אבן שתיה קמא

לאו ספר הוא. לענין זה דוקא ילפינן משא"כ בדיבוק האותיות סובר המרדכי כיון שגוף האות לא חסר בו מידי וכל אות ואות צורתו עליו הילכך בשביל דיבוק כל שהוא לא אבד שם ספר ממנו ולא ילפינן ליה מגז"ש דכתיבה כתיבה משום דזה לא נאמר אלא דוקא היכא דבלאו הכי לא נקרא ספר ומשום הכי נמי מוכרח רש"י לפרש טעם חדש בתפילין משום דכתיב והי' ולא סגי לי' בגז"ש דכתיבה כתיבה היינו נמי מהאי טעמא משום דסובר דע"י דיבוק האותיות עדיין נקרא ספר וע"ז הא לא נתקבלה הגז"ש ונראה לי ברור דזה הוא ממש כוונת המרדכי שכתב שם לענין שירטוט דכיון שהוא אינו בגוף הספר זאת לא ילפינן מכתיבה כתיבה כוונתו נמי כן הוא כיון דבלאו הכי ספר הוא ע"ז לא נתקבלה הגז"ש

והשתא מתירץ נמי הקושיא הראשונה אמאי לא ילפינן ס"ח ממזוזה לפסול בה שלא כסדרן דהא האי שלא כסדרן פירשו הראשונים דהכוונה הוא דבפנינו לאחר גמר הכתיבה הם מסודרים כתיקונו רק שבעת הכתיבה כתב תיבה האחרונה קודם לראשונה כגון ששייר תיבה או שיטה והתחיל בתיבה או בשיטה שאחריה ואח"כ כתב מה שהחסיר וכיון שעתה בגוף הכתיבה כמו שהוא מסודר לפנינו הא אין בו שום שינוי משאר ספרים והלכך בכלל ספר הוא וגם בעת הכתיבה הדרך של הסופרים שמחמת איזה סיבה משיירים קצת וכותבים אחר השיור ואח"כ משלימין מה שחסרו וכיון שבגמר הכתיבה הרי הוא כמו שאר ספרים בזה לא נתקבלה הגז"ש של כתיבה כתיבה ומשום הכי בס"ת כשר כה"ג ובאמת אם גם עכשיו מסודרים לפנינו שלא כסדרן בזה לא צריך קרא למיפסל דהא ע"י כן נשתנה הכוונה והפשט ופשוט הוא שהוא פסול ומתורץ קושית הפוסקים

ולפי מה שביארתי דברי המרדכי יש קצת ראיה דבשם הקודש בעינן דוקא כסדרן והוא מהמרדכי בפ' הקומץ שהבאתי שכתב שם דלא בעינן מוקף גוויל אלא דוקא באותיות השם משום שקדושתן חמורה ודמי לתפילין בכל מילי וקשה דהא מוקף גוויל ילפינן מוכתבתם כתיבה תמה כמו שכתבו התוס' בגיטין דף כ"א ד"ה לא צריכי וכו' וכן הוא להדיא בפוסקים דילפינן זאת מוכתבתם כתיבה תמה ואי וכתבתם על כל התורה קאי א"כ בכל אותיות בעינן מוקף גוויל אלא ע"כ צריכין אנו לומר דסובר המרדכי דבתפילין ובמזוזות בהו דוקא בעינן בכל האותיות מוקף גוויל דבהו גופא כתיב וכתבתם משא"כ בס"ת בשאר אותיות לא בעינן מוקף גויל רק בשם הקודש דקדושתו חמור צריכין להחמיר כמו בתפילין אף דוכתבתם דדרשינן מוקף גויל לא קאי רק לענין תפילין מ"מ שם הקודש ילפינן מתפילין הרי מוכח דקדושת שם הקודש דין תפילין יש לו ואין להקשות על המרדכי הלא הא דדרשינן מוכתבתם כתיבה תמה שלא יכתוב אלפי"ן עיני"ן ביתי"ן כפי"ן כדאיתא בשבת ק"ג דדרשינן זאת אף בשאר ספרים כדמוכח התם בהסוגיא וגם המרדכי אינו חולק על זאת ולענין מוקף גוויל מחלק בין תו"מ לס"ת דלפי מה שכתבתי בסמוך ניחא משום דהמרדכי אזיל לשיטתו שכתב שלא נתקבלה הגזירה שוה של כתיבה כתיבה דילפינן במנחות דף ל"ד ס"ת מתפילין או תפילין מס"ת אלא מידי דהוי בגוף הספר כגון חסרות ויתרות משום דלא דמי לספר אבל מידי דהכשר כגון שירטוט או כיוצא בו דגם בלא זה נקרא ספר זאת לא ילפינן הילכך לענין שינוי אותיות כגון אלף עיי"ן דזה הוא מגוף הכתיבה ילפינן זאת מתפילין משא"כ מוקף גויל שאין האות נשתנה והוא רק בכלל הכשר הכתיבה ובלא זה נקרא נ"כ ספר זאת לא ילפינן מתפילין

והנה המחברים מביאין ראי' דגם בשם לא בעינן כסדרן מהא דאיתא בירושלמי פ"ק דמגילה תולין בספרים ואין תולין בתו"מ ומפרש הסה"ת דהטעם הוא משום דכיון דכבר דילג התיבה וכתב לפניו אז אם יתלה התיבה שחסר הוי ליה שלא כסדרן ע"ש. לפי זה לדעת הש"ך ושאר פוסקים דאפילו מקצת השם נמי תולין מבואר הוא דאף בשם נמי כשר שלא כסדרן דאל"כ האיך תולין הא הוא שלא כסדרן לדעתי אין לבנות יסוד ע"ז דהא מצינו לומר דמיירי דוקא באות האחרון של השם בענין שאין בו משום שלא כסדרן רק הירושלמי עיקר הדין קמ"ל שמותר לתלות ואין בזה משום בזיון ואין להקשות א"כ למה לו לתלות והרי יכול למחוק מה שנכתב אח"כ דהא קי"ל דכותבין על המחק ועדיף זאת מתלוי' כדאיתא בש"ך סי' רע"ו אין זה קושיא דמצינן לומר דמיירי בשני שמות הסמוכין זה לזה שאי אפשר למוחקן וע"ש בירושלמי הילכך אין מזה ראיה להתיר ובאמת עיינתי בדבריהם ולא מצאתי ראיה ברורה במה לדחות דברי האוסרים והילכך כיון שאין לנו ראיה ברורה להתיר ומדברי הגינת ורדים מבואר בהדיא שפסול וכן הוא דעת התפל"מ והשואל בנב"י סי' ע"ה ולפי מה שהוכחתי מבואר כן קצת במרדכי ג"כ וכן מוכח דעת התשב"ץ וכן בזוהר פ' אחרי מות איתא התם שרשב"י ציוה לר' אליעזר בנו שיכתב השם כסדרן הלכך בודאי כל שלא תפר עדיין היריעה להס"ת לדעתי יותר טוב לכתוב אחרת ואולי כל כה"ג כיון שאין עושה מעשה בידים בגוף היריעה לא שייך כ"כ להחמיר משום גניזה לדבר שבקדושה ועיי' בפ"ח דתרומות משנה ח' בחביות של תרומה שנתגלה ואף שמדברי הח"מ והב"ש בסי' קכ"ה ס"ק ח' משמע שגם כה"ג יש חשש משום גניזה לדבר שבקדושה מ"מ כיון שיש הרבה פוסקים שסוברים שפסול אין לחוש לזה והגם שמדברי המחברים שהבאתי משמע שאף כה"ג שלא תפר עדיין נמי אין חשש מ"מ בזה לא נראה לי כוותייהו וגם אולי הם לא מיירו אלא אם היה שלא כסדרן בין ה"א לוא"ו אבל בין יו"ד לה"א יכול להיות שגם הם מודים כי המעיין בתשובת רדב"ז שאלה שני אלפים קכ"א מבואר שם שהזוהר בפ' אחרי מות שהבאתי קאי על הפסק בין יו"ד לה"א או בין וא"ו לה"א ע"ש

מיהו לענין דינא נראה דגם בשם הקודש אין בו משום שלא כסדרן וכן הוא להדיא ברדב"ז שם ולפלא בעיני שנעלם זאת מעיני כל הגדולים הללו כי לא הביאו אח"כ בא לידי ספר מצות חינוך ומצאתי בפ' ראה סי' תל"ז שהחמיר מאד בכתיבת כסדרן בשם הוי' ומביא ראי' מגמרא שצריכין כסדרן דוקא

סימן ס

שאלה מי"א אחד אם גם בכתיבה שלנו יש חשש שלא לכתוב מלת שלום באגרת מחשש שלא לבוא לידי בזיון והוא מדברי התוס' סוטה יו"ד והובא ברמ"א יו"ד סי' רע"ו או דילמא דוקא בכתב אשורית אבל בכתיבה שלנו אין לחוש הנה לענין איסור של מחיקה שה"ק מבואר בבד"ה סי' רע"ו בשם א"ח דאיסור זה הוא אפילו בכתב כותיים כי בתמונות האותיות אין נפק"מ ע"ש מיהו אינו מבואר אם הוא מן התורה או רק מדרבנן ובש"ג הובא במ"א סי' של"ד ס"ק י"ז מסתפק בזה ולכאורה נראה יותר שהוא רק מדרבנן דהא אפילו בכתב אשורית מ"מ כל שלא נכתב כדין כגון אם כתב ע"י ח"ת דעת השב יעקב דאין בו משום מוחק דאורייתא ובת"ג ד' כ' ג"כ מסתפק בזה ונוטה יותר שהוא רק מדרבנן והיינו מטעמא כיון דלא נעשה התמונה של השם כפי הקבלה אין בו משום מחיקה מה"ח לפי"ז כש"כ כתב משיט"א ולא דמי לשם כתב על ידות הכלים דהתם התמונה עצמה נעשה כתיקונו משא"כ הכא ובתשובת מ"ע מפנו סי' ל"ו כתב דח"ת יש בו משום מוחק דאורייתא מ"מ לדידיה בלאו הכי אין כאן דאורייתא דהסכים שם דמוחק אינו חייב אלא א"כ נכתב מתחלה לקדושת השם ובכוונה ע"ש ולדידיה צ"ל בהא דשם כתב על בשרו או על ידות הכלים דחייב מיירי דנכתב לכוונת השם ורש"י בעירכין ד' וא"ו בפירוש השני בהא דשם שלא במקומו שכתב דבעינן שיכתב דוקא על קלף ומן המקרא כנתינתו ע"ש ולפי פירש הש"ג פ"ד דשבועות משמע דאי לאו הכי אינו חייב ועיי' בי"ש סי' רע"ו דתמה על