עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאבן הראשה

אבן הראשה קמח

Even Hareisho 148 · אבן הראשה · free full Hebrew text

Open in the reader →

ואין עול צדיק וישר הוא שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל שאל תחשוב שבעול ח"ו מעניש האבות בעד מה שהשחיתו בניהם באשר מידם היתה זאת כי יצאו בניהם לתרבות רעה. וכל דרכיו משפט באשר מום מעללי הבנים שחתו גם להאבות ולא להבנים לבד והאבות הראו בזה כי המה דר עקש ופתלתל וחוטאים בלא הנאה. וז"ש שימו לבבכם וגו' אשר תצום את בניכם לשמר לעשות וגו' כי לא דבר רק הוא מכם וגו' ולא הוצרך להשמיענו ששמירת התורה לא דבר רק הוא וביאור הדברים כי הנני מעיד בכם אשר תצום את בניכם לעשות את כל דברי התורה אשר נתאמץ בכל יכלתינו לטעת מטע אמת ואמונה על לב בנינו וצאצאינו כמ"ש באאע"ה כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וביתו אחריו ושמרו דרך ה' וגו' ואל תחשבו כי חינוך בניכם הוא דבר ריק מכם ואינו נוגע לנפשיכם ודי לכם כי תשמרו אתם את דברי התורה כי לא כן הוא כי הוא חייכם ואשר תצוו בניכם לשמור דברי התורה הוא חיי נפשיכם ובדבר הזה תאריכו ימים וגו' וע' קדושין (ל')

ובזה יתכן לבאר הכתובים בירמיה (ה') ה' עיניך הלא לאמונה הכית אותם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב שאמר הלא מה שהכיתם ביסורין ופורעניות וגזירות עשית כן למען ישובו להאמין בה' ותורתו ולא יאמרו הנה ככל הגוים בית ישראל וכמ"ש יחזקאל כ') והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן וגו' ובחפצם להתערב בגוים ולהתחקות למעשיהם יאמרו להם גש הלאה וצא טמא יקראו למו ובגועל נפש ישקצום ויתעבום ולו חכמו ישכילו יחזו בעיני בשר כי מיד ה' היתה זאת ולולי זאת היה מן הנמנעות שישנאו לאנשים חפצי קרבתם ונכנעין אליהם אשר אך בזאת יתאמרו ויחשבו למצוא הצלחתם אם יפיקו רצון וימצאו חן בעיני העמים ויפנו עורף לעמם ואמונתם. ובכ"ז חזקו פניהם מסלע ובקשי ערפם יאמרו כי המה מוכים באשר עוד בשם ישראל יכונו ולא עינים להם לראות כי יד ה' נגעה בם. ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך ה' משפט אלהיהם והנה על בני הדור החדש למדתי זכות כי נואלו באשר מעולם לא ידעו דרך ה' כי אבותיהם לא חנכו אותם בתורה ומוסר ובב"מ (דף ל"ג) אלו ע"ה שזדונות נעשות להם כשגגות ובאשר חונכו מנוער בדרכי נכרים נואלו והם דלי מעש ודעת ה' ולזאת אמרתי אלכה לי אל הגדולים ואדברה אותם כי הם ידעו דרך ה' משפט אלהיהם. אלכה לי אל הגדולים ובאים בשנים וזוכרים עוד את אבותיהם וראו בימי נעוריהם אנשים חסידים ותמימים אשר שמעו מפיהם דברי תורה ומוסר כי הם ידעו בימי נעוריהם דרך ה' ואדברה אותם דברי תוכחה מדוע חנכתם בניכם בדרך שובב ופרוע ולא חנכתם בדרכי התורה אך המה יחדו שברו עול נתקו מוסרות וגם האבות פרקו מעליהם עול מלכות שמים אשר היה עליהם מקדם בימי נוער ולא יפלא איפה על בניהם אשר שכחו מכל וכל את ה' ותורתו. ובהושע (ד') כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם וגו' ע"כ תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה שכאשר יש בכם רוח ומחשבת זנונים לכן בנותיכם הם זונות בפועל לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו וגו' וכמ"ש בסוטה (דף מ"ז) משרבו המנאפים כו' ואין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו ולא יגדל עונשה ופשעה באשר למדה דרך בעלה ובאשר הם עם הזנות יפרדו ילמדו גם נשיהם דרכיהם לזכות וע' מגילה (י"ב) איהו בקרי ואיתתיה בבוציני ונשים קלות הדעת עלולין ביותר להתפתות ולחטוא. אמנם צריך לבאר דקדוק לשון הכתוב שלא אמר כי אתם עם הזונות תספרו אחר שמדבר בלשון נוכח לא אפקוד על בנותיכם וב ויתכן לפרש שאמר לא אפקוד על בנותיכם וגו' באשר דינו בנותיכם וכלותיכם) עם הזנות יפרדו מקהל ה' בהיותם מעודם בחברת בנות שובבות רודפי עגבים וכאשר נתגדלו בחברתם למדו אורחותם וזדונות נעשה להם כשגגות באשר כל רגש מוסרי ודתי מוזרה להם. אמנם ביתר שאת עצמו פשעיכם אשר בהיותכם אמונים על ברכי אבותיכם הישרים ידעתם מה ה' דורש מהאדם וגם עתה פעמים תארחו לחברה עם יראי ה' שומרי תורתו אשר יגלו למוסר אזניכם, ובכל זאת רוח זנונים התעה אתכם (אשר מזה בא חטא בניכם בפועל) ולא תשימו אל לב להטיב דרכיכם. וע' סוף סוכה משום ברתיה קנסינן ליה לדידיה אמר אביי אין כדאמרי אינשי שותא דינוקא כו' ומשמע שם שכבר היתה גדולה שהלכה ונשאת לסרדיוט כו' ע"ש וע' (סי' קכ"ח סעיף מ"א) ובמ"א (ס"ק ס"ב) ממ"ש בכתובות (מ"ה) ובמגילה (כ"ה) דשרי ליה לבזויי בגימל ושין ופרש"י ע"ש. ואין לומר דהיינו כמ"ש בנדה (ל"א) תלה הזכרים בנקבות ונקבות בזכרים כו' ולזה הבת מחללת אביה והבן את אמו ולא את אביו דז"א דהא בסנהדרין (דף נ"ב) א"ר אשי כמאן קרינן רשיעא בר רשיעא ואפילו לרשיעא בר צדיקא כמאן כהאי תנא ויליף ממ"ש את אביה היא מחללת הרי דל"ש

דרוש ז

יש לבאר דברי המדרש וילקוט תהלים (ל"ח) אין מתום בבשרי מפני זעמך התחילו ישראל לומר כי עונותינו רבו למעלה ראש. א"ר יצחק לאדם שעובר בנהר ורגליו שיקעות ומשאוי עליו אמרו ליה העבר משאוי מעליך ואפה שילף את רגליך כך אמר הקב"ה לישראל מפני מה אתם אומרים כי עונותינו עברו ראשינו יעזוב רשע דרכו ואני מרחם אתכם עכ"ל והדברים סתומים ולא נדע מה בא להשמיענו בהמשל הזה וגם פשטות הכתובים שם אמרו ה' אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני וגו' כי עונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני וגו' מוקשים בראשית הנשקפה כי מה יצדיק נפשו בזה שעונותיו עברו ראשו הלא כאשר עצמו פשעיו ראוי הוא לעונש בקצף וחימה ואם אמרו כי עונותי עברו ראשי נמשך עמ"ש מקודם אין מתם בבשרי מפני זעמך וגו' הוא למותר להגיד בעמדו בתחנונים לפני הי"ת סיבת הקצף והזעם. ואף כי נשפך שיח ותחנונים לפני הי"ת היודע תעלומות ובוחן כליות ולב בדברי שפתים וכן הוא רצונו ית' להתפלל לפניו בהגה ולשון כפי קוצר בינתינו והשגתינו בכ"ז גם לפני מלך בו"ד אינו מגדר המוסר לדבר לפניו ולספר לו מדוע יקצוף עליו כי המלך יודע בעצמו סיבת קצפו ואם אמר זה דרך וידוי כמפרט חטאיו לא יתכן לשון כי עונותי שהוא נמשך עמ"ש למעלה

וביאור הדברים כי באשר עבירה גוררת עבירה קשה על הרשע לעלות ממצולות העונות אשר נשקע בה בלי ישע ועזר מלמעלה וצדיקים לבן ברשותן ולכל אשר יבינו בדעתם ושכלם יטה חפץ לבבם, ובידעם כי אין טוב לגבר אך כי ילך בדרכי ה' ותורתו זאת היא חפץ לבבם ותשוקתם כל הימים והרשעים שהן ברשות לבם כמאמר רז"ל וכמ"ש אמר נבל בלבו יזנו אחרי מראה עיניהם וגילולי לבבם ותאות לבבם שורר ומושל על כת תבונתם ויאפיל אור השכל וזהרו בהיותו כעבד סר לממשלת תאות יצרם עד כי יצדיק גם הוא את משאלת לבבם ואם כי נחשוב בחפזי כי יעשו מעשיהם בעצת שכלם ודעתם יבין כל חוקר דבר לאשורו היודע לחדור בכחי הנפש ומסתריו כי אך בשרירות לבם ומראה עיניהם ילכו ובהגבר כח תאותם על כחי נפשם