עץ יוסף על ויקרא רבה לד:יג

לרעבו של יעקב. לעניים רעבים מזרע יעקב:

ואם לאו לשבעו של עשו. וזהו שנאמר ועניים מרודים תביא בית אלו הם עניים מרודים מנעוריהם. פי' זו הרשות שצועקים תמיד הבו הבו שאנו צריכין. מרודים כמו אריד בשיחי. ומ"ש מנערותם כלו' שהם תמיד כן מקטנותם:

כהדין סימא דקריין ליה סגי נהורא. שהוא כנוי הפך עניינו. כן קורא לאומות שהם עשירים ומושלים עניים מרודים הפך עניינם:

שירדו כו'. דרש מרודים מלשון ירידה. ועל אלו מצוה ביותר מפני שרגילים בחיים טובים והצער להם יותר גדול [מת"כ]:

ע"י שלא פשטו ידיהם לעניים. הכוונה שאמרו לעיל יותר ממה שבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם הבעה"ב. וכתב בגבול בנימין וז"ל דבספר הליקוטים כתוב וז"ל והיה מעשה הצדקה שלום יכוין במלת והיה כי זרוע בעה"ב הנותן צדקה הוא הוי"ו. והיד הוא הה"א. והפרוטה שנותן לעני היא היו"ד. וה"א אחרונה הוא יד העני. ולכן גדול מה שגורם העני לבעה"ב יותר ממה שגורם הבעה"ב לעני עכ"ל. אך זהו אם מתעורר הבעה"ב מעצמו ברצונו הטוב ופושט ידו לעני נמצא הוא גורם הוי"ו ונעשה על ידו רובו של שם. אבל אם הוא אינו רוצה ליתן רק כשהעני פושט ידו אליו ומבקש ומתחנן לפניו הוא נותן לו נמצא לא נשאר אצל בעה"ב רק שני אותיות השם לכן נענש שמקצר באותיות השם:

וע"י שלא עשו רצון אביהם שבשמים. כלו' שהעניות בא אף על שאר דברים שלא עשו בהן רצון ה'. וכדגרסינן בפ' כל הגט אמר רבא בהני תלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסיהם. דמפקי עבדייהו לחירותא. ודסיירי נכסייהו בשבתא. ודקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן בי מדרשא:

אלו אבלים ומרי נפש. ופי' עניים שהם מעונים בצערם. ופי' מרודים לשון מרירות ואבל ויללה כד"א אריד בשיחי:

ומי משמחן יין. וכדאמרו בפ' הדר לא נברא יין אלא לנחם אבלים. וכן כתוב בהגהות מיימוני פ"ז דמשמע בפ' הנודר דלא סגי שלא ישתה האבל יין בהבראה:

אלו ת"ח. וקרי להו עניים שהם ענוים ושפלים כעניים. ודרש מרודים בנוטריקון מרוים דודים. שהן דברי תורה כד"א כי טובים דודיך מיין:

שמורים לישראל. דריש מרודים נוטריקון מורים דינים. מאיסור והיתר שמבלעדה לא ידעו מאומה ממה להזהר. וכן מלמדים לעשות רצון ה' שיהיו יראים ואוהבים ה' או דרש מרודים מורים ומלמדים:

כאילו הקריב בכורים. דת"ח חשוב כבהמ"ק כמ"ש בפ"ק דברכות כל מי שיש בו דעה כאילו נבנה בהמ"ק בימיו. וגם כי ע"י הבאת הבכורים לירושלים נזכר בכבוד ה' וטובו והשגחתו. וכן הת"ח מזכירים את לב האדם להכרת השם. ועיין כתובות דף ק"ה ותדא"ז פ"ב: