עץ יוסף על ויקרא רבה ז:ה

עליו אכ"כ שאם לא היה האש נאחז בו אין לומר רק עליו. דבו משמע שנאחזה ההבער בו. להכי פירש שהמזבח היה מתוקד באש כלו' שהאש נאחז בו כאילו הוא מתוקד. וזה כדי להראות מעשה נסים כדמסיק בשם ר' נחמיה:

קרוב לקי"ו שנה כתב היפ"ת לא ידעתי טעם החשבון ע"ש. והרד"ל בפירושו לפדר"א כתב שצ"ל קרוב לק"י שנה [כמנין וקד מן תיבת תוקד] והן ל"ט של מדבר וי"ד גלגל ונ"ז נוב וגבעון שהיו בהם האש במזבח הנחושת של משה. אבל בבית עולמים וכן בשילה היו של אבנים כדאיתא בזבחים ס"א ע"ש:

גלד עבה:

כעובי דינר גרדיון היה בו. פי' מ"ע דינר מטבע של גוראדיאנוס קיסר:

המזבח היה מקטיר את הקטרת. שהאש היה נאחז במזבח ועי"ז הוא היה שורף הקטורת ומעלה עשנו:

הבשר היה מבשל את הכלי אין להקשות מה בישול שייך בעצים שכבר היו נשלקים באש. דאפשר שהנס היה שמבלי שישים אש ע"ג הבשר היו העצים דולקים. ולשון בישול בעצים כדאמרינן בשבת האי מאן דשדי סכתא לאתונא חייב משום מבשל. וטעם הנס הזה להראות כי נכון הדבר מאת האלהים שידבק אלישע באליהו להיות מבני הנביאים. שעל שמחה זו הכין אלישע זה הזבח:

הבשר היה מבשל את הכלי. קשה לפי זה. דכלי לשון יחיד ובשלם לשון רבים. ואפילו תימא דכלי הבקר הוא שם המין ור"ל כלי מחרישה של כל צמדי בקריו. קשה ומאי ובכלי וכלי מבעי ליה מאחר שהכלי הוא הפעול [יפ"ת]: