אבן העוזר על הש"ס כט

ע"ב בד"ה ק"ו מחצר כו' ואמחיצה ד' הוא דעביד ק"ו כו עכ"ל, לכאורה מבואר מדברי התוס' דמבוי שיש בו עומד מרובה מד' רוחות פסול וכן הבינו המפרשים, וצ"ע דלפ"ז קשה היכי יליף הש"ס למבוי מחצר, הא איכא למיפרך מה לחצר שכן עומד מרובה מהני ביה בכל ד' מחיצות, תאמר במבוי דלא מהני בי' עומד מרובה בד' מחיצות לכן לא מהני ביה גם במחיצה רביעית, דכה"ג כתבו התוס' ד"ה שפרצתו בד', ועוד הא מבואר דמבוי פרצתו בי', הרי דמהני עומד מרובה במחיצות שבצדדין, ואין לומר דדוקא בכל המחיצות לא מהני, אבל במחיצה אחת דומיא דמחיצה ד' מהני, דא"כ גם למחיצה א' מנלן, נימא היא נותנת כמ"ש התוס' לקמן (בד"ה תאמר כו'), ועוד דלקמן דף י' (ע"א) אמר למילף מבוי מפסי ביראות בק"ו, ומה פסי ביראות דפרוץ מרובה על העומד מהני כו', ק"ו מבוי דפרוץ מרובה על העומד לא מהני בו כו' עיי"ש, וע"כ במחיצות שבצדדין מיירי, דאי במחיצה ד' ודאי מהני פרוץ מרובע על העומד היכא דאיכא לחי דומיא דפסי ביראות, אלא ע"כ בשאר מחיצות מיירי, הרי מבואר דפרוץ מרובה אסור במבוי, הא עומד מרובה שרי גם בשאר מחיצות, ותו קשה מי דוחקן להתוס' בזה הא מעיקרא לק"מ, די"ל ודאי פשוט הוא דעומד מרובה על הפרוץ מהני במבוי כמו בחצר, וכמו כלאים וסוכה כן שבת, בחדא לישנא קבלנו למר לא תפרוץ רובא ולמר גדור רובא כדלקמן דף (ט"ו ע"ב) ולא חילקו בין חצר למבוי, אך במחיצה ד' דמן התורה שרי בלא שום תיקון ורבנן הוא דאיצטריכו לחי וקורה, וסד"א דעומד מרובה לא מהני בו, ע"כ יליף דעומד מרובה במחיצה ד' מהני כמו לחי וקורה, וכ"כ רש"י בד"ה ניתרת בעומד מרובה כו' בלא שום תיקון כו' אינו דין שיהיה ניתר כו' בלא שום סימן אחר עכ"ל, והכי ילפינן מה חצר שאינה ניתרת בלחי אפ"ה ניתרת בעומד מרובה בלי שום תיקון, ק"ו מבוי שניתרת בלחי מצד ד' אפילו ג' מחיצותיה עומד מרובה על הפרוץ, כ"ש במקום לחי הים ניתרת במחיצה ד' בעומד מרובה, ומאי קשיא להתוס' ע"ז, ותו דהוא נגד כל הפוסקים שסתמו דבמבוי נמי עומד מרובה מהני ביה, ותו מה קישור לדברי התוס' אלו עם מה שכתבו דיליף ממרובעים, ע"כ נ"ל דדברי התוס' אלו מקושרים במ"ש לעיל שכתבו אע"ג דחצר ומבוי שוין מ"מ יליף ממרובעין, ע"ז כתבו הוכחה לזה דבלא"ה ע"כ צ"ל דלאו דוקא מחצר ילפינן אלא ממרובעין, דהא אמחיצה ד' הוא דיליף ק"ו, אבל זה שיועיל עומד מרובה בד' מחיצות ליכא למילף, וא"כ מנלן באמת דמהני במבוי, אלא ע"כ דזה הוא פשוט דקבלנו עומד מרובה דמהני מן התורה בין בחצר בין במבוי, אך דבעי למילף דלמחיצה ד' א"צ לחי כשעומד שבו מרובה, וא"כ קשה למה הוצרך למילף זאת מחצר נילף מניה וביה ממבוי עצמו, השתא במחיצה הארוכה שבצדדי המבוי דלא מהני שם לחי, דדוקא בחד מחיצה מהני לחי, ועוד אם יהי' בצד הארוך דמבוי פתח ולחי א"כ יהי' רחבו יתר על ארכו ואין ניתר בלחי, אפ"ה מהני ביה עומד מרובה, מחיצה הד' דמהני ביה לחי מכ"ש דמהני ביה עומד מרובה כו'., אלא ע"כ צ"ל דבאמת הכי ילפינן, דהא אם בצד הארוך יהי' לקי הוי חצר כדפי' דהוי רחבו יתר על ארכו, וה"ק ומה חצר פי' אם הלחי בצד הארוך דאז הוי חצר ולא ניתר בלחי, אפ"ה מהני ביה עומד מרובה כו', וא"כ עכצ"ל דממרובעין יליף, והשתא נתברר דלדינא ס"ל להתוס' ככל הפוסקים, וזה נ"ל ברור ופשוט ועמ"ש לקמן ד"ה שפרצתו בד'

שם בד"ה תאמר במבוי וא"ת היא גופא כו' עכ"ל, לפי מה שכתבו התוס' לקמן דף ו' בד"ה א' זה כו', דמחיצה רביעית אף ר"ה מודה דמהני בו פרצת י' י"ל קושית התוס' כאן, דאמרינן דיו לבא כו' דומיא דלחי דמהני במחיצות ד' דוקא כמ"ש התוס' לעיל

שם בד"ה שפרצתו בד' כו', עיין מ"ש מהרש"ל דלר' הונא ברי' דר"י נשארה קושית התוס' עיי"ש לקמן, ולפמ"ש לעיל בכוונת התוס' דעומד מרובה על הפרוץ מהני באמת גם במבוי בכל הד' מחיצות, לפ"ז לרב הונא ברי' דר"י בלא"ה לק"מ, דהשתא לא שייך ללמוד דלחי מהני בחצר, דהא מהיכי תיתי, דל"ל מה מבוי דלא מהני עומד כו' דהא כבר נלמד דמהני, וליכא נמי למימר אימא איפכא דלחי מהני בחצר ועומד מרובה לא מהני במבוי דמסתבר יותר להכשיר עומד מרובה דמהני בכל הד' מחיצות, ותו דאפילו אם היה מהני לחי בחצר והיינו במחיצה ד' דוקא, אפ"ה שייך שפיר למילף ק"ו בעומד מרובה דמהני במבוי דהשתא מבוי במחיצה שניה דלא מהני לחי, דדוקא בחד מחיצה מהני לחי אפ"ה מהני עומד מרובה, מחיצה ד' דמהני בו לחי. ק"ו דמהני בו עומד מרובה

דף ו' ע"ב בד"ה והאמר רבה כו', נלע"ד לתרץ קושיות התוס' על רש"י בשני דרכים, הדרך הא י"ל דזה מבואר גם בלשון רש"י דמנעולה פריך, וכ"מ לשון הש"ס דאמר וכי תימא בדלתות מיערבא והאמר ר' יוחנן וכו'. מבואר שרוצה להוכיח דבדלתות לא מיערבא אם אין נעולות, אך דקשיא ליה לרש"י למה הוצרך המקשה להביא ברייתא דר' יהודה וחכמים כיון דמינה לא קשיא מידי, די"ל הא בדלתות מיערבא ה"ל למפרך מיד מהא דירושלים אלמלא כו' ועכצ"ל דמנעולה לחוד י"ל דהא דר' יוחנן איירי אליבא דר' יהודה כמ"ש התוס'. א"כ יש לדקדק. בשלמא ר' יהודה דס"ל שם ד' מחיצות לא מהני. לכן דלתות שאינן נעולות אף דהוי עלי' שם מחיצה לא מהני לר"י, אבל לרבנן, כיון דראוי לנעול הוי עליה שם מחיצה מש"ה י"ל דמהני, דהא רבנן ס"ל שם ד' מחיצות מהני כדאיתא לקמן דף ך"ב. אלא דהכי פריך כיון דלר' יהודה שני מחיצות גמורות מהני ודלתות. שאין ננעלות לא מהני, ע"כ דדלת שאין ננעל לא מקרי מחיצה גמורה א"כ אמאי מהני כאן בדלת מכאן ולחי וקורה מכאן, דהא דוקא היכא דאיכא שם ד' מחיצות פליגי חכמים על ר"י וס"ל דמהני, אבל בשם ג' מחיצות ודאי לכ"ע לא מהני, וא"כ: אמאי מהני כאן הא ליכא שם ד' מחיצות. בשלמא בלא ברייתא דלעיל לא ה"מ למפרך דהוי י"ל לחי וקורה הוי נמי עליה שם: מחיצה, וא"כ איכא שם ד' מחיצות לרבנן לכן מהני, אבל אחר. שהביא הברייתא דא"ל רבנן אין מערבין ר"ה בכך, משמע אפילו: מן התורה לא הוי רה"י כמבואר בפ"ק דשבת (דף ו' ע"ב), א"כ ע"כ לחי וקורה לא הוי עליה שם מחיצה, וא"כ כאן דליכא עליה שם ד' מחיצות כיון דלחי וקורה מצד. אחד אמאי מהני לרבנן, ובלאו: הא דר' יוחנן י"ל דדלת הראוי לנעול מקרי מחיצה גמורה והוי ג' מחיצות גמורות דמהני לרבנן, אבל מהא דר' יוחנן מבואר דע"כ דלת הראוי לנעול לאו מחיצה גמורה היא כיון שאין ננעלת בלילה,:. וליכא כאן לא ג' מחיצות גמורות ולא שם ד' מחיצות ואמאי מהני לרבנן, נמצא לפ"ז מבורר דלפי המסקנא ר"ה מערבין אותו בדלתות אף כשאין ננעלות בלילה דכיון דראוין לנעול מהני כיון שיש עליה שם ד' מחיצות, וע"כ פסק הרמב"ם (בפ' י"ז מה"ש הלי") הביאו הש"ע סי' שס"ד (ס"ב) דבר"ה בראוין דלתות לנעול מהני ך. והיינו דהוא פסק כרבנן דר"י והפוסקים שם נדחקו בטעמו

, ועוד יל"פ בכוונת רש"י דהוי קשה ליה לרש"י הא דהמקשה זה ס"ל בפשיטות דהברייתא מיירי בדלתות שאין ננעלות והרי אחר זה בסמוך אבעיא להו אי צריך לנעול אי לא, ע"כ כתב רש"י והכא קתני כו' ולחי וקורה מכאן לבית הלל, ר"ל דהא ב"ה סברי לקמן במשנתינו (דף י"א ע"ב) דבלחי או בקורה סגי וכאן צריך. לחי וגם קורה. ואין לומר או לחי או קורה קאמר. דא"כ קשה הא כאן בר"ה איירי וסתם ר"ה רחב י"ו אמות, ואמאי מהני קורה והתנן והרחב מי' ימעט, אע"כ צ"ל לחי וגם קורה קאמר, ואיירי בלחי רחב יתר מששה אמות כדי לעמוד רחבו רק על עשר אמות וכמ"ש התוס' לעיל ע"א בד"ה ולחי כו', וא"כ קשיא ל"ל לחי וקורה תסגי בלחי לחוד לב"ה. אלא עכצ"ל כאן בר"ה חמיר טפי ומש"ה בעינן לחי וגם קורה, ואי ס"ד דמיירי בדלת הננעלת בלילה, וא"כ ה"ל מחיצה גמורה ויש לה ג' מחיצות גמורות דהוי רה"י גמור, וא"כ הדרא קושיא לדוכתי ל"ל לחי וגם קורה תסגי בלחי לחוד, אלא עכצ"ל בדלת שאין ננעלת מיירי ואין כאן רק ב' מחיצות גמורות לכן בעינן לחי וקורה ע"כ פריך שפיר, אבל מסקנא דלא מיירי בר"ה אלא במבואות, ושפיר י"ל דרחבו רק י' אמות ולחי או קורה קאמר, לכן שפיר מיבעיא ליה אי צריך לנעול או לא, נמצא לדינא גם רש"י ס"ל כמו התוס' דר"ה: מיערבא בשני מחיצות ודלת הננעלת במחיצה ג', ונ"ל דכל מ"ש. בשני דרכים הן אמת, ואנו צריכין לשני הדרכים, והוא האמת: בפי' הסוגיא וברש"י ועמ"ש דף ס"ב דרך אחר לשיטת הרי"ף והרא"ש: דף ז' ע"ב בד"ה דאי דרב כו' כופין על מדת סדום כר"א פרק