עץ יוסף על ויקרא רבה לג:ד

הה"ד ויעשו בני ישראל כו'. דעת אגדה זו לפרש אל תונו איש את אחיו באונאת דברים כדלעיל סי' א'. ולהכי מייתי מהכא שה' הקפיד על אונאת אהרן עד שבעבור זה אקדמיה למשה. אלמא קפיד רחמנא טפי באונאת דברים:

ואהרן היכן היה. דכיון דלמשה ולאהרן נאמר איש על דגלו באותות הו"ל למימר ככל אשר צוה ה' את משה ואהרן:

של פוטיאל. ומפרש באגדה דהיינו יתרו שפיטם עגלים לע"ז. ובתו לאו דוקא אלא כלו' מזרעו. וע' במס' סוטה:

הה"ד פנחס כו'. ואע"פ שהיו מזלזלים באלעזר. לפי שעיקר הזלזול בפנחס שנולד מבנות פוטיאל לכן התחיל לייחסו מפנחס. וע' ביפ"ת:

קנאי בר קנאי. בן לוי שקנא על דינה אחותו שאמר הכזונה יעשה את אחותינו [רש"י פ' הנשרפין]:

בן משיב חמה. אהרן במעשה דקרח דכתיב כי יצא הקצף מלפני ה' וכתיב ויתן את הקטורת [רש"י]:

משה ואהרן אין כתיב כאן. כאורחא דקרא תמיד לאקדומי למשה. רק באמרו הוא אהרן ומשה דאתא למימר דשקולין זה לזה כדאי' בב"ר סוף פרשה א'?: