אבן שתיה יג

אם הוא מהמצות שאינן חיובית רק אם יש לו חייב ואם אין לי פטור בה כגון הכא למאן דאית לי' דחובת מנא הוא מ"מ בעידן ריתחא יש עליו עונש דהא מזה דהשיב לו המלאך שבעידן ריתחא ענשינן מזה אין הגמ' חוזרת אף לפי המסקנא ופשוט הוא עיי' היטב בסוגי'

ובזה מתורץ ג"כ מה שהקשיתי בתשובה הקודמת מ"ש זאת מהא דדרשינן בקידושין דף ל"ג מהפסוק של ויראת הנאמר אצל תקום והדרת שאסור לעשות תחבולות ליפטר נפשי' מאיזה מצוה אפילו אם עדיין אינו חייב בה ומבואר שהוא מן התורה ומה עלה על דעת רב קטינא שאין בזה עונש אבל השתא ניחא כי גם רב קטינא עשה עיקר המצוה של ציצית וסבר שבשביל התכלת לא יהי' עליו עונש כיון שאינו מעכב את הלבן עד ששמע מהמלאך שגם ע"ז יש עונש כן הוא שיטת רש"י אמנם התוס' אזלי ג"כ לשיטתן שכתבו לעיל ד' מ' דסדין בציצית למאן דפוטר פוטר לגמרי אפילו מחוטי לבן ומאן דמחייב מחייב אפילו בתכלת הילכך ע"כ סדינא דרב קטינא לא היה בו ציצית כלל והילכך קשה להו מה זה שאל רב קטינא ענשיתו על עשה אמאי לא ותירצו שר"ל דוקא עשה כי האי שאין מחויב לקנות ציצית אם אין לו ע"כ אבל ד' התוס' לכאורה תמוהין מאד דהא השתא סובר הגמ' דכל דאמרינן שציצית חובת גברא היא אז אפילו אם אין לו מחוייב לקנות וא"כ לא גרע מצות ציצית משאר עשה דהמבטלן רשע נקרא כדאי' בקידושין שם וקושיא זו מרומז כאן במהרש"א רק שקיצר כדרכו הטוב וע"ש שנשאר בתימא על התוס' וזהו כוונת הגליון כאן ג"כ לתרץ קושיא זו וכתב שבזה גופא פליגי המלאך עם רב קטינא אם הוא חובת טלית או גברא אבל מה מאד רחוק זאת מפשט הפשוט שרב קטינא שאל לפי סברתו והמלאך לא הבין מה שאמר לו רב קטינא וכל זה דחוק מאד להמעיין בהסוגיא. לכן נראה לי דכוונת התוס' הוא משום דמצינו בזה לפי שיטת האלפס ורש"י ושאר הראשונים למאן דאית לי' ציצית חובת גברא שני סברות לשיטת הס"ד היה הסברא שאף מי שאין לו כלל בגד של ד' כנפות מ"מ החיוב עליו להשתדל בזה להשיג בגד כזה וללבוש אותו כמו שאדם מחוייב באכילת מצה וכה"ג והיינו משום דמפרשים מה דכתיב בקרא גדילים תעשה לד' כנפות כסותך אשר תכסה בה ר"ל שאני מחייב אותך לכסות בו והאי אשר לשון חיוב הוא. ועיי' רש"י בחומש פ' יתרו על פסוק אם מזבח אבנים וגו' ולפי המסקנא דאמרינן דאפילו אם יש לו בגד של ד' כנפות מ"מ כל שאינו מכסה בו אינו חייב בציצית היינו משום דלפי האמת דרשינן דהאי אשר תכסה בו אינו חיוב רק האי אשר הוא כמו אם תכסה ר"ל שאם תכסה בו אז אתה חייב בציצית ואם לאו אין אתה חייב כמבואר זאת בחידושי' רשב"א שם ושאר פוסקים אמנם דעת התוס' אינו כן כי מאחר דלא כתבה התורה מצות ציצית בדרך צווי שמחוייב הוא ללבוש בגד עם ציצית כמו שכתוב בשאר מצות כגון ולקחתם לכם ביום הראשון או בסוכות תשבו או כל כה"ג והכא נמי הי' צריך לכתוב תלבש בגד עם ציצית או תכסה בבגד עם ציצית ואז מובן שצריך להשתדל לקנות בגד כזה משא"כ עכשיו שתלי הכתוב מצות ציצית בבגד שיש לו שכתב גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך משמע דוקא אם יש לו כסות כבר ודמי ממש להא דכתיב ועשית מעקה לגגך שאין חייב לקנות גג כדי לעשות עליו מעקה אלא אם יש לו חייב ואם לאו פטור והכי נמי כיון שתלי מצות ציצית בהכסות משמע ג"כ אם יש לו כסות חייב ואם לאו פטור ואין נפק"מ בין הס"ד דהגמ' להמסקנא אלא בפירוש הכתוב של אשר תכסה דמעיקרא היה סבור דאשר הוא לשון חיוב שאני מצוה לך שכל שיש לך כסות זה אתה מחייב לכסות בו כמו שכתבו הראשונים שיש אשר שהוא חיוב ולמסקנא האי אשר רשות כשתכסה בו מרצונך אז אתה חייב בציצית אבל שיהי' מחוייב לקנות בגד של ד' כנפות זה לא עלה מעולם אפי' לפי הס"ד דגמ' והשתא שפיר קאמר התוס' דהא דשאל רב קטינא ענשיתו על עשה ר"ל דוקא עשה כי האי שאין מחוייב לקנות טלית של ד' כנפות כל שאין לו משום דלשיטתם זה לא עלה מעולם על הדעת לחייב לקנות טלית דבת חיובא כל שאין לו ומתורץ קושית המהרש"א אלא שצריכין אנו להבין היכא מיירי כאן דאי מיירי שהיה לו לרב קטינא בביתו עוד בגד החייב בציצית א"כ הא הדרא קושית התוס' לדוכתא מה זה ששאל ענשיתו על עשה אמאי לא הא השתא סובר הגמ' דכל שיש לו בגד כזו חייב מן התורה לעשות בו ציצית ולכסות בו ואם לאו עובר על עשה ממש כמו מזוזה ואינו עושה שיש אומרים שב"ד של מטה מוזהרין עליה כמו שהביאו התוס' בקושייתם ואם נאמר דמיירי שלא היה לו בגד כזו החייב בציצית א"כ מנ"ל להוכיח שמלאכא סובר דציצית חובת גברא מדגער על רב קטינא שמכסה עצמו בבגד הפטור מציצית הא לשיטת תוס' סובר הגמ' גם מעיקרא שכל שאין לו בגד של ד' כנפות אפילו אם הוא חובת גברא נמי אינו חייב לקנוח וע"כ שעיקר הקפידא הוא על מה שאין מכניס נפשו לחזור ולהדר אחר מצוה זו כמו דאמרינן לפי המסקנה הא לפי זה דמי הא ממש כמו למאן דאית לי' חובת מנא דהא לדידי' נמי אם עושה בבגדיו ציצית ומניחן בקופסא מקיים מצות ציצית וא"כ אפשר לומר שגם המלאך סובר שהוא רק חובת מנא והא דגער על רב קטינא הוא על מה שאינו מכנים נפשו למצוה זו בשלמא לשיטת רש"י ניחא דהא לפום השתא סובר הגמ' דבשביל שאין מכניס נפשו לחיוב המצוה ע"ז לא היה המלאך מקפיד רק כל קפידא הוא בשביל שהחיוב של המצוה מוטל עליו עכשיו והוא פורק ממנו העול של המצוה וזה לא שייך אלא אם נאמר שהוא חובת גברא ואז חייב לקנות ציצית כמו שהוא חייב בשופר או כיוצא בו אבל למאן דאית לו חובת מנא כיון שאין החיוב מוטל עליו עכשיו לא היה המלאך מקפיד אתי שפיר אבל להתוס' קשה. ואין לומר שהתוס' יתרצו זאת כמו שחילקו לקמן בתוס' בד"ה ה"ק זה אינו דהא מוכח מדבריהם דדוקא לקמן לפי המסקנא קשה להם זאת אבל עכשיו ניחא בלאו הכי וקשה מה זה הוכחה

ונראה לי דהתוס' אינם מפרשים כפי' רש"י דעיקר ההוכחה שהוא סובר שהוא חובת גברא הוא משום דאל"כ לא היה מקפיד על רב קטינא כיון דהשתא לאו בר חיוב הוא אלא לשיטתם עיקר הראי' הוא רק מהלשון דקאמר דמלאכא אשכח לרב קטינא דמכסי סדינא אמר לו סדינא בקייטא ציצית מה תהא עליה מבואר מזה שאחר שראה המלאך לרב קטינא שהוא מכוסה בסדין אז הקפיד עליו ואמר לו מה תהא בציצית אבל לא קודם לכן והשתא אם נאמר שהוא סובר שציצית חובת מנא הוא הא למאן דאית לי' חובת מנא בודאי כל שיש לו אפילו רק בגד אחד בקופסא עם ד' כנפות וציצית אז ע"י זה מקיים המצוה של ציצית ויכול אז לקנות שאר בגדיו ולכסות עמהן אף שהן אינן של ד' כנפות דהא המצוה של ציצית כבר קיים בהבגד שיש לו בקופסא וא"כ מה זה כשראה את רב קטינא מכסה בסדין אמר לו ציצית מה תהא עליהן שמא יש לו הרבה בגדים של ד' כנפות בביתו עם ציצית ומקיים המצוה כתיקונו ואף אם נאמר דמיירי שידוע הוא להמלאך שלא היה בביתו ובקופסא בגדים עם ציצית מ"מ לא היה לו לתלות הקפידא במה שראה שהבגדים שהוא מכסה אין בהם ציצית הא זה לא מעלה ולא מוריד לגוף המצות כל שיש לו בביתו והכי הוי לי' להגמ' למימר לרב קטינא לא היה לו ציצית בכל בגדיו ואשכח בי' מלאכא וכו' שאז היה מבואר שכל הקפידא הוא על מה שאין לו ציצית כלל אלא ע"כ מוכח מזה שהמלאך סובר שציצית הוא חובת גברא ולפיכך כיון שראה שאין לו ציצית בבגד שמכסה בו הקפיד עליו כי לא מיבעי אם יש לו בביתו בגד של ד' כנפות בודאי אם אינו לובשו הרי הוא עובר על עשה ממש כמו מי שיש לו בית ואינו עושה בו מזוזה שאף שאינו חייב לקנות בית לעשות מזוזה מ"מ אם יש לו בית עובר על עשה אם אינו עושה בה מזוזה אלא אפי' אם אין לך טלית מ"מ מאחר דחזינן שהתירה גזרה עלינו שכל שיש לו טלית של ד' כנפות הוא מחוייב לכסות בו דוקא ולא לכסות בבגד אחר ולא דמי למזוזה שאינו חייב לדור