אבן הראשה לה

הכתוב לדמות לטריפה לענין זה וכיון דבשעה שיצא האבר חוץ למחיצתו ל"מ שחיטת האם להתירה כיון שאינו במחיצתה והוי אמה"ח כקודם שחיטה גלי קרא דאף שאח"כ החזירה אין לה היתר כטריפה ונשאר האיסור הקודם ואהדרא קרא לאיסורא קמייתא דאמה"ח ועיין תוס' ביצה י"ב וגזה"כ דהוי כקודם שחיטה והרשב"א בת"ה הקצר קיצר וסמך על מה שביאר בתה"א שכתב ז"ל אבל חיותו של אבר זה אין לו תקנה עולמית ע"י שחיטה דגזה"כ שלא יופקע ממנו איסור אמה"ח ולזה נקט בלשונו חיותו ולא איסורו [ולהפמ"ג אין להקשות דכיון דעיקר האיסור משום ליתא דחיות א"א שיהא חמור מאיסור אמה"ח דאכתי שאני עיקור שאיסורו מחיים אינו אלא משום חלב אמ"ה ולאיסור אמ"ה מצינו ברוב הפעמים תקנה בשחיטה משא"כ הכא דגזה"כ שאסור משום טריפה]. ולפי מ"ש הכו"פ דשאני עיקור להבה"ג דהדר בריא ויש לו תקנה ברפואות וסמים לחבר הסימנין למקומן מיושב כמ"ש דחלב טריפה בלא"ה יאסר משום אמ"ה. ואין לומר דכיון שלא הי' איסור אמה"ח בחלב עד שנטרפה איסור אמ"ה וטריפות בהדדי קאתיין על החלב וממילא חל איסור טריפות על החלב דכיון שהחלב נהפך מגוף הבהמה ובשרה שהיה באיסור אמה"ח וחלב דעלמא חידוש הוא להתיר ממילא השתא שיש להעמידה באיסורה הראשון משום אמה"ח לסברא זו לא יחול עלי' איסור טריפות. גם דהא דאמרינן מיגו דחל על החלב ולא להיפוך דמתוך שאינו חל על הבשר אינו חל גם על החלב היינו דבהכרח האיסור חל על החלב כדי שלא יהא החלב מותר והכא דבלא"ה יאסור החלב נוכל לומר להיפוך דמתוך שאין איסור טריפות חל על אמה"ח אינו חל גם על החלב הבא ונהפך מגוף הבהמה. ואין להקשות דא"כ בטריפה כזו שיש לה תקנה ברפואה דהדרא בריא אלא שאין לה היתר כיון שנטרפה ממילא כשאין איסור טריפה חל עלי' מחיים יש לה תקנה ברפואה דליכא למימר דכיון שנטרפה שוב אין לה היתר דהא אין שם איסור טריפה עליה עדיין והדר דמי לעיקור שאין החלב אסור משום אמה"ח לפי שיש לה תקנה ולא יאסר החלב אלא משום טריפות ומיגו דחל אחלב הל אבהמה דלק"מ דאף אי סבר ר"ל דגם בטריפה כזו אינו חייב אלא א' י"ל דכיון דגם כדאין אחע"א יש על הבהמה שם איסור טריפות לקוברו בין רשעים גמורים כמ"ש יבמות ל"ב הוי בכלל כיון שנטרפה שוב אין לה היתר אף אי הדרא בריא גם דאי נימא מיגו דחל על החלב חל על הבהמה איסור טרפות שוב אין לה תקנה והיתר ותו יאסר החלב משום אמה"ח ולא יחול עלי' איסור טריפות מחיים וגם אין החלב אסור אלא כשהבהמה היא טריפה שיחול עליה איסור טריפות לכי פקע ממנה איסור אמ"ה ואם תהא לה תקנה ותותר לאחר שחיטה ולא יהא בה איסור טריפות גם החלב אינו חלב טריפה שאין החלב אבר בפ"ע אלא שנהפך מבשר הבהמה ואם לא תהא לה תקנה יאסר החלב משום אמ"ה. וא"ש גם להמהרש"ל הובא בט"ז סימן מ"ד ס"ק י"ג ובש"כ סרק ט"ו דגם נטלו הכליות ע"י חולי הגם שכבר נאסרה כיון שהקטינה לפחות מכשיעור חוזרת להכשירה כשגמרו לכלות ולהמק. ועיין פמ"ג סימן ל"ו במשבצות ס"ק ד' ובלב"ש סימן ל"ט ס"ק ל"ח ומשכחת טריפה שיש לה תקנה דתו לא יאסר חלבה רק מצד טריפות ומ"מ אינו חל בכולל על הבשר כמ"ש. גם דכיון שא"א כמעט לידע מחיים מה הוא בבטן הבהמה אם הקטינו הכליות וניקבה הריאה ויהא התראת ספק לא משכחת בזה שילקה על הבשר משום טריפה. (ומדיליף מינה לבשר שיצא חוץ למחיצתו וחזר שאסור אף שנעשה שינוי למעליותא משמע דאף כשתחזור לבריאותה אינה חוזרת וניתרת דאל"כ לא דמי לטרפה שלעולם יש בה סימן טריפות ולא נשתנית למעליותא ואין דנין משא"א). [ולכאורה י"ל שיחול איסור טריפה על החלב הגם שיש גם איסור אמ"ה כמ"ש דלהתוס' לוקה על חלב טרפה ומשום אמה"ח הוי ח"ש בעלמא כמ"ש הכו"פ שאינו אבר שלם ובא גם מאבר שיש בו בשר גידין ועצמות וכבר כתבו התוס' בשבועות דאיסור חל על ח"ש אך מדדייק בבכורות דמדאסרה תורה בב"ח ש"מ דחלב לחוד שרי ולא קאמר דאתי קרא למלקות מוכח דמשום אמה"ח הוי לקי ועמ"ש הרמב"ם פ"ה ממ"א דאבר שאין בו עצם כגון הלשון והכליות והביצים והטחול בין שחתך כולו בין שחתך מקצתו ה"ז אסור משום אמ"ה. והראב"ד השיג עליו וכתב הפר"ח דהוכחת הרמב"ם הוא מדקאמר דחלב הוי כאמה"ח ודהיתרו הוי חידוש. ודחה הפלתי דלכ"ע אסור מידי דהוה אח"ש והראב"ד ס"ל דליכא מלקות וסד"א לאסור חלב איסור בעלמא וחידשה תורה להתיר חלב לגמרי. ולכאורה י"ל הוכחת הפר"ח מדקאמר מדאסרה רחמנא בב"ח ש"מ הא חלב לחודיה שרי וכמ"ש. אך גם להרמב"ם קשה דהא אכתי י"ל דחלב לחוד אין לוקין עליו לפי שבא מכל הבהמה וגם מאבר שיש בו עצם ויש בכזית חלב מעט מאיברים שיש בהם עצם שאינו חייב עליהם עד שיפרוש כברייתו בשר גידין ועצמות וליכא מלקות בכזית חלב משום דליכא שיעור שלם והגם דאיכא משום בשר מן החי אכתי יקשה דמנלן להתיר דליכא משום אמ"ה דדלמא דוקא איסור בשר מן החי דהוי מדכתיב ובשר בשדה טרפה ע' פרש"י ותוס' דמשמע שפירש ממקומו ליכא בחלב דלא אסרה תורה אלא בשר שפירש ממקומו ולא כשבא החלב מהבשר שהיה במקומו וחלב אינו בכלל בשר ומ"מ איכא איסורא משום אמ"ה דכתיב לא תאכל הנפש עם הבשר דאבר חי מקרי נפש ובזה הוי ספי חלב בכלל שגם קודם שפירש כבר הוא אמה"ח ובא מאמה"ח. ובפרט לפמ"ש התוס' חולין דף ק"ב דאפי' למ"ד לאיברים עומדת מודה דלאו לחתיכת בשר עומדת בחייה ואינו בא אלא מאמה"ח ולא מבשר מן החי דלא הוי עד שפירש ממקומו ואז כבר הוא חלב ולא בשר גם דכיון דאיסור אבר חמיר טפי שאסור גם לב"נ מנלן לומר דגם משום אמ"ה ליכא דלמא החידוש הוי רק דמשום בשר מה"ח דקילא טפי ליכא וגם אי איכא אף משום בשר מן החי לכאורה להרמב"ם לא יצטרפו לכזית הח"ש דאמ"ה שבא מאבר שאין בו עצם והח"ש דבמה"ח שבא מאבר שיש בו עצם אלא דלפמ"ש במק"א קאי כר"מ דאיסורין מצטרפין]

ולכאורה להכו"פ יהא לחלב טרפה דין אמ"ה שאסור להושיטו לב"נ אך ע' כו"פ דגם להס"ד בבכורות דחלב אסור משום אמ"ה שרי לב"נ דלא מיתסר אלא מטעם רוטב אמ"ה מדכתיב הטמאים לרבות רוטבן וא"כ ה"נ אף אי היכא דאין היתר לאיסור בשחיטה נשאר איסור אמ"ה שרי לב"נ. ועמ"ש הש"כ לענין אם יש ס' בבהמה כנגד האבר האסור אי החלב מותר מטעם תערובות הגם דאמה"ח לא בטיל אף בפחות מכשיעור והש"כ הביא בשם הרשב"א דאיסור יוצא משום אמה"ח. והנה גם לפמ"ש דכיון שלאחר שחיטה לא יאסר משום אמ"ה אלא משום טרפה לא מתסר החלב מחיים משום אמ"ה ניחא כמ"ש דליכא כולל כיון דבשעה שנעשית טריפה אין האיסור כולל ולא אמרי' דלאחר שיהפך לחלב ויאסור משום טריפה יחול טריפות גם על הבהמה כיון שלא היה האיסור כולל בעת חלות האיסור דהיינו בשעה שנעשית טריפה. ולכאורה י"ל ג"כ אליבא דר"ל דטריפה אינו חל על אמ"ה דכיון דסד"א דגם חלב בהמה טמאה לשתרי דחלב חידוש הוא דוקא חלב טמאה אסורה לפי שיש איסור טומאה גם על הבהמה משא"כ חלב טריפה כיון שלא חל עדיין על הבהמה איסור טריפות והגם דפקע מהחלב איסור אמ"ה לא באה מבהמה טרפה ומתני' דכשירה שינקה מן הטרפה קיבתה אסורה י"ל כשנטרפה במעי אמה או כמ"ד אחע"א או דס"ל לר"ל דהוי רק מדרבנן וכן מ"ש טרפה שינקה מן