עץ יוסף על ויקרא רבה לה:יא

ד״א ונתתי גשמיכם בעתם לא גשמי כו׳. דייקו זה מדה״ל לכתוב ונתתי גשמים בעתם ומדכתיב גשמיכם ע״כ באה למעט גשמי כל הארצות:

מה אני מקיים ונברכו בך כל משפחות האדמה. דמשמע שנברכו כל משפחות האדמה באמצעות ישראל ממה שיושגחו בו ותהיה הברכה לכולם:

אלא שיהיה שבע כו׳. כלו׳ שלא תהיה הברכה המגעת להם מברכת א״י. אלא שיהיה שבע תמיד בא״י ויהיה רעב בכל הארצות ויהנו מברכת ישראל במה שימצאו לקנות מהם מה שיצטרכו [ורעב לאו דוקא אלא שלא יהיה להם מה שיספיק להם) וישראל יהנו שיתעשרו [ק״א]:

דובאות כסף פי׳ שממשיכות כספם לא״י. ופי׳ וכימיך דבאך כמ״ש רש״י שם וכימים שהם טובים לך כמנין ימיך כל הימים שאתה עושה רצונו של מקום יהיו דואבך שכל הארצות דואבות כסף פי׳ דבות וזבות כסף:

דובאות כסף ומביאות לא״י. ולפ״ז האי קרא לא מיירי באשר לבדו אלא כנגד כל ישראל כמ״ש רש״י גבי ברזל ונחושת מנעליך:

עד כמה גשמים כו׳. פי׳ עד כמה פעמים גשמים יורדים. ונפקא מינה למבעי רחמים דלמאן דאמר עד ג׳ צריכין למבעי רחמים אפילו שירדו ב׳ פעמים. שעדיין אין סיפק בהן. א״נ למסבר קראי כדאמרינן בעלמא: