עץ יוסף על ויקרא רבה לד:יד

מדקדקים בכסות כו'. בא עני ואמר ערום אני כסוני בודקין שלא יהיה רמאי. אבל אם בא עני ואמר פרנסוני מפרנסין אותו מיד. ובפ"ק דב"ב מפרש טעמא. אי בעית אימא סברא הכא איכא קיום נשמה. הכא ליכא קיום נשמה. אבע"א קרא הכא כתיב הלא פרוס לרעב לחמיך פרוס לאלתר הכא כתיב כי תראה ערום וכסיתו כי יראה לך. ומייתי התם נמי מ"ד איפכא ויהיב נמי טעמיה. אבע"א סברא האי קא מיבזי. אבע"א מקרא הלא פרוס לרעב לחמיך בשי"ן כתיב פרש והדר הב ליה. והתם כתיב כי תראה ערום וכסיתו כי תראה לאלתר ונראה דסברא זו היתה כתובה באגדתינו והשמיטה הסופר. או אפשר שההיא וחכמים אומרים ט"ס הוא וכצ"ל ר"א בר אהבה אמר רב ור"י [פי' פליגי] חד אמר כו' וחד אמר. וכן הוא בירושלמי פאה פ"ח:

מפני בריתו של אברהם אבינו. כלו' מפני הכבוד. שאינו כבוד שבן בריתו של א"א יהיה מתבזה בהיותו ערום. וע' כתובות דף ח' קורא גומלי חסדים מחזיקים בבריתו של א"א ויש לפרש כאן ג"כ כן:

א"א שנא' ומבשרך כו'. תיבת שנאמר מיותר [א"א ויפ"ת]. וכן בילקוט ליתא. והכי מסתבר דמילתא באנפי נפשה היא דדריש השתא מבשרך לא תתעלם:

הוי רואה כו'. וכמו שלא תתעלם מבשרך ותשתדל לכסותו מיד. כן תעשה לאחיך:

אין לך אדם כו'. כלו' והיינו מבשרך לא תתעלם כלו' לא תתעלם מראות שמדה זו תחסר משארך אלא דע שעכ"פ תבוא עליך או על זרעיך. וטעמא דמילתא משום דגלגל הוא שחוזר בעולם כדאי' בס"פ שואל:

זו גרושתו. שהיתה מאז כבשרו כמ"ש והיו לבשר אחד. וכן דריש לעיל פ' כ"א לאכול את בשרי ושתי נשי דוד נשבו:

ר' יוסי הגלילי כו'. המעשה הוא בב"ר פי"ז ושם פרשתיו:

פרנא. כתובה:

פשטין. פי' לומדין:

דחסלון. פי' דסיימון:

אמכת על אפא. היתה משפלת פניה למטה בפנים זועפים ויצאה לה לחוץ:

צפה בההיא קידרא עלי חפייה. המעריך הביא הנוסחא עלי שפייה. וכתב שפירושו כירה כדתנן לשפות עליהם את הקדירה. וכתיב שפות הסיר. ור"ל שצפה ר' יוסי והסתכל בקדירה שעל הכירה:

פרפריין. מיני לפתן:

פרגיין. תרנגולים מפוטמות או עופות קטנים:

א"ל אנא פסיק לה פרנא. שר' אליעזר בן עזריה היה עשיר כדאי' בפ"ד דברכות:

לסנטירא. לשומר העיר:

נגידה ליה. מחזרת אותו:

חכם קרתא. מכיר ובקי ברחובות העיר:

משבקתיה. גרושתו אני ואין בי כח מפני הבושה לראות הסברת פניו:

קרון. לשון מקרה שקרה מקרא שבאו בשכונתיה דר' יוסי הגלילי. והוא רצה להכניסו לביתו של ר' יוסי הגלילי. והיא לא רצתה. התחיל להכותה והלך הקול בכל העיר:

אודיק כו'. הביט והשקיף ר' יוסי הגלילי אותם מתבזים בתוך השוק. לקח אותם ונתנם בתוך בית אחד משלו כו':

יפלגון מצוה. יחלקו לצדקה:

קם חד גבר כו'. קם איש אחד ולקח כל מה שהיה לו בתוך ביתו ויצא לחלקו לעניים:

משבקתיה. גרושתו. ואמרה ליה זכי כו' כלו' תן צדקה לאותה אשה שמן היום שיצאה מן ביתך לא ראתה שום טובה וע' כ"ז בב"ר פ' ל"ג:

חמיתיה כו'. ראוהו איש אחד ועלה כו':

רבי את הכא כו'. כלו' אתה יושב פה ועבירה גדולה נעשית. וא"ל מה ראית. וא"ל ראיתי איש פלוני שמדבר עם גרושתו. ולא עד אלא שנתן לה פרוטות. ואי לאו דחשוד עליה לא היה נותן לה:

ואיתיתיה. והביאו אותו:

קאי בצערא. עומד בצער שאין גשמים יורדים. והבריות עומדים בצער והלכת ודברת עם גרושתך כו':

הגבי' ר"ת כו'. כי ע"י המעשה הזה נתעורר לבו למאד מאד והתפלל מעומק הלב וממרירות נפש מאד ונענה תיכף:

ומזונותינו עליך. כלו' אין לנו על מי לסמוך רק עליך: