"ג דתוך הפרק כל זמן שלא הגיע לכלל שנים אין הנשים נאמנות לקולא לומר שהיא יכולה למאן אף שיש לברר תיכף אם האמת אתם וזה הוא שיטת הרי"ף והרא"ש והסמ"ג ובאה"ע סי' קמ"ב הובא שם בדברי האחרונים בשם כמה תשובות שאם אשה אומרת שנתגרשה בב"ד של פלוני אף שיכולין זאת. לברר אם האמת כן מ"מ כל שאין לה מעב"ד שנתגרשה אינה נאמנת עכ"ד תמה אני מה זה מביא מגט שהוא דבר שבערוה דילפינן דבר דבר מממון דלא מהני בזה כלל עד אחד אפילו במילתא דעבל"ג משום דדמי לממון ובממון לא מהני הסברא של מלתא דעבל"ג תדע דהא דעת הרמב"ם וכן הוא שיטת רוב הפוסקים דהא דעד אחד נאמן בעגונה הוא משום דהוי מילתא דעבל"ג כמו שהאריך בזה הכ"מ פי"ג מהלכות גירושין מ"מ לא מהני אלא בעגונה דווקא שהקילו בה חכמים אבל לא בשאר דבר ערוה וכן לענין ממון נמי לא מהני כמו שכתב הרמב"ם בפ"י מהלכות נחלות שאף שמתירין אותה להינשא עפ"י עד אחד מ"מ אין היורשין יורדין לנחלה עפ"י עדות זו ע"ש ואף שהוא מילתא דעבל"ג מ"מ בממון לא מהני זאת וה"ה בכל דבר ערוה דילפינן דבר דבר מממון משא"כ בשאר איסורין וכן כתב להדיא הריב"ש בסי' קנ"ה דאף דבכל דבר איסור מהני מילתא דעבל"ג מ"מ בדבר ערוה לא מהני כמו דלא מהני בדיני ממנות משום דילפינן דבר דבר מממון ע"ש אבל בשאר איסורין אפילו אם הוא איסור כרת מ"מ מהני מלתא דעבל"ג ומביא ראי' מהא דעד נאמן בקידוש החודש כמו דאמרינן בפ"ב דר"ה וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות קידוש החודש שאם אמר העד פלוני ב"ד קידשו את החודש נאמן ומתקנין את המועדות על פיו אף שיש בזה איסור כרת כגון חמץ בפסח או יום הכיפורים והיינו משום דהוי מילתא דעבל"ג דהא אמר שנתקדש בב"ד של פלוני ויכולין הכחישו ע"ש ותמה אני על כ' ידידי הלא הזכרתי את הריב"ש בדברי והאיך לא עיין בו ומזה גופא יש להוכיח ג"כ דגט שאני דהא באשה שאמרה נתגרשה בב"ד של פלוני לא מהני אף דהוא עבל"ג כדאיתא באע"ה סי' קמ"ד ובעד אחד שאמר קידשו ב"ד פלוני את החודש נאמן אלא ע"כ דגט שאני ועיין בתשובות הרדב"ז הובא בפ"ת בסי' קמ"ב ס"ק ז' וע"ש היטב שמוכח מדברי הרדב"ז שסובר באשה אם אמרה נתגרשה בב"ד של פלוני לא מהני אפילו אם עד אחד מעיד כדבריה ואפ"ה פסק הרדב"ז בעצמו בסי' שכ"ו דאם נכרים אומרים שכל עגל שיש לו שיניים הוא וודאי בן ח' ימים סומכין עליהם משום דהוא מילתא דעבל"ג ולענין גט אינו סומך על סברא זו והיינו ע"כ משום דגט שאני שהוא דבר שבערוה ובעינן שני עדים דווקא מיהו ראי' זאת אפשר לדחות קצת עפ"י דברי הריב"ש שכתב שם עוד באותו תשובה שיש חילוק במילתא דעבל"ג כי פעמים יש מלתא דעבל"ג דמהני אפילו לענין ממון כמו שטרא פרסאה דמקרינן לנכרים ומגבינן בו כדאיתא בגיטין ד' י"ט והיינו משום דוודאי יתגלה הדבר בקרוב ע"י אנשים אחרים ע"ש ובזה תירצתי קושיית הח"מ בח"מ סי' ל' ס"ק י"ג שהקשה על הב"י והד"מ שהביאו בשם המהרי"ק שאם אחד אומד אני אראך ואברר עדותי שהוא, נאמן והוא מגמרא דקידושין ד' ס"ו והקשה והא התם לענין איסורא מיירי אבל לענין ממונא אין חילוק בין דבר שיכול להתברר או לא ע"ש אבל לפי דברי הריב"ש ניחא דכבר בררתי לעיל דכל דהעד בעצמו מבקש מאתנו שנלך עמו והוא רוצה להראות לנו ולברר הגדתו זאת עדיף טפי מדבר שעבידא לגלויי מעצמו ואין העד גופא מבקש לגלות הדבר ופשוט הוא עיי' לעיל בתשובתי וא"כ מאתר שהריב"ש כתב דבמלתא דעבל"ג טוב מפקינן אפילו ממון א"כ כש"כ היכא דהעד בעצמו רוצה לברר הדבר תיכף בוודאי נאמן אפילו לענין ממון הלכך היכא דהוא חד מחייבו שבועה וכמו שהסכים שם האו"ת ודברי הב"י והד"מ נכונים מאוד נמצא לפ"ז לא דמי ג"כ קידשו ב"ד פלוני את החודש לנתגרשה בב"ד של פלוני משום דבקידוש החודש אף אם ב"ד שקידשו הלכו מהעיר או מתו מ"מ הא כבר נתפרסם הקידוש בכל ישראל שב"ד מוסרין זה לזה שקידשו את החודש ועדיף טפי אפילו משטרא פרסאה משא"כ בנתגרשה בב"ד של פלוני הא יכול להיות שלא יתברר הדבר לעולם כגון אם בתוך כך הלכו הב"ד או מתו הלכך אין זאת כ"כ מילתא דעבל"ג ומש"ה אינה נאמנת ובזה לא דמי להא דהתיר הרדב"ז באם נכרים אומרים שכל עגל שיש לו שיניים הוא בן ח' ימים דנאמנים משום דעבל"ג היינו נמי מהאי טעמא דהא דבר זה אפשר לעולם לברר זאת ע"י עגלים אחרים ולא דמי לנתגרשה בב"ד של פלוני מיהו יש להוכיח עדיין דאיסור והיתר שאני מדברי הירושלמי בפ' אמר להם הממונה דאיתא התם אמרה להם אשה נולד פלוני בשבת מלין אותה על פיה ר' אמי מל על פי נשים דאמרי השמש הי' על הארץ ונולד בשבת ופירש הקרבן עדה וכן משמע בפני משה שם שר' אמי מוכיח זאת מהא דאמרינן התם שאם העד אומר ברקאי היינו שהאיר פני המזרח סמכינן עליו משום דהוי עבל"ג מזה הוכיח ר' אמי דה"ה אם נשים אומרים שפלוני נולד בשבת קודם שקיעה ואומרים שהיו שם כמה אנשים שראו כן וכן פירש להדיא הגאון מהר"י בכר בספרו דרך אמת תשובה א' דמיירי כה"ג שאומרים שהיו עוד שם כמה אנשים ואמרינן שאם אמרה אפילו אחת נאמנת משום דאפשר לברר ע"י אנשים ע"ש בתשובה והנה זה דמי ממש לנתגרשה בב"ד של פלוני דהא ג"כ כאן אפשר שהאנשים ילכו מכאן ואפ"ה נאמנת אפילו אשה אתת משום דאפשר לברורי אם אמרה אמת ובגט לא מהני זאת אלא ע"כ משום דאו"ה שאני וגם לפירוש זה מוכת דהא דסמכינן על עד אחד שאמר ברקאי או קידשו ב"ד פלוני את החודש שנאמן משום דעבל"ג דלאו דווקא כה"ג שאי אפשר שלא יתברר תיכף אלא ה"ה אפילו אם יש אופן שלא יתברר מעולם כגון הכא שאפשר שאנשים הללו שאמרה האשה ילכו מכאן ולא יתברר מעולם מ"מ עד אחד נאמן דאל"כ האיך הוכיח ר' אמי דין שלו דנשים נאמנות לענין מילה מהא דעד אמר האיר פני המזרח הא התם בוודאי יכולין הדבר לברר תיכף אם האמת אתו משא"כ במילה אלא ע"כ דאין חילוק בזה ובכל גוונא נקרא עבל"ג נמצא לפי דברי הריב"ש ולפי מה שביארתי אז מגט בוודאי אין קושיא לנידן דידן גם מה שהקשה כת"ר ממיאון דרוב הראשונים סוברים דלא סמכינן בבדיקות שערות ע"י נשים אף שאפשר להתברר הנה בזה נמצא פלוגתא בראשונים אם מיאן נקרא דבר שבערוה או לא עיין במרדכי פ' מצות חליצה דעות בזה ע"ש והנה הב"ש בסי' קס"ט ס"ק ד' הביא סברא אתת שבדיקות שתי שערות לא הוי כלל מלתא דעבל"ג משום דצריכין לבדוק כל הגוף וזה קשה, מאוד למצא שתי שערות בכל הגוף הלכך אף אם לא תמצא השערות מ"מ לא תתבדה בזה משום דאפשר לומר שהראשונים מצאו אז ועכשיו קשה למצוא ע"ש וזה שלא כדברי הריב"ש שם בתשובה שכתב שבדיקת שערות הוי מילתא דעבל"ג לבדוק ע"י נשים אחרות לפ"ז גם ממיאון לא קשה כלל ממנפ"ש דאם נאמר דמיאון הוי דבר שבערוה א"כ בוודאי ניחא דהא