עץ יוסף על ויקרא רבה לה:ב

הה"ד ועתה בנים שמעו לי. בעי למדרש אם בחקותי תלכו כמ"ש בת"כ מלמד שהמקום מתאוה שיהיו ישראל עמלים בתורה וכה"א לו עמי שומע לי. ור"ל דדריש ליה סמוכים לאני ה' דסוף הפרשה דלעיל. וה"ק אני ה' מצפה ומתאוה אם בחקותי תלכו. ולהכי מייתי האי קרא ועתה בנים שמעו לי:

מדבר ביעקב. ר"ל שה"ק הקב"ה לישראל עתה בנים של יעקב שמעו לי כי ידעתם אשרי דרכי ישמורו ממה שהצליח יעקב בזכותו. והתנה תנאים עם הקב"ה כדמפרש אם יהיה גו' והבטיחו הקב"ה וכן קיים. ולכן גם אתם שמעו לי. וכמו שהתניתי לאביכם וקיימתי כן אקיים לבנים:

על הכל השיבו. מייתי זה הכא. דלא תימא דכל מה שהבטיח ה' ליעקב לא היה בתנאי שמירת דרכי ה' דמתחלה קאמר ליה והנה אנכי עמך וגו' והכא קאמר ואשרי דרכי ישמורו. לה"ק דכל הבטחות אלו היו תשובת שאלתו אם יהיה אלהים עמדי כו' וכל זה על תנאי הוה דכתיב והיה ה' לי לאלהים וגו':

אשרי ילוד אשה. ר"ל יעקב אבינו. ודרש ואשרי סמוך לשמעו לי לומר שאשרי השומע כן:

א"ר חנינא אשרי ואשריכם כשנתקיימו כל התנאין הללו שהתניתי עמכם. כל זה מיותר כאן ולא גרסינן ליה אלא אחר דברי ר' אחא:

א"ר אחא אף לבניו אמר כן. פירוש כמו שאמר ה' הבטחות אלו ליעקב ג"כ אמר לבניו שנא' ועתה בנים שמעו לי שפירושו ועתה בנים של יעקב שמעו לי כי אשרי דרכי ישמורו דהיינו יעקב. שאשריו לפי ששמר דרכי וגם תזכו לכך:

אשרי ואשריכם כו'. כאן צ"ל א"ר חנינא אשרי ואשריכם כו' וכוונת ר' חנינא לומר שמה שאמר אשרי דרכי ישמורו ולא קאמר אשריכם דרכי תשמורו כמה שאמר שמעו לי לנוכח. הוא לרמוז דקרינן נמי אַשְרַי כי כביכול הקב"ה אומר שאשריו כשישראל מקיימין תורתו. כי הוא מתאוה לזה. שעל ידי כן הוא רחמן כמדתו. מה שאין כן כשאינן מקיימין תורתו שיצטרך להתאכזר עליהם ומשנה מדתו. והרד"ל כתב וז"ל משום דאח"כ כתיב אשרי אדם שומע לי דרש ב' אשרי. אשרי אדם הוא אשריכם ואשרי דרכי ישמורו הוא אשרי לי עכ"ל:

כל התנאים הללו כו'. וז"ש שם שמעו מוסר הוא מצות עשה כמ"ש אם בחקותי תלכו. ואל תפרעו מל"ת כמ"ש ואת מצותי תשמרו:

שנא' אם בחקותי. נראה שירמוז ג"כ למ"ש בת"כ אם בחקותי תלכו שהמקום מתאוה שיהיו ישראל עמלים בתורה. ור"ל כמ"ש פ' קמא דע"ז אם לשון תחנונים [רד"ל]: