אבן שתיה רנה

משום דכל מאן דחזי הכלי חזי נמי שמו אבל אלו היה כתב במקום אחר למזכרת דומי' דכתובה היה נחשב נשתקע אמנם מצאתי שגם הרדב"ז ח"ד סי' קל"ט כתב נמי דסמכינן על הכתובה הלכך מכל הלין טעמא נראה שהשלשה שמות כותבין מקודם וכותבין ברכה יוכבד צירלא דמתקריא יוכבד צירלא והמכונה יאכבד והמכונה יאכא ודעת א"א דא"צ לכתוב כלל יוכבד צירלא וגם לכתוב על כל השמות דמתקריא ולפנינו נדבר בזה

סימן צו

ע"ד מה שכתבת בשם רב גדול אחד שקיבל מרבותיו דהא דכתב הרמ"א בסי' י"ט שאין לכתוב שני גיטין כ"א מדוחק דהכוונה הוא דוקא באופן שאם לא יכתבו רק גט אחד אז יש בזה חשש פסול בדיעבד אבל אם יש לבחור לכתוב השם שהוא כשר בדיעבד אליבא דכולי עלמא אז אף דלענין לצאת ידי המצוה לכתחילה יש בזה פלוגתת הפוסקים האיך כתוב מ"מ לא משגחינן בזה וכותבין לכתחילה גט אחד בהשם שהוא כשר בדיעבד לכולי עלמא ומזה פסק דהיכא שיש איזה ספק בקריאת עיקר שמו אין כותבין אותו כלל ואין כותבין רק חניכתו לחוד דהא תנן כתב חניכתו כשר ע"כ ת"ד ולדעתי בודאי ז"א כי ח"ו לסמוך לכתחילה על כתיבת חניכה לחוד כי רבו בזה השיטות ולכמה ראשונים פסול בזה אף בדיעבד דהא הש"ג בפ' השולח הביא שם שיטה אחת דמפרשים דהא דתנן כתב חניכתו כשר לא מיירי כלל בשמו ושמה רק דקאי ענין שם האב שלא כתב רק חניכה של אביו ולא כתב שמו המובהק אבל שמו ושמה כתב כתיקונו והובא זאת ג"כ בצצה"ח סי' רי"ג לפי"ז הא יכול להיות שאם לא כתב רק החניכה של המגרש לחוד אז אף בדיעבד נמי פסול וראיתי שמביא שם הספר מכת"א ומשמע שמסתפק שם בזה

ובאמת שיטה זו ידועה היא בראשונים ועיי' בספר ד"א להגאון יצחק בכר שמביא שגם דעת הראב"ד הוא כן על הא דאמרינן כתב חניכתו כשר וז"ל בחידושיו שם לפי שצריך ליחס שמו ושם אביו בגט כדי לברר הדבר ואם לא כתב שם אביו אלא שם אבי המשפחה וכו' הוי כאלו כתבו שם אביהם דכשר והרשב"א סובר דדוקא עד שלשה דורות כשר ותו לא כי אז כבר נתיישן זה השם ואין מתייחסין עוד עליו עכ"ל הראב"ד (וע"כ הוא ראב"ד אחר דאל"כ יסתרו דברי הראב"ד הללו לדברי הראב"ד פ"ג מהלכות גירושין דמשמע התם דמפרש הא דכתב חניכתו כשר מיירי אף בשמו של המגרש עצמו מיהו ע"כ הוא קדמון כדמוכח שם) עוד הביא שם שיטה אחרת בשם רבינו ישעי' וז"ל על המשנה שם דף פ"ז כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין כן כותבין בלשון קצרה כתב חניכתו פירש שכתב אנא ראובן בן פלוני ואותו פלוני אינו אביו וכו' אלא אחר גדול שבמשפחתו שהיו כל המשפחה מתיחסים עליו וכו' עכ"ל נמצא לפירושם של הני גדולים אין לנו שום ראי' מהש"ס דחניכת שמו ושמה הוא כשר ואדרבא איפכא מוכת דאל"כ למה להמשנה לאשמועינן דחניכה מהני בשם האב דלכמה פוסקים כשר בדיעבד אף אם לא כתב שמם כלל יותר היה לן לאשמועינן בשמו ושמה עצמן אלא ע"כ מוכת דכה"ג באמת לא מהני חניכה לחוד ואף שיש לדחות קצת משום דהם מפרשים כתב חניכתו היינו שם של המשפחה כגון ראפעפארט או כה"ג דזה באמת פסול בהמגרש גופא לכך הוכרחו לפרש דמיירי באבי המגרש עכ"פ זאת בודאי מבואר דלשיטה זו אין לנו ראי' להתיר בחניכה לחוד

עוד הביא שם בשם שו"ת פני משה סי' מ' שמפרש להמשנה דכתב חניכתו וחניכתה דמיירי דכתב נמי וכל שום שיש לו וזה הוא לסברת היש מפרשים שהביא הר"ן פ' השולח וז"ל והיכא דהוחזק בשני השמות אחד במקום הכתיבה ואחד במקום הנתינה וכתב שם מקום הכתיבה וכל שום דמהני דלא גרע מכתב חניכתו דכשר עכ"ל ופשט לשון הר"ן נוטה דהי"א הללו מפרשים דהא דכתב חניכתו כשר מיירי דכתב נמי וכל שום וע"ש שרוצה לתרץ ג"כ בזה דברי הרמב"ם שהביא הב"י בריש סי' קכ"ט הרי דשיטה זו לא מכשרי כלל בחניכה בלא כתיבת וכל שום הן אמת שמדברי רוב הראשונים מבואר דמפרשי דכתב חניכתו דכשר מיירי בכתיבת חניכה לחוד מ"מ כל מעיין ישפוט בצדק דבודאי שיטה זו של הראשונים הללו לא גרע זאת מהא דפסק המהרא"י בסי' ז' שאם לא כתבו בגט שהוא כהן שהגט פסול ובאמת גם ראיתו שמביא היא תלושה מאד דעיקר ראיתו הוא מהא דאמרינן בכתובות דמעלין משטרות ליוחסין ומוקי לה בגמרא דמיירי שכתוב פלוני הכהן לוה מנה מפלוני אלמא דדרכן היה לכתוב כהן ובאמת הא יש לדחות ראי' זו דמצינן לומר דמיירי דאיתרמי וכתב כהן אבל אין ראי' מכאן דצריכין לכתוב בהן וכמו שהקשו עליו כל הבאים אחריו ומה"ט באמת המחבר בסי' קכ"ט סעי' י"ט פסק דאין צריכין לכתוב כהן ואפילו הכי הרמ"א שם בסי' ואו הביא לדברי מהרא"י בשם יש פוסלין ובמקום ספק הצריך שני גיטין אף דבודאי בדיעבד אם לא כתבו כהן כלל כשר כמו שהובא שם בשם כמה פוסקים ואפילו הכי הצריך הרמ"א לכתחילה לכתוב שני גיטין בשביל חומרא זו ודלא כקבלתו של הרב הנ"ל דכל היכא דבדיעבד כשר לא כתבינן שני גיטין וגם בודאי לא חמור יותר חומרא של המהרא"י לענין כתיבת כהן משיטת הגדולים הללו ואף שהרמ"א מדייק שם דהא דפסול אם לא כתבו כהן הוא משום דכבר נהיגי לכתוב כן והיינו הכוונה דאם לא יכתבו יהי' לעז לומר שהוא אינו כהן מ"מ הא גם כאן המנהג הוא לכתוב ג"כ עיקר שמו וכן כתב להדיא הישועות יעקב הובא בפ"ת שם ס"ק ט"ו שאם לא כתב כהן עדיף יותר מאם לא כתב רק החניכה לחוד

לפי"ז הא כש"כ הוא דכל שיש ספק בעיקר שמו דצריכין שני גיטין ולא סמכינן על החניכה לחוד ובאמת אין סתירה בש"ס לשיטה זו של הגדולים ובפרט שהוא לחומרא בודאי יש לחוש היכא דאפשר וראיתי בכנה"ג סי' קכ"ט אות קט"ז וז"ל כינוי שנשתקע לגמרי לרווחא דמילתא יכתבו שני גיטין באחד יכתבו שם העיקרי ובשני יכתבו שם העיקרי המכונה פלוני מהר"מ מינץ בתשובה עכ"ל הרי שאפילו בשביל חניכה שנשתקע מצריך שני גיטין ומכש"כ בעיקר שמו ואף להחולקים על הב"י בריש סי' קכ"ט וסברי דבחניכה שקורין אות בו כל העולם והוא שמו הניכר בין הבריות עדיף משם העיקרי דבשם העיקרי אם לא כתב וכל שום פסול משא"כ בחניכה כשר אף בלא כל שום ע"ש בפרישה מ"מ הא כתב טעמא בצדו מפני ששמו זה מפורסם הוא אבל כל שנשתקע בודאי שמו העיקרי עדיף טפי ובדיעבד בודאי כשר בשם העיקרי לחוד ואפילו הכי מצריך שני גיטין

ואין לומר כיון דלא הובא שיטה זו בש"ע וגם הרמ"א לא הביאו אין אנו חוששין לה כלל כמו שכתב האו"ת בקת"כ שלו וכתב שכן מקובל לו מרבותיו ז"א חדא דהא מצינו כמה דברים לענין גיטין שאנו מחמירין אף שהשמיטו אותו בעלי הש"ע וגם לדעתי נראה כי דיעה זו הובא ג"כ בש"ע דכבר הקשו המחברים למה קי"ל דכתבינן שני גיטין בשביל שם הנשתקע כדאי' בסי' קכ"ט ואמאי לא אמרינן דהשם שנקרא בפי כל יהי' כחניכה שהכל קורין אותו שכותבין אותו לחוד אפילו לכתחילה לדעת הרמב"ם וש"פ כדאיתא בריש סי' קכ"ט וראיתי בספר ד"א שם שתירץ קושיא זו ע"פ סברת הפני משה שהובא בסמוך דמפרש דהא דכתב חניכתו כשר מיירי שכתב נמי וכל שום שאז דוקא כשר והיינו מטעמא דאנן בעינן שיכתוב דוקא כל השמות שיש לו ולא סגי במה שניכר לבריות דהוא המגרש רק דבעינן שיהיו כל השמות שלו מפורשין בגט ואם לאו אפילו בדיעבד נמי פסול וכיון דאין אנו בקיאין כ"כ בנשתקע דאולי לזה נשתקע ולזה לא נשתקע