עץ יוסף על ויקרא רבה לג:ג

בכל עונות כתיב. פי' בכל עונות שבין אדם למקום כתיב נושא עון שהקב"ה מוחל עון ע"י תשובה. אבל כאן באונאת דברים לא אוסיף עוד עבור לו. ור"ל שבאונאה אין השם מוחל אפילו בתשובה לפי שחטא לחבירו וכדתנן פרק יוה"כ עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר. ורבותא נקט באונאה לא אוסיף עוד עבור לו דאע"ג דלא חטא לחבירו אלא באונאת דברים. לא ניתן למחילה כ"ש אם צערו בגופו ובממונו:

ראיתי את ה' כו'. בעל אגדה זו פליג אדלעיל ומפרש אל תונו איש את אחיו באונאת ממון. ולהכי מייתי קרא מהא דמחמיר בגזל:

עומד על הדור לזבחו. מפרש נצב היותו נצב לדין. ועל המזבח פי' לעשות זבח בדור:

זה יאשיה. שהכפתור הוא המשקוף שהמזוזות נשענות עליו. ולכן הוא משל למלך. והמזוזות הנשענות עליו משל לשרים. ולפי שהמלך הראשון במפלת יהודה ובנימין היה יאשיהו פירש הנבואה עליו:

סנקליטון. שרים:

משל לסאה כו'. מפרש ובצעם כמו בצעם מלשון בוצע בצע:

מי מקטרג. פי' שאף שאין גזל חמור כל כך כשאר עבירות. מ"מ הוא מקטרג מרוב עשוקים יזעקו. ופי' בראש כולם שהוא מקטרג ועולה על כולם כסאה שהיא מלאה דברים ועולה למעלה אחת מהם שהוא ממלא הסאה:

ר"ש בר אבא בשם ר"י משל כו'. ר"י ס"ל הגזל חמור ושקול כנגד הכל. ופי' בראש כלם שהוא עיקר. כמו בשמים ראש:

לפיכך כו'. ממכר. ד"א וכי תמכרו ממכר הה"ד ויעשו כו' כצ"ל [רד"ל]: