אבן שתיה רנט

מקצרין הוי כאלו לא כתבו שמו בגט כלל משא"כ בשני שמות וכו' ע"ש. משמע מדבריו דכתב חניכתו דכשר מיירי שחותם לפעמים בחניכה זו וכן כשכותבין לו לפעמים כותבין ומזכירין חניכתי אבל בלאו הכי אינו כשר ע"ש. ועיי' בח"ס ח' אה"ע סי' י"ז שנראה שנעלם ממנו אז דברי תשובת הב"י שהבאתי. וראיתי בשו"ת פנ"י ח"ב שמפרש דברי הרא"ש בהא דשינה שם האב דפסול דעיקר הטעם הוא משום כיון דחוצפה הוא לשנות שם אביו איכא לעז משום הרואין דיאמרו דודאי אינש אחרינא הוא דאי לאו הכי לא היה משנה שמו דאבוה ע"ש לפי"ז בשמו דידיה לא שייך זאת אמנם מדברי הב"י מבואר דאינו כן הלכך אין להקל בזה ובפרט כי כבר הארכתי לעיל דלכמה שיטות הראשונים לא סמכינן כלל על כתיבת חניכה לחוד וצריכין לסדר שני גיטין כנ"ל

סימן ק

ע"ד מי שנסע לעיר אחרת ושינה שם שמו מחמת טעם הידוע לו ובא לגרש את אשתו והוא בענין שאין בזה חשש רמאות אי בעינן בזה דוקא חזקה שלשים יום כמו דצריכין לענין הכרת שמו ושמה או דדינו כשם הנשתנה מחמת חולי דלא בעינן בו שום חזקה כדאיתא בסי' קכ"ט ס"ק י"ח ועיי' בלק"ש שמ"ח ס"ק וא"ו והכא נמי כיון דאין כאן החשש שלא יגרש אשת חבירו המבואר ב"ב ד' קס"ז דהא אין כאן רמאות דינו כמו שם מחמת חולי ובדברי הפוסקי' לא מצאתי הכרע לזה כי מדברי הצ"צ בסי' ק"ח מבואר שדעתו שאף כה"ג נמי בעינן שלשים יום דוקא וכן מוכח מדברי התו"ג סי' קכ"ט ס"ק י"ח וכן הוא דעת התאנ"ש סי' קס"ז ובדברי הח"ס יש בזה סתירה כי בח' אה"ע סי' י"ז כתב דבעינן דוקא חזקה של שלשים ובח"ב סי' מ"א כתב בפשיטות דדוקא היכא דאיכא חשש רמאות שלא יגרש אשת חבירו התם בעינן ל' יום משום דאמרינן כ"כ לא היה מחליף שמו זמן מרובה שמא יודע הדבר אבל כל היכא דהאי גברא בא לפנינו ואומר שהוא רוצה להחליף שמו ואין כאן חשש רמאות בזה בודאי אמרינן דתיכף נעשה זאת שמו וכותבין אותו בגט ואין בזה שום חשש וכן היא דעת השב יעקב

לכאורה נראה דכיון דקיי"ל דאף אם שמו ושמה בגיטין הוא מן התורה מ"מ יכול אדם לשנות שמו כמו שירצה וכותבין בגט שם הנשתנה וקודם תקנות ר' גמליאל היו מגרשין בשם זה לחוד ואף אם שינה אותו שלא מחמת חולי כדאיתא בגיטין דף ל"ד במשנה דבראשונה היה משנה שמו ושמה ובברייתא שם בני אדם הבאין משם לכאן שמו יוסף וקורין לו יוחנן האיך מגרשין נשותיהן ומפרש שם הרא"ש ושאר פוסקים דהיו משנין שמם שגלו ממקומן מחמת מרדין וכן היא דרך הגולין שמשנין שמם כדי שלא יכירו אותן וירדפו אחריהן ומתחלה קודם התקנה היו מגרשין בהשם שנשתנה לחוד והיה כשר רק שאח"כ משום לעז של מקום הנתינה שאין יודעין כלל משם זה תיקן ר"ג שיהי' כותבין כל השמות שיש לו הרי מבואר הוא דקודם התקנה היו מגרשין בשם הנשתנה לחוד אף ששינה אותו שלא מחמת חולי וכמו שכתבת במכתבך וגם הראי' שהבאת מתשובת הרא"ש כלל י"ז סי' י"ב באחד שאביו המיר ומחמת בושה שינה בנו שמו של אביי וגירש בהשם ששינה והשיב הרא"ש וז"ל תמה אני וכו' אם אדם יכול לשנות שמו ולקרוא לו שם אחר כדאמרינן שלשה דברים מבטלין את הגזירה וכו' וי"א אף שינוי השם וכו' אבל שם אביו האיך יכול לשנות ע"ש והא התם לא שינה שם האב רק מחמת כבוד ואפילו הכי מוכח דדוקא משום דהאי שמא לאו דידיה הוא רק שמיה דאבוה משום הכי אינו יכול לשנות אבל שמו כה"ג היה יכול לשנות הרי להדיא מוכח מכאן דשמו של עצמו יכול להחליף בשביל כל טעם שיש לו ועיי' בב"ש סי' קכ"ט ס"ק ל"ג שהוכיח ג"כ זאת מהרא"ש וכיון שכן הרי שם הנשתנה נעשה לו שמו ממש כמו שם העיקרי והא בשם העיקרי בודאי לא בעי' ל' יומין לאחזוקי דאל"כ הא דאמרינן בקדושין דמ"ד ובגיטין דקטנה אביה מקבל, גיטה ופירשו התוס' וכל הפוסקים וכן היא באה"ע סי' קמ"א זולת רש"י דקטנה אפילו בת יום אחד ג"כ אביה מקבל גיטה והיינו טעמא דילפינן זאת מויצאה והיתה ומקשינן זאת לקדושין ובקדושין הא קיי"ל דמיום שנולדה יכול לקבל קדושיה כדאיתא באה"ע וממילא ה"ה לענין גיטין הרי מבואר הוא דבשם העריסה לא בעינן החזקת שמו שלשים יום וכיון דשם הנשתנה מצד הדין דינו כשם העיקרי הלכך נמי לא בעינן בו חזקה של שלשים יום ואין לומר דאף דמדאורייתא לא בעינן חזקה מ"מ רבנן החמירו בזה דעד דנתחזק תלתין יומין אי גירש בו לא להוי גיטא הא בודאי ז"א דלמה להו לחכמים לאחמורי בזה תנם כיון דאין כאן חשש תקלה

והנה המהריב"ל והמכת"א כתבו היכא דשמו ראובן והלך לעיר אחרת ושינה שמו שמעון והוחזק בשם זה שלשים יום אי מהני אי לא תלי זאת בפלוגתא של הראשונים דהרשב"ם ם ב"ב דף קס"ז כתב דהיינו טעמא דמהני חזקת שמו שלשים יום ולא חיישינן לרמאות שמא שינה שמו וממטי לגיטא לאיתתא דחבריה משום דאמרינן דכ"כ לא היה מחליף שמו זמן מרובה מיראה פן יודע הדבר ע"כ משמע מזה שאם באמת נודע הדבר אח"כ ששינה את שמו לא מהני בזה שלשים יום וכן מוכח מלשון הנמוק"י ש שה שכתב דהטעם הוא דאל"כ היה נודע הדבר שאין זה שמו משמע שאם באמת נודע היה הדבר שאין זה שמו לא מהני בזה שום חזקה אמנם מדברי הרא"ש שהבאתי בסמוך מבואר להדיא שאף אם שינה שמו בשקר נמי מהני ע"ש ועיי' בחא"ש סי' ק"ז ובצצה"ח סי' קע"ט שהם משוים דעת הרשב"ם לדעת הרא"ש ודלא כהמהריב"ל ולשיטת המהריב"ל ולשאר הפוסקים דמפרשים דברי הרשב"ם כפשוטם ע"כ צ"ל דהרשב"ם והנמק"י אינן מפרשין המשנה דפ' השולח דבראשונה היה משנה שמו כהרא"ש שם שמפרש דגם בראשונה קודם תקנת רבן גמליאל היה הגט כשר בהשם שנשתנה לחוד ותקנת ר"ג לא היתה רק בשביל חשש לעז לחוד אלא דהם מפרשים כמו שנראה מפירוש המשניות להרמב"ם שם דהכוונה של המשנה הוא כן דבראשונה היה משנה שמו ושמה וע"י כן היה באמת הגט בטל ומשום חשש של ממזרות שלא יתרבו תיקן ר"ג לכתוב כל השמות שם וכן פירשו שאר הראשונים ועיי' בזה בספר דברי אמת סי' ז' והנה בספר חדאנ"ש הנ"ל מפלפל שם ורוצה לומר דאף הרשב"ם והנמק"י אין כוונתם רק לענין לכתחלה אבל בדיעבד גם הם מודים דכל היכא דהוחזק שלשים יום בשם השני אזי אף אם החזיקו בשקר מ"מ מהני ע"ש וכן במכתב קדשו האריך שאין בזה שום פלוגתא דאדם יכול לשנות שמו בשביל טעם שיש לו הא לכאורה משיטת פי' המשניות להרמב"ם משמע דלא מהני דהא האי משנה דגיטין מיירי שהלך למקום אחר ושינה שם שמו כמו דמוכח מברייתא שם ב"א הבאים משם לכאן וכו' גע"ז אמרינן דאם גירש בשם הנשתנה היה בזה חשש ממזרות אלמא דסברי דאין אדם יכול לשנות שמו וגם לכאורה מוכח דאפילו חזקה של שלשים יום נמי לא מהני לשיטה זו כל דידעינן ששינה את שמו בשקר דהא בירושלמי בפ' השולח הלכה ב' הקשה שם על המשנה דבראשונה היה משנה שמו ושמה מהא דב"ב דאמרינן שצריך שיכיר שם האיש והאשה בגט וא"כ האיך אפשר לשנות שמותיהן והא בעינן להכירן ואמאי הצריך ר"ג לכתוב כל שמותיהן והא אי אפשר לביא לידי תקלה ומשני הירושלמי אית בר נש דחכמין לחבריהן באפין ולא ידעין שמהתהון והייני דמתחלה קודם תקנת ר"ג ג"כ לא היו כותבין בלי הכרה ה רק היה די בהכרת פנים לחוד והתקין ר"ג שיהי' מפרשין ג"כ כל השמות שיש לו ע"ש ויש להבין דהא מקשינן שם בב"ב על האי משנה דבלבד שיכירו שם האיש בגט וליחוש דילמא אזיל למתא אחריתא ומחזיק לו