אבן הראשה קלו

והוא באשר מקודם לא היו ישראל ראויים עוד לעשות להם נס לטובה ורק כאשר המצרים הרבו להרע ולהצר להם ענשם הי"ת כיד פשעם ומזה היה גאולה ופדות לישראל וגם עתה אמר משה ה' ילחם לכם שהוא יעניש המצרים על רדפם אחר בני ישראל וא"ל הי"ת מה תצעק אלי ותבקש להעניש המצרים ומזה יטיב לישראל הגם שאינם ראויין עוד לנס מצד מעשיהם אמור להם שיסיעו דברים מלבן ואז יהיו ראויים לנס וידעו יושבי תבל כי הי"ת מתנהג במדת החסד להטיב לטובים ולא במדת הדין לבד (ולזה לא קטרג שר של מצרים אלא על הים שנעשה להם נסים וגם לא היה לו טענה מקודם עד עתה שבא להוציאם לחירות לעולם ולהאביד המצרים) ולשון נסיעה הוא העתקה והילוך ממקומו וכן העתקת המחשבה ועד"ז לשון הסעת דבר מלבו וז"ש דבר אל בנ"י ויסעו שיסיעו דרכם ומחשבותם וכאשר נסעו מול הים ובאו לתוך הים הראו בזה שהטיבו דרכם להאמין ולבטוח בה' בקפצם לתוך הים כדבר ה' ואז זכו לנס כאשר האמינו אמונת אומן בהי"ת

וראיתי כתוב בספר לגאון אחד כי ההנהגה ההשגחית בהיותה נסתרת בדרך טבעי היא העולה על נס מפורסם וגלוי כי בהיות האיש המקבל רצוי ושלם תגיענו ישועת ה' באמצעות פעולתו להזמין לו פרנסה בשלחו ברכה במעשה ידיו למען יהיה צינור מוכן לקבל השפע האלהית וכאשר אינו ראוי והגון לזה תבא הישועה בזולתו ויהיה נס החלטיי כענין נסי מצרים וקי"ס להיות ישראל בימים ההם עדיין אינם מוכנים לזה כמאמר רז"ל (ילקוט עקב רמז תתכ"ח) עם מקרב גוי אין כתיב כאן אלא גוי מקרב גוי מלמד שהיו אלו מגדלי בלורית ואלו מגדלי בלורית כו' ולזה אמר ה' ילחם לכם ואתם תחרשון ושכן מפורש בדברי רז"ל בשבת (דף נ"ג) באמרם מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק ולא היה לו שכר מניקה ליתן ונעשה לו נס כו' ומסקנת הגמרא אדרבה כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית והיינו שהוא גרוע מה שלא נעשה לו נס טבעי עכ"ד. ולענ"ד מדברי הש"ס שם מוכח להיפוך מדא"ל אביי לרב יוסף אדרבה כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית ופרש"י ולא זכה ליפתח לו שערי שכר ויפלא הדבר האם יורה מה שנעשה לו נס גלוי שנפתחו לו כו' ולא זכה שישלח ה' ברכה במעשה ידיו שהוא מעלה נשגבה יותר מזאת שהוא אדם גרוע ביותר והלא לכמה צדיקים נעשו נסים גלויים ומפורסמים ונשתנה להם סדרי בראשית וע' תענית (דף כ"ה). אמנם כוונת הש"ס הוא שמה שנשתנו לו סדרי בראשית שהוא נס גלוי ונפלא ולא נפתחו לו שערי שכר שהוא נס נסתר הבא בדרך הטבע ואין הי"ת עושה נסים ונפלאות גלויים זולת כאשר יחפוץ להראות גבורותיו ונפלאותיו ליושבי תבל למען יאמינו בו ויעבדוהו או לענין נחוץ ביותר לאדם גדול וצדיק ולא קצרה יד ה' להזמין לו פרנסתו שיהיה לו מה ליתן שכר מניקה ולמה נשתנה לו סדרי בראשית שהוא נס גדול ונפלא ולא עביד קב"ה נסים גלויים בכדי. ומה שלא הזמין נו ה' פרנסתו הוא באשר נגזר עליו לחיות חיי עוני ומחסור ואם נפתחו לו שערי פרנסה היה גם הוא נהנה מזה כי חייו קודמין ואם היה שכרו מעט היה מוציא על פרנסתו ואם הרויח כל כך עד שהיה לו ניתן שכר מניקה כבר היה לו במה להתפרנס בריוח ולזה נפתחו לו כו' כדי שיתפרנס התינוק והוא ישאר בעוני וחוסר כל. ולזאת נראה ממה שנשתנו לו סדרי בראשית ונעשה נס גדול בזכות התינוק ולא נפתחו לאביו שערי שכר שהוא אדם גרוע ביותר שגם זכות התינוק לא הועיל לו ליפתח לו שערי שכר וכאשר מרוב גריעותו לא היה אפשר להמציא פרנסת בנו בדרך טבעי היה נחוץ לעשות נס גדול ונפלא בזכות התינוק והוא מורה על עוצם גריעות האב שנשתנו סדרי בראשית ולא נפתחו לו שערי פרנסה שאוא דבר קטן הרבה מזה כדי שלא יבא לו שום הנאה והרוחה בזכות בנו. ואם לא היה גרוע ביותר היה מועיל לו זכות התינוק להרויח פרנסתו ושלא יצטרך לנס גלוי. וכן מתפרש מ"ש כמה קשים מזונותיו כו' דמתרחיש ניסא ולא אברי מזוני וגם ע' פרש"י שאין נס זה רגיל שיבראו מזונות לצדיקים בביתם כו' וגם זה נס גלוי ואינו ע"ד טבעיי וע' תוס' (דף קנ"ו) דע"י זכות גדול משתנה המזל. וכן מה שהביא ממה שאמר מרע"ה ה' ילחם לכם ואתם תחרשון נסתר לפי המבואר למעלה מדברי רז"ל שלא זכו לנס קריעת ים סוף עד שהסיעו דברים מלבן וקפצו לתוך הים וע' סוטה (דף ל"ו) כשעמדו ישראל על הים כו' זה אומר אני יורד תחלה לים כו' שהראו עוצם אמונתם בהי"ת במס"נ והיו אז במעלה גדולה ונשאה וגם הרבה הי"ת להראות אז מופתים עצומים וגלויים למען דעת כי אין עוד מלבדו. ובחולין (דף קל"ט) אסתר מן התורה מניין ואנכי הסתר אסתיר שיהיה הסתר פנים וגם הישועה לא היה בדרך נס גלוי רק בדרך הסתר באמצעות מרדכי ואסתר אף שהכל היה בנס ובהשגחת הי"ת. והנביא אומר (מיכה ז') כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות בנסים גלויים ויקבלו הכל את עול מלכותו וישובו לעבדו באמת

דרוש ב

יש לבאר דברי הש"ס בנדרים (דף פ"א) דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פרשוהו עד שפירשו הקב"ה בעצמו דכתיב ויאמר ה' על עזבם את תורתי וגו' היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה אמר רב יסודם אמר רב שאין מברכין בתורה תחלה ובלשון פרש"י שאין מברכין כשמשכימין לתלמוד תורה ופ"ח מתוך שהם זהירין לעסוק בתורה ורגילין בה אינן זהירין לברך כשפותחין כו'. ולכאורה תמוה לומר שת"ח לא יזהרו לברך ברכת התורה דהוי חיובא כמ"ש בברכות (דף כ"א) מניין לברכת התורה לפניה מן התורה שנא' כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלהינו ומאי הא דקאמר רבינא דמפני מה אין מצויין ת"ח לצאת מבניהן ת"ח משום שאין מברכין בתורה תחלה וכאילו הן מצויין להיות רשעים שילמדו בלא בה"ת והלומד שלא ע"מ לעשות נוח לו כו' ואם הן רשעים יזלזלו גם בכל המצות וברכות ולמה יזלזלו דוקא בבה"ת

ועמ"ש השאג"א (סימן כ"ד) דרבינא הקדמון דקאמר זאת אומרת הרהור כדבור דמי דאי ס"ד לאו כדיבור דמי למה בע"ק מהרהר בלבו ע"כ דסבר דבה"ת לא הוי מה"ת מדבעל קרי אינו מהרהר בה"ת לפני ק"ש שמהרהר בלבו דסתמא דמתניתין משמע דמיירי אף כשלא בירך היום בה"ת. ולענ"ד י"ל דגם רבינא סבר דבה"ת מה"ת ומה שאינו מהרהר בה"ת לפני ק"ש היינו כמ"ש הב"י (סימן מ"ז) עמ"ש בירושלמי דהא דאמר משקרא ק"ש א"צ לברך שכבר נפטר באהבה רבה והוא ששנה על אתר דמש"ה צריך שילמוד מיד משום דק"ש ותפלה לא חשיבי לימוד לענין זה דדברי תחנונים ותפלה לחוד ודברי ת"ת לחוד וק"ש כדברי תפלה הוא ועמ"ש במק"א בההיא דר"ה (דף כ"ח) מנחות (צ"ט) מגילה (ג') והגם דאי בעי פטר נפשיה כו' הכא אינו קורא אלא לשם ק"ש, וגם בלא"ה י"ל דכיון דיליף מקרא דכי שם ה' אקרא ופרש"י כשבא משה לפתוח בדברי שירה א"ל לישראל אני אברך. תחלה ואתם ענו אחרי אמן כי שם ה' אקרא בברכה אתם הבו גדל לאלהינו באמן הכי מפרשי לה במס' יומא (דף ל"ז) וביומא שם קאמר עמ"ש שהן עונין אחריו בשכמל"ו דא"ל משה לישראל בשעה שאני מזכיר שמו