אבן שתיה רנד

כן בשטרות ודעתו לחתום כן לעולם הרי חזינן דשם זה חביב עליו לכך יפה פסק הב"ש דשם החתימה שהחזיק נפשו לחתום בו נעשה לו לעיקר אף שבאמת לא היה זה שמו לעולם מ"מ לא איכפת לן בזה מטעמא דכתיבנא ולא שייך זאת כלל להפלוגתא של רש"י והרא"ש שהביא המהריב"ל

לפי"ז בנידן דידן נמי כיון שהוחזקה שלשים יום בשם השני כל שדעתה לקביעות בודאי מהני ולהם דין קדימה וז"ל הכנה"ג בסי' קכ"ט אות ע"ג בשם המבי"ט אמר רב כל שהוחזק שלשים יום כותבין על פיו שכל הקורא קורא אותו בשם זה או שעלה לתורה שלשה פעמים או שכתב בשם זה שלשה פעמים בתוך שלשים יום הרי הוחזק דבתלתא זימנא הוי חזקה ע"כ ממילא הכא נמי אם הוחזקה לחתום א"ע בשלשה השמות שלשה פעמים בתוך שלשים בודאי ג"כ הוי חזקה ואין לחלק דהב"ש והפוסקים מיירי דוקא היכא דבתחילת חתימתן התחילו לחתום בשם זה ולא חתמו מעולם בשם אחר אז שפיר אזלינן בתר החתימה משא"כ היכא דמתחילה חתם עצמו בשם אחר אף שאח"כ קובע עצמו לחתום בשם השני מ"מ כה"ג כיון דכבר נתפרסם חתימות הראשונות לא מהני חתימה דבתרא לאפוקי מקמא כי לא דמי בזה לשם הנקרא בפי כל דהתם השם הראשון כבר חלף והלך לו ע"י שינוי לשם אחר משא"כ בחתימה כיון דעדיין חתימתו הראשונה קיימת היא בכתובים אולי אם לא יכתוב רק שם השני איכא חשש לעז מ"מ נראה דאין לחלק בזה דהא חזינן דרב חסדא חתם רק סמך או רב הושעי' דחתם ע' בגיטין דף ל"ו וכי נימא דהני רבנן לא חתמו מעולם בשם המובהק שלהם והא אדרבא מוכח שם שהיו צריכין לפרסם שמם השני ע"י דיסקי ובירושלמי פ' המגרש משמע דגם לענין כתיבת שמו ושמה בגיטין מהני נמי סימנא כהאי דמביא שם זאת על המשנה דכתב חניכתו כשר ואף דאמרינן שאני רבנן דבקיאין בסימנייהו היינו משום לענין לסמוך על האי סימנא לחוד לזה בעינן דוקא בקיאין בסימנייהו אבל עכ"פ חזינן דפירסום חתימה האחרונה מהני לאפוקי מקמא וכן מהא דאמרינן בבל בורשיף ומאי נפק"מ לגיטי נשים דאזלינן בתר בתרא והא התם נמי מעיקרא בודאי נתפרסם שם העיר בבל בגיטין ובשטרות ואפילו הכי לא משגחינן ע"ז ואזלינן בתר בתרא אלא ע"כ דאין לחלק בזה הלכך פשוט הוא דלדעת הב"ש והפוסקים דאזלי בשיטתו מקדימין שם החתימה תחילה

אמנם דעת הג"פ בסי' קכ"ט דלא כהב"ש בזה אלא דהשם הנקרא בפי כל לו מקדימין ע"ש מ"מ בנידן דידן נראה דאף הג"פ נמי מודה דהשלשה שמות שהתחילה עכשיו לחתום בהם מקדימין לשם העריסה מטעם דהא כאן גם מתחילה היה לה שמות הללו שנשתנו מחמת חולי דבזה כולי עלמא מודה שאם חותמת בהם ג"כ בודאי להם מקדימין מיהו אי לאו שהתחילה גם עכשיו לחתום בשמות הללו ולהחזיק נפשה בהם אז לדעתי לא היה מהני מידי מה שמלפנים היה לה זאת לשם מחמת חולי דמאחר שבנתיים נשתקע שם זה הן בקריאה והן בחתימה אף שאח"כ נתעורר עוד הפעם זה השם ע"י עצמו במה שהתחילה לחתום בו מ"מ קרוב לי לומר כי עכשיו אינו נקרא שוב שם מחמת חולי כי יחוסו אבד ע"י מה שנשתקע ממנה ומכל אדם והילכך לדעת הפוסקים דסברי דדוקא השם הנשתנה מחמת חולי לו דוקא יש דין קדימה לשם העריסה ולשם החתימה משא"כ השם שנשתנה מחמת שאר סיבות אף שחביב לו זה השם ג"כ מ"מ אין לו דין קדימה לשם הנקרא בפ"כ ולשם העריסה כמבואר פלוגתא זו בב"ש שם ס"ק ל"ג בודאי הכא במי אין לו דין שם מחמת חולי

מ"מ בכאן גם הג"פ מודה דהא דעת הג"פ הוא דלאו דוקא שם מחמת חולי יש לו דין קדימה לשאר השמות אלא ה"ה כל שנשתנה מחמת איזה סיבה חזקה נמי דינו כמו שם מחמת חולי ממש וכן הביאו האחרונים משמו והלכך הכא נמי כיון שזה שלשה שנים שהתעוררה לחתום דוקא בהני שלשה שמות מחמת שפעם אחת נתרפאה ע"י שינוי שמה להני שמות לפי"ז אפילו נימא דלא נקרא שם מחמת חולי מ"מ נשתנה מחמת סיבה חזקה בודאי נקרא דמהני זאת להג"פ וא"כ ממנ"פ יש להם דין קדימה דלשיטת הב"ש דבעינן דוקא שם מחמת חולי הא לדידיה שם החתימה הוא העיקר ולהג"פ דסובר דלא מקדימין שם החתימה הא הוא סובר דכל שם הנשתנה אף שלא מחמת חולי נמי דין קדימה יש לו והלכך הכא כיון דהוא שם החתימה וגם שם הנשתנה מחמת איזה סיבה אז יש להם דין קדימה לכולי עלמא וגם בלאו הכי מאחר שבכל פעם שהיתה כותבת להצדיקים להתפלל עליה חתמה בשלשה שמות לא נקרא זאת נשתקע וכן הוא בחדושי א"ש ס"ו סי' קי"ד קט"ז מטעם כיון שהן קורין זאת לא חשיב נשתקע ע"ש ומילתא דמסתברא הוא

גם נראה לי שאפילו אם לא היתה זאת בשביל להתפלל רק שפעם אחת היתה חותמת כן ופעם היתה חותמת בשם הנשתנה גם בזה לא נקרא נשתקע משום דהא לענין שם מחמת חולי קי"ל דסגי אפילו אם רק מקצת אנשים קורין בשם הנשתנה כדאיתא בש"ע ובפוסקים וא"כ הכא נמי במה שחותמת לפעמים בשם הנשתנה לא גרע ממקצת דהא דעת מהרש"ל בפ' השולח בסי' כ"ד בשם הנשתנה מחמת חולי דאז אפילו אם הכל קורין אותו בשם הראשון וגם הוא חותם ג"כ בשם הראשון רק שעולה לתורה בשם השני או להיפוך מ"מ שם שהוא מחמת חולי הוא קודם ולא חילקו בזה שאף באנשים שחתימתן הוא מעט ועלייתו לתורה מכחיש להחתימה או להיפוך מ"מ הכל השם שנשתנה הוא קודם ולפי"ז בודאי דה"ה שאם יש סתירה בהחתימה גופא כמו בנידן דידן באשה דלא שייכי בה עליה לתורה רק שיש סתירה בהחתימה גופא מ"מ לדעת המהרש"ל בודאי שם הנשתנה הוא קודם ובפרט שאנו רואין ששם זה חשוב הוא אצלה

ולענין שם הנשתנה בדידה ובחשיבותה תליא מילתא וכן כתב להדיא הכנס"י סי' ס"ד דשמות הגיטין בהמגרש והמתגרשת תלי הדבר וע"ש שמביא ראי' לזה וכתב עוד שם על תשובות הרמ"א בשם ישעיה שנשתנה לשם סעדי' דהדין הוא שאף אם חותם לפעמים ישעי' ופעמים סעדי' וחתימתו מתחלפת מ"מ במה שפעמים חותם בשם אחד מהם דינו ע"י זאת כמו עלייה לס"ת ע"ש וממילא אם שם אחד מהם הוא שם הנשתנה הוא קודם (הן אמת שיש לי קצת עיון על הכנס"י שכתב שקביעות השמות בדידהו תלי אף שהעולם קורין בשם אחר כי לכאורה כיון דכאן שייך נמי החשש של לעז שלא יאמרו שאחר גירש הא כל כה"ג תלי יותר בקריאת העולם וכעין ראי' לזה הוא מעירוכין דף ו' הובא ביו"ד סי' קנ"ט שאם התנדב אדם דבר לביהכ"נ אז הדין הוא שאם הוא קודם שנשתקע שם בעליו ממנו אסור לשנותה ולאחר שנשתקע שם בעליו מותר לשנותה וכתב המהרי"ק והובא ברמ"א שם שאם ונשתקע שם הבעלים מהחפץ אז אפילו אם המתנדב מותה שלא לשנות מ"מ אין משגיחין בו ע"ש אלמא אע"ג דעדיין לא נשתקע ממנו דהא הוא מוחה מ"מ מאחר דנשתקע מכל העולם אמרינן דשוב ליכא לעז ומותר לשנות דהא התם עיקר הקפידה הוא רק משום לעז הרי לכאורה מבואר דחשש לעז בקריאת העולם תלי וצ"ע)

גם כיון שבהכתובה נמי נכתב השלשה שמות ודעת כמה אחרונים דסמכינן ע"ז ועיין בחדמ"ש סי' נ"ה וסברתו הוא דכיון דהכתובה קיימת ונכתב שם שמם הלכך כל שעה ושעה נחשב כאלו עתה נכתב מחדש ולא שייך ע"ז לומר נשתקע ע"ש שמביא ראי' לדבריו ואף דלי צ"ע קצת דהא משמע בירושלמי בפ' בני העיר דהא דאמרינן שאם נכתב שם הבעלים לא נחשב נשתקע ואסור לשנותה בלי רשותם דהיינו דוקא שנכתב שם הבעלים על הכלי גופא ע"ש הלכה ב' והיינו