עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאבן שתיה

אבן שתיה רנו

Even Shethiya 256 · אבן שתיה · free full Hebrew text

Open in the reader →

הלכך מאחר דלשיטה זו דכל שיש לו שני שמות ומקצתן קורין אותו בשם אחד ורוב העולם קורין אותו בשם אחר אף אם הגט הוא במקום הכתיבה והנתינה צריכין לכתוב דוקא שניהם ואם לאו אפילו בדיעבד נמי פסול משום הכי חוששין אנו שמא יש כאן עדיין מקצת אנשים שלא נשתקע מהם שם זה ואז יהי' הגט פסול הלכך צריכין שני גיטין ע"ש

וזה הוא נמי שיטת הקונדריסין שהביא הב"י שם באם שינה שמו מחמת חולי ואין כאן אפילו מקצת שקורין אותו בשם השני דדעת הקונדריסין הוא שצריכין שני גיטין ע"ש: ולכאורה הוא תמוה דלמה לן להכניס עצמינו בחשש ברירה שחששו לזה הפוסקים ולא סמכינן על שמו העיקרי דעדיף מחניכה שהכל קורין אותו אלא ע"כ דדיעה זו נמי סוברת דחניכה לחוד אף שהכל קורין אותו לא מהני אפילו בדיעבד וכיון שדעת הראשונים הוא ששם הנשתנה מחמת חולי נעשה עיקר שמו עיי' בהג"א פ"ד דגיטין ממילא שמו הראשון אין דינו רק ככינוי ואף שהוא חניכה שהכל קורין אותו מ"מ לשיטה זו הא לא מהני זאת משום הכי צריכין שני גיטין

נמצא לפי"ז הא שיטה של הראשונים הובא ג"כ בש"ע דהא המחבר הביאו שם בסי' י"ח בשם י"א לפי"ז בודאי אין לסמוך על חניכה לחוד ואפשר דזה הוא נמי סברת מהר"מ מינץ הובא לעיל שמצריך אף בחניכה שנשתקע ג"כ שני גיטין דלכאורה אין לזה טעם כלל דבכתיבת עיקר שמו הא די לכולי עלמא אבל לפי שיטה שהבאתי ניחא משום דהם מפרשים ג"כ דהא דאמרינן בגיטין דף ל"ד והיא דאיתחזק בתרי שמי דצריכין לכתוב שניהם דזה הוא לאו דוקא אם הכתיבה הוא במקום אחד והנתינה במקום אחר אלא דה"ה מי שהוא במקום אחד ויש לו שני שמות שוות ר"ל דמקצת אנשים קורין לו בשם זה ואין קורין לו בשם אחר כלל כגון הני דקורין לו ראובן אין קורין לו לעולם שמעון והקורין לו שמעון אין קורין לו לעולם ראובן דומי' להני בני אדם הבאין ממדנה"י שקורין לו כאן יוחנן וכו' שהביא הגמרא שם אזי אף שהוא במקום כתיבה ונתינה מ"מ צריכין לכתוב שניהם ואם לא כתב רק אחד מהם אף בדיעבד נמי פסול והובא שיטה זו שם בשם כתיבת יד להרמב"ן והלכך כיון דהוחזק מעיקרא בהחניכה הרי נעשה זאת ג"כ שמו ואם לא היה נשתקע ולא היה כןתבו אז לשיטה זו פסיל אפילן בדיעבד הלכך לכתחילה ג"כ חיישינן אנו שמא לא נשתקע מכל אדם ועיי' בלק"ש שכתב שאף אם יש רק מקצת אנשים שזוכרין ג"כ לא נקרא נשתקע והלכך לדעת הגדולים שהבאתי היה כאן ס"ם להתיר לכתוב שם העיקר לחוד משום שמא נשתקע לגמרי מכל אדם ואף אם לא נשתקע מ"מ הא לא גרע שם העיקרי מחניכה שהכל קורין אותו שכשר לכמה ראשונים אפילו לכתחילה בשם זה לחוד משא"כ לשיטה זו דאפילו בדיעבד לא סמכינן על חניכה לחוד ואף בדיעבד מעכב אם לא כתב כל השמות משום הכי מצריך שני גיטין ובסמוך אכתוב ג"כ דאף לדידן לאו כל החניכות כשירות הן הלכך בודאי אין למהר לגרש ע"י חניכה שהכל קורין אותו עד שידרוש ויחקור אחר עיקר שמו ובמקום ספיקא צריכין לכתוב שני גיטין ואף שבתשובת רמ"א סי' פ"ד החמיר מאד בנתינת שני גיטין וכתב דמוטב ליכנס נפשו באיזה ספק שהוא כשר בדיעבד בכל אופן ולא יתן שני גיטין ע"ש וזה דומה קצת לקבלתו של הרב הישיש זה קאי על שמו העיקרי אבל לענין לסמוך על חניכה לחוד בודאי עדיף טפי לכתוב שני גיטין מהטעמים שכתבתי והכי מוכח נמי מדברי המחברים האחרונים עיי' בשאלות ותשובות שיבת ציון ובח"ס ח"ב כנלע"ד

סימן צז

מה שכתבת דלשיטת המהרי"ט לענין שם חזקי' היכא דחותם עצמו בוא"ו ובפי כל נקרא בלא ו' וכתב בגט בלא ו' שהגט פסול אפילו בדיעבד כדאיתא בב"ש ש"א אות ח' והיינו היכא דידוע ברור ששמו העריסה היה מלא בוא"ו כדאיתא התם ומסיים בזה ולא דמי לשם חניכה בש"ס דאיירי ג"כ שהיו חותמין אח עצמן בשם המובהק ומ"מ אם לא כתבו רק החניכה לחוד ג"כ כשר אף שידוע לנו חתימתו שהוא שם אחר ולא אמרינן דהוי שינוי השם מחתימתו התם היינו טעמא דהכל יודעים שרוב השמות יש להם חניכה והלכך מסתמא יאמרו דמה שהוא חותם זה שם העיקרי שלו ומה שנכתב בגט הוא שם החניכה הנקרא בפי כל ואין כאן לעז משא"כ בשם חזקי' דבאמת שני שמות נפרדות הם בכתובים וא"כ לא שייך לומר דאחד הוי חניכה לחבירו והלכך הרואה חתימתו שהיא בוא"ו ובגט נכתב בלא וא"ו יאמרו שזה אחר ע"ש ומזה הוכחת שמי שנקרא בעריסה בשני שמות כגון ראובן שמעון וכן הוא חותם שהדין הוא דהני שני שמות כחד הם חשןבי ואם לא כתב רק שם אחד לחוד מהשני שמות אז אף בדיעבד נמי הגט פסול ואפשר שגם בטל כדאיתא בפוסקים לפי"ז אף אם נקרא בפי כל רק בשם אחד לחוד רק חתימתו הוא בשני שמות וכתב בגט זה השם אזי לדעת מהרי"ט אפילו בדיעבד נמי פסול כיון דגם כאן לא שייך לומר דשם ראובן הנכתב בגט הוי חניכה של ראובן ושמעון כיון דהוא ממש שם בפני עצמו והלכך כיון שהוא חותם בשם ראובן שמעון ובהגט לא נכתב רק ראובן לחוד יאמרו שזה הוא אחר ע"כ ק"ד

ואפשר שאף להלבוש דפליג על דברי מהרי"ט ומכשיר בשם חזקיה כמו שהביא שם הב"ש מ"מ כאן אפשר שגם הוא מודה שהוא פסול משום דבשם חזקיה אפשר לומר דהוא שם אחד רק מחמת רהיטא דלישנא מדלגין הוא"ו משא"כ כאן לדלג שם שלם אפשר שאין כן הדרך הלכך לכולי עלמא הוי שינוי משם החתימה ואף שבלק"ש ס"ק ב' כתב להדיא להיפוך דמי ששמו אברהם יצחק ובפי כל לא נקרא רק בשם אחד לחוד שאם לא כתב רק שם זה לחוד כשר י"ל משום דהוא אזיל לשיטתי בהא דחזקי' שמפרש דברי המהרי"ט אליבא דהב"ש דמיירי שחתימתו וגם הקריאה בפי כל הוא חזקי' בוא"ו וכתב בלא וא"ו בזה דוקא כתב מהרי"ט שאם ידוע הוא שגם מעריסה היה שמי בוא"ו פסול משא"כ ה היכא דהקריאה בפ"ב הוא בלא וא"ו אז אף גם למהרי"ט כשר ע"ש אות ח' ס"ק א' שהאריך שם בזה

אבל בזה בודאי צדקו דבריך דמשמעות הב"ש אינו כן מהא דכתב שם בשם חזקי' דהרמ"א והלבוש פליגי על המהרי"ט ומכשירים בדיעבד אם כתב חזקי' בלא וא"ו אף אם שמו בוא"ו והמעיין בלבוש הא כתב וז"ל כ' חזקי' כשר דלא גרע מחניכה שהכל קורין לו כן שמקצרין בלשון ע"כ הרי להדיא מבואר דמיירי דכל העולם קורין אותו בלא וא"ו ועוד דלסברת הט"ג מנ"ל להב"ש דהרמ"א והלבוש פליגי על המהרי"ט דילמא אינהו מיירי דהקריאה בפ"כ הוא בלא וא"ו והמהרי"ט הא מיירי דהקריאה הוא בוא"ו אלא ע"כ דלפירוש הב"ש מיירי הכל דהקריאה הוא בלא וא"ו וכ"ז ברור הוא נמצא לפי"ז לדברי מהרי"ט אין הלכה כמו שפסק שם בלק"ש דמי שיש לו שני שמות שחותם בהם ובפ"כ לא נקרא רק באחד מהם שבדיעבד די בשם הנקרא לחוד אלא דל"ד המהרי"ט כה"ג אף בדיעבד נמי פסול ואף שיש לחלק קצח דהתם בשם חזקי' הא איכא שינוי בשמו העיקרי עצמו מכפי מה שהוא רגיל לחתום משא"כ הכא הא בשם ראובן שכתב לא שינו כלום ויאמר שקיצרו בקריאתו מ"מ כ"ז הוא דוחק ועו' מהא דהקשה הפמ"א להחוששין לכתוב שני גיטין משום שם הנשתקע ואמאי כיון שנקרא בפ"כ בשם אחר להוי זאת כחניכה דמהני ותירץ דשאני חניכה שהכל יודעים מהחניכה שיש לו שם המובהק משא"כ בשמות חלוקים הרי דכל כה"ג לא הוי בכלל חניכה ועיי' לעיל מה שהבאתי בשם הדרך האמת הלכך לדעתי קשה להקל בזה ודלא כהלק"ש בזה כנלע"ד: