אבן העוזר על הש"ס לג

שהוא אומר בזה העירוב יקנה לי שביתה, ע"כ קונה אף דפיל הוליכו דלא גרע מאלו לא הוליכו כלל, דאי לאו דחכמים גזרי שם הוי אמרינן כיון דהואיל ומצי לאמטויי כו', אבל כאן איירי דלא אמר הוא כלום רק סמיך על הקטן שיאמר כן ולא אלים כו', למידין מזה דלפי' רש"י אם אמר הוא בזה העירוב יקנה לי שביתה שם, אף אם שלח קטן או פיל ומצא שם העירוב במקומו מהני, וזה פשוט

שם בא"ד ואע"ג דבפ"ק דפסחים כו' עכ"ל, לכאורה אין זה קושיא, דהא שם מבואר דאמרי אנן בדקנוהו, ע"כ לא משקרי כדאמר שם דהימנוהו רבנן בדרבנן, אבל כאן דבעל הבית צוה להם, דאפילו בגדול גופא י"ל דאין חזקה דשליח עושה שליחותו, ואף דלהמסקנא בגדול אמרינן חזקה שליח כו', מ"מ בקטן לא אמרינן חזקה זו, אבל שם דמי לגדול למ"ד אין חזקה שליח עושה שליחותו, דמ"מ אם בא ואמר אני עשיתי שליחותי לכ"ע נאמן, כמ"ש הרא"ש דודאי לא אמרינן דמשקרי, וע"כ צ"ל דהתוס' הקשו זאת לשיטתן, דע"כ אפילו בזה אין קטן נאמן, דאל"כ למה אוקי לקמן בעומד ורואהו, הל"ל דאיירי דבא הקטן ואמר אני עשיתי שליחותי והוא נטל ממני, אבל לשיטת רש"י דלדידיה א"צ לחלק בין סמיך לגמרי עליו, ואפי' אי סמיך לגמרי עליו ס"ד דהמקשה דליכא חזקה כו'. ומדיוקא דרישא לא קשה לרש"י כמ"ש לעיל, ע"כ וודאי י"ל מהא דפסחים כדפרי', וע"כ קשיא ליה לרש"י אהא דפריך וליחוש דלמא לא שקיל מיניה, ולא משני דאמר הקטן אני עשיתי שליחותי ונטל ממנו דבכה"ג הקטן נאמן, לכן פי' רש"י לא שקיל מיניה ולא מערב ליה, פי' דיש לחוש ג"כ שנטל ממנו ולא עירב, ובמ"ש א"ש דעת הטור או"ח סי' ת"ל (תל"ז ס"ד ועין במ"א ובאליהו רבה שם) דאפילו בבית אחרים הקטן נאמן, וע"כ ס"ל כשטת רש"י שכתבתי, וכ"מ בסי' ת"ט (ס"ח) דהטור כרש"י ס"ל, וכן מוכח בש"ס דפסחים שם דאפילו בבית אחרים נאמן הקטן ודוק

דף ל"ב בד"ה תאנים מתאנתי כו', לכאורה יל"ת דהנה כשנעמוד בדעת הפלוגתא דר"נ ור"ש, צ"ל דר"נ ס"ל דהחזקה שליח עושה שליחותו אין עושהו בוודאי, כיון שיש חזקה כנגדו שהיא בחזקת טבל ע"כ הוי ספק, לכן בשל תורה אזלינן להחמיר ובדרבנן אזלינן להקל, אבל ר"ש ס"ל דחזקה דשליח כו' עושהו בוודאי, ע"כ גם בשל תורה אזלינן להקל, ע"כ שפיר מייתי ראיה דאי ס"ד דספק הוי, הוי לן למיזל לחומרא בטבל דהוי דבר שיש לו מתירין, כדאיתא בנדרים ד' נ"ח (ע"א) וביו"ד סי' ק"ב, וקייל"ן ספק בדבר שיש לו מתירין אפילו בדרבנן אזלינן לחומרא כדאיתא פ"ק דביצה דף ג' ע"ב וביור"ד (שם ס"א). שם ע"ב בד"ה והא קמשתמש כו' דקאי בכרמלית עכ"ל, אבל רש"י לשיטתו דלקמן דמיירי אפילו במופלג טובא, וע"כ אפי' בכרמלית אסור לטלטל פחות פחות מד"א (כמ"ש ססי' שמ"ט ס"ה) אפי' בה"ש, לכן לא תירץ רש"י כן, מיהו יל"ת עוד דהני אמוראי ידעי דמצי לאוקמי מתניתין למטה מי' ברבים מכתפין עליו וגבוה ט' דאז גם העירוב בר"ה, ודו"ק. בד"ה הכא כו' ומהר"י מפרש כו' דעוקרו מכרמלית כו' עכ"ל, ולהמסקנא דלמטה מי' הוי ר"ה, נמי י"ל דוודאי הנטיי' של הנוף הוא למטה מי' מהארץ לכן הוי ר"ה, ולמעלה מי' ולמטה קאי אזקיפה גופא, אם הזקיפה היא למעלה מי' מן הנטיי' אז הוי רה"י ואינו עירוב, אבל אם הזקיפה עצמו אין גבוה י' מן הנטיי' אף שהיא גבוה מן הארץ י' לא הוי רה"י, כמ"ש התוס' (דף ל"ג בד"ה דהדר זקיף כו') משום דהגדיים בוקעין תחתיו וגם רה"ר נמי לא הוי, כיון דגבוה מן הארץ י' והוי כרמלית, מש"ה עוקרו מהכרמלית כמהרר"י, ויש הוכחה לפירושו מדנקט התנא למעלה ולמטה ואיירי בהדר זקיף, ולא נקט לשון גבוה ונמוך ובדלא הדר זקיף, אבל למהרר"י ניחא דבדלא הדר זקיף גם בלמטה מי' לא הוי עירוב כיון דמופלג טובא הוי מעביר ד"א בר"ה, אבל לשטת רש"י לאו הוכחה היא דהתנא לא מל"מ דינו בדלא הדר זקיף, דאז גם בגבוה הנטיי' העי נמי עירוב משום דיכול להביאו דרך עליו עד תוך ד' אמותיו כמו מרה"י לרה"י והוי הוא ועירובו במקום א', אבל ר"י בתוס' מפרש דרך עליו בפי' אחר כמ"ש התוס' לקמן (בד"ה והא כו') ועיין מהרש"א, ולפמ"ש לקמן בכוונת רש"י, דרש"י פירש למאי דס"ד א"ש ודוק

דף ל"ג רש"י בד"ה והוא נתכוין לשבות כו' פחות פחות מד"א כו' עכ"ל, התוס' הבינו מפי' רש"י דפחות פחות מד"א מותר בין השמשות לרבי, ולפי הבנתן ברש"י יש תמיהות הרבה בכל הסוגיא על רש"י, חדא למה נדחק רש"י לפרש דמיירי במופלג טובא, הלא שפיר י"ל דאין רק ב' או ג' אמות כמ"ש התוס', ותו גם במופלג טובא שרי כמ"ש הרר"י (בד"ה הכא כו') כיון דהעקירה מן הכרמלית, תו הקשו התוס' על פי' רש"י אמאי קרי ליה מושיט לפטור בזה כנגד זה, הא באמת מעביר הוי כיון שיש יתר מד"א, תו הקשו התוס' בד"ה או בראש המגדל כו' (דף ל"ד ע"א) קושיא גדולה על רש"י עיי"ש, תו שרש"י לקמן (שם) בסוף הסוגיא בלשון שני. דפירוש בראש המגדל פי' וז"ל ולא מצי למשקליה ולאיתויי' לראש המגדל ונמצא מעבירו ד"א בר"ה עכ"ל, מלבד שלשון זה הוא מגומגם דהכי הו"ל לכתוב ולא מצי לאיתויי' לראש המגדל משום דאז מעבירו ד"א בר"ה, יש לתמוה עוד דדבריו אלו סותרים למ"ש רש"י בכל הסוגיא דיכיל לטלטל פחות פחות מד"א בר"ה, תו יש לתמוה למה בלשון הראשון שם לא כתב רק פי' אחד משום דיהיה ראש המגדל חוץ למקום שביתתו ד"א, ובלשון השני פי' שני פירושים האחד פי' הנ"ל, ועוד פי' משום העברת ד"א בר"ה, תו למה מפרש רש"י בלשון ראשון שם דהמגדל היה גבוה הרבה הל"ל דגבוה י', תו יש לדקדק כאן דכתב (בד"ה והוא נתכוין כו') ולקמן פריך והא איבעי כו' ואין זה דרכו לכתוב בגמרא מה דפריך אח"כ מיד תכ"ד. ולתרץ כ"ז נלעד"ל בכוונת רש"י, וצריך אני להקדים שיש לתמוה על התוס', דלפי מה דס"ל להתוס' דפחות פחות מד"א גזרו נמי בה"ש, א"כ איך כתבו התוס' בד"ה הכא, ובד"ה או בראש המגדל כו' להקשות בפשיטות על רש"י וסוברים בפשיטות דמכרמלית לרה"י דרך ר"ה אפי' במופלג טובא לא גזרו בה"ש, וע"כ ס"ל להתוס' דשבות דפחות פחות מד"א הוא חמור מן שבות דכרמלית לרה"י דרך ר"ה, וזה אינו להסכמת כל הפוסקים בר"פ מי שהחשיך (דף קנ"ג ע"ב) בהא דהתירו לטלטל שם פחות פחות מד"א, ועוד אמרו שם דיכול לרוץ בבת א' תחת חבילתו, והסכימו שם הרמב"ן והר"ן וסמ"ג וסה"ת הביאם שם הש"ג וש"ע ס"ס רס"ז, דלכ"ע עדיף לטלטל פחות פחות מד"א מלרוץ בב"א דחיישינן שמא יעמוד מעט בר"ה אך דפליגי שם אם א"א לו לטלטל פחות פחות מד"א אי שרי לרוץ עם כיסו בבת א', דשמא לא התירו אלא חבילתו דמשאו כבד ואיכא הכירא עיי"ש, הרי דלכ"ע טלטול בבת א' ממקום המותר הוא חמור מלטלטל פחות פחות מד"א, וא"כ לפי מה שנתבאר בתוס' והסכימו כל הפוסקים דפחות פחות מר"א גזרו בה"ש, מכ"ש מכרמלית לר"ה במופלג טובא, או דרך ר"ה לר"ה פשיטא דגזרו ביה בה"ש, דחיישינן שמא יעמוד בר"ה מעט והוי קרוב לחיוב חטאת

ועפ"ז נבאר כוונת רש"י ז"ל בכל הסוגיא, דודאי גם רש"י ז"ל ס"ל דפחות פחות מד"א גם בה"ש גזרי ביה, מכ"ש לטלטל מכרמלית דרך ר"ה לרה"י, או מכרמלית לר"ה יותר מד"א דקרוב טפי לאיסור תורה שמא יעמוד מעט (כמבואר שם ר"פ מי שהחשיך ובפוסקים שם) פשיטא דגזרי ביה בה"ש, ותחלה ס"ד דהמקשה דלמטה מי' הוי כרמלית, לזה צריך רש"י לפרש דע"כ אפי' במופלג טובא נמי איירי וקא מטלטל פחות פחות מד"א, והיינו משום דקשיא ליה לרש"י בהא דמשני באילן הנוטה חוץ לד"א עסקינן, א"כ קשה מאי איריא למעלה מי' אינו עירוב דהוי איסור דאורייתא, הל"ל רבותא אפי' למטה מי' אם העירוב רחוק מד"א ממקום שביתתו אפ"ה אינו עירוב, ואף דליכא איסור תורה דהא מכרמלית עקר, אפ"ה כיון דקרוב הוא לאיסור תורה דחיישינן שיעמוד פורתא בר"ה גזרי נמי בה"ש, והל"ל בזה דאינו עירוב וכ"ש בלמעלה מי' דהוי איסור תורה גופא, ע"כ מפרש רש"י דאפילו במופלג טובא נמי הוי עירוב אי הוי למטה מי', והטעם הוא דס"ל לרש"י דודאי פחות פחות מד"א בר"ה עצמו, זה הוא שבות חמור וגזרי ביה בה"ש, וטעמא דמילתא הוא משום דחיישינן שמא פעם א' יצטרך למהר ולחפוז מאוד לדרכו אשר הולך בה וילך בכת א', וכן אם ירצה לילך מכרמלית דרך ר"ה ומופלג טובא נמי גזרי בי' בה"ש, דקרוב הוא לאיסור תורה פן לפעמים לא יצטרך כ"כ ויעמוד פורתא נמצא דמעביר ד"א בר"ה, אבל בנ"ד אם העירוב הוא למטה מי' דהוא כרמלית שרי אפילו במופלג טובא משום דיכול להוליכו פחות פחות מד"ח, ובזה לא גזרי בה"ש דממ"נ