אבן הראשה פ

זוז לוג דגים שהוא כבד יותר ממים עביד ב' ליטרין של ק' זוז מוקשה לענ"ד דלפי"ז אין הליטרא משקל קצוב והוא מדת חצי לוג ומשקלו משתנה ובש"ס וברמב"ם נחשב הליטרא למשקל קצוב וגם אין כובד דגים וצירם עולה כשלשה פעמים מכובד המים והיין]. והנה ידוע שמשקל הצענטימעטר מעוקב מים זכים בהיות מעלת חומם = $ציור בספר$ צעלזיוס = 1. גראמם והגם שהרמב"ם לא ביאר בדבריו מעלת חום המים וא"כ יסכן שבחן במשקלו מים הקלים יותר מעט בכובדם וכן לא כל מיני וסוגי היין שוים במשקל כובדם (שפעציפיצישע געוויכט) ומשתנה לפי חלקי האלקאהל הקלים וחלקי הצוקער והפאספאר אשר ימצאו במין היין הזה הכבדים מן המים ויתר היסודות השונים אשר בו וייני האקלימים השונות זו מזו יבדלו בטבעם וטעמם ומשקל כובדם [ועיין עירובין לדף ס"ד) ועיין מכות (דף ד') חבית מלאה יין שנפלה לים הגדול כו' חיישינן לשלשה לוגין שאובין שלא יהו במקום אחד יע"ש והיין אף למעלה על מי הים הכבדים יותר מצד חלקי המלח ויתר היסודות אשר בם וכן הנהרות הגדולים אינם מתערבין בראשית שטף מרוצתם במי הים שמימי הנהרות קלים יותר וצפים למעלה. ועיין שבת (דף ה') ועיין תב"ש לסימן כ"ח ס"ק כ"ד) שאינו מתערב דם עוף בשל בהמה כ"א היכא דמערבין ליה בידים אבל כל היכא דאין מערבין ליה רק זה נשפך ע"ג זה יעמדו זה למטה וזה למעלה וכתב דכן משמע במכות שם דאמרינן חבית מלאה מים כו' אלמא דהיכא דקאי וקיימא ולא ערבן ביד י"ל דקאי כל חד לחודיה וכ"ש דם דסמיך טפי כמ"ש בשבת ודף ע"ז) ודכן משמע ביומא (דף נ"ח) וה"נ משמע בנזיר (דף ס"ד) דמים עם אפר פרה עומדים ע"ג שאר מים והא דנדה (דף ע"א) י"ל דטיפה שנפלה לדם שבגומא שאני שהיא מתערבת עכ"ד ולפמ"ש לא מוכח מההיא דחבית מלאה מים שנפלה לים הגדול כו' דשאני התם שאינו מתערב בים הגדול לפי שמימי הים כבדין יותר ועמ"ש התוס' בנדה שם דר"ש דנקט שותת אפילו בארץ מתערב יפה אך גם דם עוף ובהמה אינם שוין כ"כ באיכותם ואינו מתערב מעצמו ועיין בר"ה (דף י"ג) ובזבחים (דף פ') גבי הניתנין במתנה אחת שנתערבו כו' וגבי צלוחית שנפלו לתוכה מים כל שהו אי יש בילה יע"ש אך התם היינו היכא כשמערבן יפה ומש"ה המערב יין חדש עם הישן תורם ומעשר ממנו כפי החשבון שדבר לח נבלל יפה לפי שיכול לערבן יפה]. בכל זאת אין ביניהם הבדל מורגש כ"כ במשקל כובדם וכאשר מדת הרביעית מבואר בפסחים ודף ק"ט) שהוא אצבעים על אצבעים ברום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע שהוא = $ציור בספר$ אצבעות מעוקבים אם האצבע = $ציור בספר$ צענטימעטר יהיה משקל הסלע שהוא ארבעה דינרין והרביעית הוא משקל י"ז וחצי דינר בקירוב וא"כ משקל הסלע = $ציור בספר$ מרביעית מים ויין בקירוב שהוא = $ציור בספר$ גראמם = $ציור בספר$ גראמם = $ציור בספר$ 103 גראמם שהוא יותר משמונה לאטה והוא דבר בלתי אפשר וכמבואר ביו"ד (סימן ש"ה) שיעור ה' סלעים של פדיון הבן שהוא ה' לויט וקווינט או ה' לויט ורביעית וכן פרש"י שהשקל הוא חצי אונקיא וכ"כ הרמב"ן ע"פ הנסיון אחר שבא לידו השקל וכ"כ הרב כפתור ופרח שהגיע לידו מטבע שקל ישראל ומצאו ג"כ מכוון לחצי אוקיא בריוח וכן שקל ומצא ששפ"ד שעורות שוקלים לויט בריוח וכ"כ הגאון ריעב"ץ ז"ל במגדל עוז. ומבואר מזה בהחלט שחצי היקף הכדור הוא שנחלק לששת אלפים פרסה וכסוגיית הש"ס דפסחים וא"כ מדת האמה = $ציור בספר$ מעטר והאצבע = $ציור בספר$ צענטימעטר ומשקל הסלע לפ"ז = $ציור בספר$ 12 גראמם והוא יותר מלויט ובאשר לא נדע מדת החום (טעמפעראטור) של המים ששיער הרמב"ם משקלה וגם הרמב"ם כתב ע"ד הקירוב ולא במכוון לא נוכל לצמצם משקל הסלע בדיוק גמור אמנם מבואר שממשקל הסלע א' לאטה בריוח מתבאר ג"כ מדת הפרסה והאמה והאצבע כמ"ש. וע"פ האמור נדע כל המדות שבתורה בשיעור קצוב ומדוייק באשר אורך היקף כדור הארץ הוא שיעור קצוב וידוע [ומדת המעטר = 1,4061. ארשין] ועפ"ז נוכל לחשוב שיעור חלה שהוא מ"ג ביצה וחומש והרביעית הוא ביצה ומחצה בחשבון ושיעור מדוייק במדת הליטער והקווארט ועיין מג"א (סימן תנ"ו וסימן ר"י) ובש"ך יו"ד (סימן שכ"ד) (ויהיה החשבון מכוון ע"פ מדידת הביצים שבזמנינו]

ולפי המבואר משקל הסלע = $ציור בספר$ אצבעות מעוקבים מים ובחולין (דף נ') נקדרה כסלע טרפה שאם תמתח תעמוד על הטפח וכתבו התוס' כשתקיף הסלע בחוט וימתח החוט ויהיה בארכו טפח וע"ש ברא"ש ובש"ך יו"ד (סימן ל' ס"ק ה') ובנקה"כ ובפר"ח ובסימן (מ"ח) ועכ"פ הוא בקירוב לזה השיעור [וע"ש דכמה יותר מכסלע כגון דעיילן תלת קשייתא בציפא בדוחקא בלא ציפא ברווחא וביומא (דף ע"ט) קאמר דשתי כותבות בלא גרעינתן לא הוו כביצה כותבת הגסה וגרעינתה הוי יתירה מכביצה אר"פ היינו דאמרי אינשי תרי קבי דתמרי חד קבא דקשייתא וסריח שהגרעין הוא יותר מן הכותבת וא"כ כדעיילן תלת גרעיני תמרה בציפא בדוחקא הוי כביצה ומחצה ובשבת (דף ע"ח) קאמר וכמה שיעורה כסלע והתניא כגרוגרת אידי ואידי חד שיעורא הוא ושיעור גרוגרת פחות הרבה מזה כמבואר ביומא (דף פ') ד"ה ושיערו ועיין בכורות (דף ל"ח) ויש ליישב ויעויין בתב"ש מ"ש בזה]. ואם היקף הסלע הוא ארבעה אצבעות שטח הסלע = $ציור בספר$ אצבעות מרובעות השוה להכפלת חצי היקפו עם חצי אלכסונו וכאשר כובד הכסף הוא $ציור בספר$ פעמים מכובד המים יעלה ע"פ החשבון עובי הסלע = $ציור בספר$ $ציור בספר$ אצבע והוא בקירוב = $ציור בספר$ אצבע שהוא פחות מחמישית האצבע. והגם שלא נוכל לשער זה בדיוק באשר היה מפותח פתוחי חותם אותיות וציורים כמ"ש הרמב"ן ז"ל ועיין בגיטין (דף כ') ובב"ק (דף צ"ז) איזהו מטבע של ירושלים כו' וישתנה עי"ז עוביו וגם משקל כובדו וגם שכובד הכסף $ציור בספר$ פעמים הוא רק בהיותו בלא שום תערובת (ליגאטור) בכל זאת נדע שהוא קרוב לזה השיעור וע' חולין (דף נ"ה) גבי ניקב הטחול דאי אשתייר ביה בעובי דינר זהב כשרה ובשו"ע יו"ד (סימן מ"ג סעיף ד') שעובי דינר זהב לא ידענו שיעורו ובכו"פ הוכיח בראיות שאינו יותר עכ"פ משליש אצבע ולפי המבואר שעובי הסלע הוא פחות מחמישית אצבע משמע שעובי דינר זהב הוא פחות מזה ועיין ביומא (דף ע"ב) ועמ"ש התוס' בב"מ (דף מ"ד) ד"ה אחד מכ"ה בדינר זהב ובכתובות (דף צ"ט) ד"ה נתן לו ובשבועות (דף מ"ד) ד"ה התקבלתי ובזבחים (דף קט"ז) ד"ה גבה חמשים ובבכורות (דף נ') ד"ה דמיזדבנא דדינר זהב היה שוקל ב' דינרי כסף לפי שהזהב כבד מכסף וגם דינר זהב היה עב משל כסף מדאמר מה מזבח שאין בעוביו אלא דינר זהב משמע דדינר זהב לא היה עוביו שוה לשל כסף יע"ש וכאשר כובד הזהב יותר מתשעה עשר בכובד המים וכבד הרבה מכסף אין הכרח לומר שהיה עב הרבה משל כסף וכוונת התוס' הוא רק שהיה עב משהו משל כסף עד שהיה משקלו כפלים. ומ"מ בודאי היה פחות מעובי הסלע [ומההיא דסוף חגיגה דמה מזבח שאין בעוביו כו' אדרבה משמע שהוא דק משל כסף והתוס' בשבועות ובזבחים לא הביאו מזה ועמ"ש התפא"י שבועות פ"ו] ועיין בחולין (דף קי"ט) תוד"ה בחטי ועדשים נמי כעדשים דר"ש בן שטח שהיו כדינרי זהב ועם שומריהם יש בהם כביצה שבחד שומר יש כמה עדשים [ועיין גיטין