עץ יוסף על ויקרא רבה לד:ז

אפילו שיחתן. פי' דיבורם. וכוונת ר' זעירא לפרש ומטה ידו עמך שעם עצמך אתה מטיב או מריע שבהשגיחו בעני יטיב לעצמו. וההפך בהפך כדלעיל. ולהכי מייתי מה שרמז בדברי בני א"י ענין זה שאומר העני לעשיר זכי בי שיזכה לעצמו. או סכי בי רמז שיסתכל בירידתו ממצבו כי כזה יקרהו לעשיר כשלא ישגיח בו:

או רכי בי. פי' התגדל בי [כמו בר ריכי] להורות שיותר ממה שעושה עמו עושה לעצמו. והיפ"ת גרס דכי בי וכתב שהיינו כמו זכי בי שהדלי"ת והזי"ן מתחלפות. והרד"ל כתב דכי בי לשון טהרה יטהר נפשך מעוניך בצדקה שתתן לי:

ר' חגי אמר סכי בי אסתכל בי סכי בי מה הוינא כו'. כצ"ל ור"ל שר' חגי מוסיף שג"כ פעמים היו אומרים סכי בי. ופירושו הסתכל בי מלשון סוכה ברה"ק ויש בזה רמז שיסתכל במדרגתו עכשיו ואיך מה היה בתחלה. שהיה עשיר ושוב העני. וזה היה לו ע"י שהיתה עינו צרה בעניים כדמייתי ואבד העושר ההוא בענין רע כו'. ור"ל כי גם הוא כמקרה זה יקרני אם לא יפתח ידו לעניים [יפ"ת]:

שהשיב לאותו עני בענין רע. משום דק"ל מאחר שאבד העושר ודאי דענין רע הוא כי איך יאבד העושר בענין טוב. לכך דריש בענין רע לשון עין רע. ור"ל בשביל עין רעה שנתן בעני דא"ל חמי שקיין כו' על כן נאבד עשרו [יפ"ת]. והמת"כ כתב שמפרש בענין לשון עניה כד"א וענו הלוים. ור"ל בשביל עניה שענה לעני עניה רע:

חמי כרסיון. פי' כסאו והוא העגבות שעליהן האדם יושב. אבל המת"כ פי' בעל כרס ובטן גדול. ושבוש הוא [מעריך]:

חמי קפרן. קופרן גרסינן ופי' בשרים כלו' כמה הוא בעל בשר [מעריך]: